ראשי » חדשות » דעות

ישראל מנסה לשפר עמדות דרך השליט הצפוני, פוטין

מעל הביקור בסוצ'י מרחפת ההתפשטות האיראנית סביב גבולות ישראל. אחרי שהניסיונות לשפר את המצב באמצעות ממשל טראמפ עלו בתוהו, נותר לנסות להשפיע על המציאות בעזרת הרוסים

זה קרה עוד בימי אולמרט: ראש הממשלה, שרצה לסכל מכירת מערכת טילי נ"מ מתקדמת מסוג S-300 לידי איראן, שמע מהנשיא הרוסי ולדימיר פוטין הצהרה מפתיעה, בשיחה אינטימית: "אני מחויב למיליוני רוסים שהיגרו לישראל מאז שנות ה־90. הם גם אזרחים שלי".

בין אם פוטין התכוון למחויבות הזאת ובין אם לא, גורמים ישראלים שהשתתפו בשיחות אינטימיות רבות עם הנשיא הרוסי משוכנעים שיש לו רגשות חמים לישראל, לבטח יותר מהקרבה שהוא חש כלפי מנהיגים איראנים. בשיא הפגנת החיבה שלו לישראל הוא ישב במשך שעות ארוכות עם נתניהו באולם הבולשוי בלב מוסקבה, בערב לציון 25 שנה לחידוש יחסי ישראל־רוסיה.
 
ייתכן שהיחס החם הוא שגורם לראשי ממשלות ישראל "לקפוץ" לבקר את פוטין שוב ושוב. בעבר היו אלה אריאל שרון ואהוד אולמרט, ואילו את הביקור שלו ביום רביעי השבוע בבית הנופש של פוטין בסוצ'י שלחופי הים השחור, ערך נתניהו בליווי ראש המוסד יוסי כהן וראש המטה לביטחון לאומי הטרי מאיר בן־שבת.

אלא שרגשות לחוד ואינטרסים לחוד. הביקור השבוע הוא מקרה מובהק שבו ישראל מנסה להשיג את המקסימום ממצב חדש שנוצר בסוריה בעקבות הסכם הפסקת האש והסדרת המצב בסוריה בין רוסיה לארה"ב. למען האמת, שתי המדינות לא באמת "ספרו" את ישראל בגיבוש ההסכם הזה. בשטח, איראן כבר השיגה רצף טריטוריאלי קרקעי בין טהרן ללבנון דה־פקטו. עקרונית, משאית עמוסה בכלי נשק יכולה לעשות כיום את הדרך הישירה מאיראן עד למחסני חיזבאללה.

נתניהו עצמו הצביע על הסיבה לשינוי המהותי במצב במהלך ביקורו בסוצ'י: "איראן מתפשטת במזרח התיכון בכל מקום שממנו דאעש נסוג". במילים אחרות, אפשר להצביע על כך שבמהלך השנים האחרונות איראן, רוסיה וארה"ב שיתפו פעולה במלחמה נגד ארגון המדינה האסלאמית, ואולם בשבועות האחרונים מואצת ההתפרקות של דאעש, ובהתאם גם ההתפשטות של איראן. לא רק מעבר לגבולנו הצפוני - גם באזורים רחוקים יותר כמו תימן.

איראן־רוסיה־ארה"ב הן הגורמים הדומיננטיים בגיבוש המציאות החדשה בשטחי צפון עיראק וסוריה. ישראל היא רק שחקנית משנה לצד שחקניות נוספות כמו טורקיה וירדן, וכמובן משטר בשאר אסד, שגם לו עניין עצום בהסדר המתגבש.
 
מלחמת האזרחים בסוריה החלה להיות מוכרעת לטובת בשאר אסד ברגע שצבא רוסיה התייצב על אדמת סוריה, והמטוסים הרוסיים החלו להפציץ בלי מגבלות של "נזק סביבתי" כפי שמקובל למשל בפעילות חיל האוויר הישראלי.

כאשר צבא רוסיה הגיע לסוריה, מיהר נתניהו למוסקבה מלווה ברמטכ"ל ובראש אמ"ן. בעקבות כך גובש מנגנון לתיאום בזמן אמת בין הצבאות, המאפשר לשני חילות האוויר לפעול, אף שהכוחות הרוסיים חיסלו למעשה את העליונות האווירית המוחלטת שממנה נהנה חיל האוויר הישראלי במשך עשרות שנים.

למעט ירי טיל נ"מ רוסי לעבר מטוס ישראלי (על ידי סוללה המופעלת בידי כוחות סוריים), הפעילות האווירית הצפופה של חילות האוויר השונים במרחב אווירי מצומצם למדי עברה ללא תקלה. כפי הנראה, רוסיה גם אפשרה לישראל לתקוף בהסכמה שבשתיקה משלוחי נשק לחיזבאללה במקרים רבים (תקיפות שישראל לקחה עליהן אחריות רשמית רק לאחרונה).

באפריל האחרון עוד תקפה ארה"ב מטרות בשטח סוריה באמצעות טילי שיוט, בעקבות שימוש של צבא אסד בנשק כימי, אבל האמת היא שהנשיא האמריקני טראמפ מסר את גורל שטח סוריה לידי רוסיה, בהסכם שהחל להתגבש ביניהם בפגישה לפני כמה חודשים בהמבורג.

ישראל השקיעה בחודשים האחרונים מאמצים מדיניים אדירים, שהתמקדו בוושינגטון, כולל שיחות מרתוניות של גורמים צבאיים משתי המדינות, בניסיון למנוע את הרצף הטריטוריאלי מאיראן ללבנון. המודיעין הישראלי הציג אינספור צילומים וניתוחים להבהיר את עוצמת האיום לישראל מהעברה חופשית כמעט של נשק בעל משמעות אסטרטגית מאיראן ללבנון, אבל ההשפעה התבררה כמוגבלת ביותר.
 

כאשר התברר כי הניסיון למנוע רצף טריטוריאלי הוא כמעט חסר סיכוי, החלו מדינות כמו ישראל וירדן להסתפק ביעדי משנה - למשל הרחקה של כוחות איראניים למרחק של 40 ק"מ לפחות מגבולותיהן. בסופו של דבר רוסיה מכרה לאיראן את סוללות ה־S-300 כבר לאחר הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שנכנס לתוקף ביולי 2015. המערכת נחשבת בעלת יכולות אסטרטגיות, אף שהרוסים לא הציעו לאיראנים את הגרסה המתקדמת ביותר; גם כך מדובר באמצעי נ"מ שיכול לפגוע במטוסים גם בטווחים של 150 ק"מ - אתגר ענק לכל חיל אוויר, כולל חיל האוויר הישראלי.

לישראל יש עדיין עניין עצום להגביל את היכולת הטכנולוגית האיראנית, כך שרוסיה לא תספק לאיראן גרסאות מתקדמות ביותר, ויש עוד אינספור אינטרסים ללבן עם המדינה החשובה הזאת. מצד שני, למרות מכירת הנשק המתקדם לאיראן, ואינטרסים משותפים רבים בין רוסיה לאיראן, יש בין שתי המדינות האלה גם לא מעט מחלוקות.

ישראל נואשה כנראה מהניסיון לשפר את המצב מעבר לגבול הצפוני באמצעות לחץ על ממשל טראמפ שרואה בהסכם עם רוסיה הישג מדיני, ועושה ניסיון אחרון להשפיע על המציאות החדשה בצפון - באמצעות הרוסים. כפי הנראה, הדברים היותר מעניינים במפגש הזה לא נאמרו על ידי פוטין ונתניהו מול המצלמות, אלא על ידי גורמי המקצוע משני הצדדים בשיחות החשאיות.

לפני שעלה על המטוס בחזרה מסוצ'י לישראל שיגר נתניהו איום מרומז שישראל תיאלץ לפעול כדי למנוע התבססות של איראן בסוריה (יחד עם חיזבאללה). זהו איום סרק. לישראל אין קלפים ממשיים להשפיע על המצב, והיא תלויה במידה רבה ברצונו, יש לקוות הטוב, של השליט האמיתי מעבר לגבולנו הצפוני - ולדימיר פוטין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

עמיר רפפורט

עורך ומו"ל Israel defense, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט