ראשי » חדשות » דעות

עזבו את נתניהו, החוק לא מחייב התפטרות

כשעוסקים בנבחר ציבור, על הכף עומד לא רק האיש, בנימין נתניהו במקרה זה, חזקת החפות שלו, הזכות שלו לכבוד ולשם טוב, והזכות שלו להיבחר. על הכף עומד ציבור גדול ורחב שבחר בו. ושזכותו הדמוקרטית לבחור נמצאת על הכף

בימים האחרונים, עם התפתחות חרושת השמועות בעניין החקירות בפרשיות הקשורות לראש הממשלה, החלו הדיונים האם על ראש הממשלה להתפטר בעקבות החשדות ובאיזה שלב.

יש שטוענים שראש הממשלה צריך להתפטר אם המשטרה תמליץ להגיש נגדו כתב אישום. יש הסבורים כי רק אם היועץ המשפטי לממשלה יגיש כתב אישום עליו להתפטר ויש אומרים שרק אם יורשע ראש הממשלה, יש להפסיק את כהונתו.

שני שמות שבים ועולים בדיון הציבורי בהקשר הזה, פנחסי ודרעי. מדובר בפסקי הדין של בית המשפט העליון משנות התשעים, שהורו לראש הממשלה לפטר את השר דרעי ואת סגן השר פנחסי משום שהוגשו נגדם כתבי אישום.
  
שוב ושוב מוזכרים פסקי הדין הללו בטענה כי המצב המשפטי מחייב התפטרות או פיטורים של שר שהוגש נגדו כתב אישום, אולם פסקי הדין הללו לא מלמדים כלל על המצב המשפטי בעניין מחויבותו של ראש הממשלה להתפטר או של הכנסת להדיחו.

למעשה, אם הכנסת מכבדת את עצמה, ואם ראש הממשלה מכבד את הכנסת, את הציבור, את חוקי היסוד ואת רצון העם, הוא בהחלט יכול להמשיך בכהונה לגיטימית כראש ממשלה ואסור להדיח אותו בשל כתב אישום, גם אם יוגש.

את הלכת דרעי ופנחסי, דחתה הכנסת ברוב גדול. כאשר תוקן חוק יסוד הממשלה ובוטלה הבחירה הישירה בשנת 2001, נקבעה בו הוראה ברורה וחד משמעית לפיה כהונתו של שר ושל ראש ממשלה אינה צריכה להסתיים עם הגשת כתב אישום.

לפני שמדברים על הפרוצדורה, צריך להבין את המהות. קביעה לפיה הגשת כתב אישום מובילה בהכרח להתפטרות של ראש ממשלה, היא אנטי דמוקרטית ברובד הבסיסי ביותר. היא נותנת בידיו של גורם בלתי נבחר, פקיד ברשות המבצעת, היועץ המשפטי לממשלה, את היכולת להדיח שלטון נבחר, ללא כל הליך שיפוטי, ללא פומביות דיון, ללא ראיות, ללא עדים וללא חקירה נגדית.
 
חשוב להבהיר, גם פגיעה באדם רגיל מן השורה בעקבות הגשת כתב אישום, היא פגיעה באושיות השיטה המשפטית. כל אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו, וככל שהאווירה הציבורית שלנו מכבידה על אנשים רק בשל הגשת כתב אישום נגדם, העיקרון נפגע ונרמס.

אולם, כשעוסקים בנבחר ציבור, על הכף עומד לא רק האיש, בנימין נתניהו במקרה זה, חזקת החפות שלו, הזכות שלו לכבוד ולשם טוב, והזכות שלו להיבחר. על הכף עומד ציבור גדול ורחב שבחר בו. ושזכותו הדמוקרטית לבחור נמצאת על הכף. ולכן קבעה הכנסת, בחוק יסוד: הממשלה פרוצדורה מיוחדת לפיה "כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שיישב בהרכב של שלושה שופטים".

גם לאחר הרשעה עם קלון, כל עוד פסק הדין לא קיבל מעמד סופי, חוק היסוד קובע כי ראש ממשלה יודח רק אם התקבל רוב של 61 חברי כנסת המבקשים את הדחתו ולאחר שישמיע את עמדתו. לאחר שפסק הדין הופך לחלוט וקיימת עבירה עם קלון, הכהונה פוקעת מאליה.

הנה כי כן, הכנסת בחוק היסוד קבעה שכדי להדיח ראש ממשלה מכהן, ובעצם להפיל ממשלה נבחרת, יש צורך בכתב אישום ובקביעה שיפוטית של שתי ערכאות על הרשעה עם קלון.

כל מי שמעוניין לקצר הליכים, חשוד בכך שרצון הציבור ושלטון החוק אינם בראש מעייניו, אלא אינטרסים אחרים. החשד הזה והניסיון לפגיעה בדמוקרטיה ולהפלת ממשלה נבחרת שלא באמצעות הקלפי, מביא עמו קלון גדול.

עו"ד שמחה רוטמן, היועץ המשפטי של התנועה למשילות ודמוקרטיה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח