למה רבנות רחובות מתעקשת לבזבז כספי ציבור?
כבר שנים רבות מנסים נבחרי הציבור לבטל את המינוי של שני רבנים בערי ישראל. אז מדוע רחובות מבקשת כעת לבזבז כספי ציבור על רב נוסף?
ישבתי באחרונה על מדרגות 'בית העם' ברחובות עם כתב חדשות ערוץ 10, והייתה לי תחושה מוזרה: זירת מלחמות הדת שלי היא בדרך כלל בית-שמש, אז מה אני עושה בתחקיר על רב עיר ברחובות?
תחילתו של הסיפור היא כזו: לפני כחודשיים התקשרה אליי תושבת רחובות ושמה איטל. היא חיפשה ב'גוגל' את המילים "מינוי שני רבנים לעיר", והגיעה לחקר של ה'מכון לאסטרטגיה ציונית' שבראשו אני עומדת. ברחובות יש תקן לרב עיר אחד, ובתפקיד מכהן במשך שנים רבות הרב שמחה הכהן קוק. בחודש מאי 2017 העביר ראש העיר רחמים מלול החלטה במועצת העיר המאשרת מינוי רב ספרדי לעיר רחובות. חלק מתושבי העיר יצאו למאבק לביטול מינוי הרב הנוסף ובזבוז כספי ציבור.
המחקר שלנו נכתב על ידי איתן ירדן ואריאל פינקלשטיין, ומסביר מכל זווית אפשרית מדוע אין צורך בימינו למנות שני רבנים לעיר אחת. לפי המחקר שלנו, ביותר מעשרים רשויות מקומיות יש שני רבני ערים. לאורך השנים נעשה מספר לא מבוטל של ניסיונות פוליטיים לבטל את הכפילות ברבנות הערים וברבנות הראשית: ב-1963 הגיש לראשונה ח"כ יזהר הררי הצעת חוק לביטול הכפילות ברבנות הראשית, ואמר כי "נראה לי שזה המקרה היחידי במדינת ישראל שבתוך החוק יש אבחנה בין אשכנזי ובין ספרדי (...) אני חושב שזהו כתם על החקיקה שלנו, זהו כתם על החברה שלנו (...) אין כל הצדקה לכך".
הרב שלמה עמאר מנשק את ידו של הרב עובדיה יוסף. אמר שאין צורך בזוגות ברבנות הראשית.
צילום ארכיון: פלאש 90
בריאיון לעיתון 'הצופה' ב-1977 טען גם הרב עובדיה יוסף בנוגע לבחירות לרבנות הראשית בישראל באותה העת כי "אני סבור שכבר הגיע הזמן לבחור ברב ראשי אחד ולא בשניים. תורה אחת ומשפט אחד לכולנו, ואין צורך בזוגות ברבנות הראשית". ואכן, ב-1992 מינה ראש הממשלה יצחק רבין ועדה בראשות עו"ד חיים צדוק לבחינת מצב שירותי הדת בישראל. הוועדה סברה כי ההסדר הקיים, שלפיו מכהנים ברבנות שני רבנים - אחד אשכנזי ואחד ספרדי - אינו הולם עוד את אופיו ואת צרכיו של הציבור היהודי בימינו. לטענתה, המגמה חייבת להיות מעבר הדרגתי לכהונת רב עיר אחד עד ביטולה המלא של כפילות זו, שאבד עליה הכלח. מסקנות הוועדה לא יושמו מעולם.
ב-1998 קבע הרב אליהו בקשי-דורון, תלמידו של הרב יוסף, שאין עוד צורך בכפילות העדתית. בעת כהונתו כרב הראשי לישראל ניסה להוביל מהלך לביטול הכפילות העדתית, והחל משנות התשעים הוגשו הצעות חקיקה רבות בכנסת הקוראות לבטל את הכפילות העדתית ברבנות הראשית וברבנות המקומית. חברי כנסת רבים חתומים עליהן, ובהם אורי אור, אופיר פינס, מיכאל מלכיאור, אריה אלדד, בנימין אלון, אבשלום וילן, משה פייגלין, עליזה לביא ואפילו משה גפני מיהדות התורה, שטען כבר ב-1995 כי "אני חושב שאין צורך בשום פנים שיהיו שני רבני עיר (...) על פי החוק הקיים יש נשיא מדינה אחד. אין נשיא מדינה אשכנזי או נשיא מדינה ספרדי. יש ראש ממשלה אחד, יש יושב ראש כנסת אחד (...) רב עיר אינו צריך להיבחר על פי מוצאו".
גם לפוליטיקאים ברור שאכן אין צורך אמיתי בשני רבנים, והם יודעים שמדובר במשחק פוליטי לשימור מנגנוני עסקאות, כוח וחלוקת משרות. במחקר העלינו תשובות שונות לשאלה מדוע אין צורך כיום בשני רבנים: מינוי כזה יוצר חיכוכים בין הרבנים ולא נותן להם לתפקד בצורה תקינה, ההתעלמות מעדות אחרות כמו תימנים או אתיופים שאין להן ייצוג במינוי של רב אשכנזי וספרדי, ומעל לכול - נטל כלכלי.
מילוי משרה של רב עיר עולה כ-500 אלף שקלים בשנה, ויש ערים שבהן שכרם של רבני הערים מהווה 50-60 אחוזים מתקציב המועצה הדתית. יש ערים קטנות שבהן לא נמצא תקציב שירותים אלמנטריים של חינוך ובריאות, אבל בשביל להחזיק שני רבנים נמצא תקציב בסך מיליון שקלים.
לא משנה אם מדובר בכספי מועצה דתית או בכספי רשות מקומית: יש כאן בזבוז משווע של כספי ציבור. אפשר ורצוי לשמור על ייצוג עדתי מאוזן גם כשמכהן רב אחד בלבד בעיר.
יכול להיות שיהיה קצת קשה לבטל תקנים במקומות שבהם הם כבר קיימים, אבל פשוט מאוד לא לייצר תקנים חדשים בערים נוספות. בשיחות שלי עם אנשי רחובות נטיתי לשבח את רחמים מלול, שנראה כמי שיודע לנהל באופן מושכל את עירו ולחלק את משאביה באופן שוויוני מבלי לתת יחס מועדף לאוכלוסייה החרדית ממנה צמח. אני מקווה שמלול ימשיך בקו המושכל הזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם