ועידת 'מקור ראשון': המתנחלים על המפה
ועידת 'מקור ראשון' שנערכה השבוע בתל-אביב הפריכה שוב את הסטיגמות של עיתון המתנחלים – ויוכיחו מנות האוכל של השמאלנים
מלון 'הילטון' בתל-אביב, יום שני אחר הצהריים: לא רחוק מכאן מתכוננת בריטני ספירס לעלות לבמה בפארק הירקון אל מול 50 אלף מעריצים דביקים, אבל זהו האירוע השולי והמשני בחשיבותו שמתקיים הערב ב"עיר ללא הפסקה" - הוועידה הראשונה אי פעם של העיתון 'מקור ראשון' נפתחת לה בעוד שעה קלה בערב גאלה מרשים ומפואר.כיאה לעיתון שבמשך לא מעט זמן נחשב כ״עיתון המתנחלים״, בדמיוני כבר ראיתי המוני מכוניות 'סטיישן' ורכבי שבעה מקומות מאובקים פוקקים את הכניסה לחניון המלון. "הנה, גם כאן יש מחסום״, בוודאי יגיד מישהו, ״שמעו שמתנחלים באים, ורוצים לגרום לנו להרגיש בבית". בעיני רוחי חזיתי כיצד הצהלה שבקולו תפנה מהר מאוד את מקומה לתוגה קיומית כשיראה את המחיר לשעת חנייה. אבל כל זה לא קורה, ואף יופרך לחלוטין ב-24 השעות הקרובות.

"תגיד", עוצר אותי אחד מעובדי המלון כשהוא מבין שפניי מועדות לאולם הוועידה שבקומת הכניסה, "לא קצת עפתם על עצמכם עם השם של העיתון? סבבה, אמרו לי שאתם עיתון איכותי וכאלה, אבל 'מקום ראשון'?"
נו, אני מנחם את עצמי בהגיעי לאזור ההתכנסות והמינגלינג: עוד כמה ועידות כאלה ונגיע גם לתודעתם של עובדי ענף המלונאות התל-אביבי.
"מה אתה רוצה שיהיה כתוב לך על התג?" שואלת אותי מנפיקת התגים החביבה בכניסה לאולם. "עמית סגל", אני עונה לה בנונשלנטיות, ורגע לפני שאני מצליח לראשונה להתחזות לבנו של העורך הראשי מגיעה מישהי שמכירה אותי קצת יותר ופונה אליי באדיבות השמורה לערבי גאלה יוקרתיים: "נו שנבל, אתה והשטויות שלך. אפשר הערב בלי?"
עם התג, שעליו למרבה הצער הופיע שמי האמיתי, אני נכנס ובודק את מה שכל עיתונאי רציני יבדוק בכניסה לוועידה של עיתון: איזה כיבוד הביאו. האמת, לא רע בכלל - כלומר, אם הייתי מצליח לזהות מה זה. אני פוסק מיד שזהו אוכל של שמאלנים, במנות קטנות ובשילובי טעמים שלא שיערום אבותינו ב'הצופה'.
בכלל, כל הסטיגמות האלה על "עיתון של דתיים" מופרכות פה אחת לאחת. שפמים מעטים ממש פזורים בינות לשולחנות ההסבה הקטנים והמעוצבים, איש לא נצפה בסנדלים למרות החום הכבד - ואפילו עבדכם הנאמן הגיע בחליפה ועניבה. אף אחד לא יודע ששתיהן יחד עלו פחות מ-350 שקל בחנות חליפות מיוחדת לבני ישיבות בבני-ברק, ולכן אני מסתובב כחתן ביום חופתו, רק בלי הקטע המעיק של לדאוג איזה צד יביא יותר כסף בצ'קים.

המינגלינג נהדר. מתברר שבערב כזה, שבו מרבית האנשים קוראים את 'מקור ראשון', אפילו תג שעליו כתוב "אריאל שנבל" מושך תשומת לב. אם נוציא מהתחרות את בית הוריי ביישוב עץ-אפרים, מלון 'הילטון' בתל-אביב כבש השבוע בקלילות את המקום הראשון ברשימת הלוקיישנים שבהם הוחמאתי ללא הרף על עבודתי העיתונאית.
אחרי שעה ומשהו אני מרגיש שכשרה השעה לשתות קפה. באופן תמוה לא מקדמים אותי לראש התור, ואני נאלץ להמתין כאחד האדם עד שתורי יגיע. לא משתלם להיות ידוען, אני רושם לעצמי בזעף. את המחיר הציבורי בלהיות מוכר אני משלם, והטבות אין.
עורך העיתון חגי סגל עולה לנאום, ומדבר בעיקר על כלכלה. הוא מפליג בשבחי השקל, מתהדר בשוק העבודה הישראלי התוסס וכמעט נטול האבטלה, ומעלה על נס את האיתנות הפיננסית המרשימה שבה התברכנו בשנים האחרונות. אם הכול כל כך טוב, אני אומר לעצמי, נראה שזהו בדיוק הזמן להיכנס אליו בשבוע הקרוב למשרד ולבקש העלאה במשכורת.

שיאו של ערב הגאלה הוא נאומו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין. הנשיא נותן דאחקה על כך שהוא שמח שגם לשמאלנים כמוהו נותנים כאן פתחון פה, וכולם מחייכים. ההופעה של עידן רייכל שחותמת את הערב מתבצעת ללא רגע אחד של פלייבק. איפה בריטני ספירס ואיפה אנחנו.
שלישי בבוקר, מלון 'הילטון' בתל-אביב. יום הוועידה עצמו מספק פאנלים רבים בנושאים מגוונים. המוני אנשים באים והולכים, מראיינים ומתראיינים, אוכלים ושותים. באמת חגיגה. כל עובדי המלון כבר יודעים שקוראים לנו 'מקור ראשון', והבל-בוי מפסיק לשאול אם יש נשק.
ככל שנוקפות השעות מצליחה הוועידה הזאת להוכיח גם לנו, הכותבים בעיתון, שבטוחים שהם מכירים את קהלו מצוין, שהוא הרבה יותר מגוון ממה שהעזו להעלות על דעתם. גלויי כיפה וחובשיה, מכל רחבי הארץ ומכל העדות והזרמים – על במת הפאנלים וגם באולם ועצמו.
מי לא עבר כאן היום? ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר נפתלי בנט, ח"כ יאיר לפיד והשרה איילת שקד, בכירי המשק ואנשי תורה. ברשתות החברתיות מתפרסמות אינספור התייחסויות לנעשה בוועידה. ה"באזז" - אותה מילת קסם שכל איש וכלי תקשורת כמה לה בימיו ובלילותיו - עולה על כל הציפיות.
אחרי יום שלם של התעסקות ודיונים כמעט בכל תחומי החיים בישראל, יקי הפשטיין מ'מוצש' ואנוכי מנחים את הפאנל שנועל את הוועידה, שעוסק באתגרי הדור הבא. אחריו, קצת לפני שלהקת 'רד-בנד' תעלה לבמה ותחתום סופית את הוועידה המוצלחת הזו סופית, אני פוגש את מוריה שלום, סמנכ"לית העיתון ומפיקת-העל של האירוע, ואומר לה שהוועידה הייתה סופר-מוצלחת, ושחייבים לשכפל אותה בשנה הבאה. "סבבה, עמית סגל", היא עונה לי, ורצה לפתור בעיה אחרונה שהתעוררה מאחורי הקלעים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg