ארבע עצות טובות למזכ"ל האו"ם הנכנס

להפנים שישראל איננה הגורם למשבר ההומניטרי בעזה, לצמצם את העיסוק האובססיבי של מועצת זכויות האדם בה, ולהכיר בכך שהיא אי של יציבות באזור. כמה עצות למזכ"ל האו"ם החדש

מקור ראשון
שרה העצני-כהן | 25/8/2017 15:16
כשאנחנו ננשום את הנשימות האחרונות של אוגוסט, ינחת כאן מזכ"ל האו"ם החדש אנטוניו גוטרש, לביקור ראשון בישראל. לישראלי הממוצע אין בדל ציפייה מהאו"ם, הוא מתייחס אליו כארגון אנטי־ישראלי במקרה הטוב ואנטישמי במקרה הפחות טוב. בכל זאת, ממקום מושבי הצנוע, הנה כמה עצות ותובנות למזכ"ל הנכנס.
עצה מספר 1: הפוך את מועצת זכויות האדם של האו"ם לכזו שבאמת מקדמת זכויות אדם. אחד הדברים שהכי פוגעים בזכויות אדם הוא השקר וההתעלמות. המועצה מעידה על עצמה שהמדינות החברות בה מקפידות על "הסטנדרטים הגבוהים ביותר של זכויות אדם", אבל חברות בה קובה, אנגולה, ניגריה, עיראק ועוד דיקטטורות מדכאות. סגן שר החוץ של קובה, שממשלתו כולאת אלפי מתנגדים, אמר פעם כי למדינתו יש מעמד של "מקדמת הגנה על זכויות האדם". מבחינתו הוא צודק, הוא קיבל את חותמת הכשרות של האו"ם.

יושבים להם הדיקטטורים במועצה, אלה שאחראים לדיכוי נשים, רדיפת מיעוטים והשתקת אופוזיציה, ודנים בשיא הרצינות בדבר אחד: ישראל. מאז הקמתה בשנת 2006 העבירה המועצה כ־70 גינויים לישראל ולישראל בלבד, יותר מכל ההחלטות שננקטו נגד כל שאר המדינות בעולם ביחד. לצורך השוואה, כלפי איראן העבירה המועצה מאז שנוסדה רק שבע החלטות גינוי. רמת האבסורד בוועדה שוברת בכל פעם את התקרה של עצמה. לפני כחודשיים דנו במועצה באלימות נגד נשים בתחום הרשות הפלסטינית והראו "קשר ברור בין כיבוש מתמשך ואלימות נגד נשים". כלומר, כשגבר פלסטיני מכה את אשתו, זו אשמת ישראל. הרש"פ, קטאר, מצרים ועוד דיקטטורות שבהן מעמד האישה בשפל, נאמו וגינו את ישראל, והכול תחת כנפיו המחבקות של האו"ם.
 
צילום: AFP
אנטוניו גוטרש. ישראל היא הפתרון, לא הבעיה. צילום: AFP

אותה מועצה ערכה בחודשים האחרונים "רשימה שחורה" של עסקים שיש להם קשר ליהודה ושומרון. זו רשימה שהיא ספק חוקית לפי חוקי הסחר הבינלאומי, והיא כל כולה ניסיון להעניק חותמת בינלאומית רשמית לתנועת ה־BDS האנטישמית. המועצה הזו היא בדיחה צינית על חשבון זכויות אדם, היא מכשירה פגיעה בזכויות ומטפחת תרבות של השתקה ושקר.

עצה מספר 2: אל תקשיב לארגוני זכויות האדם הישראליים. הם לא ארגוני זכויות, אלא ארגונים פוליטיים שעיוורים לזכויות אדם. הם מנצלים את האו"ם כדי לנגח את ישראל ולהפעיל עליה לחץ חיצוני, במטרה לכפות עליה מדיניות אנטי־דמוקרטית. כל לחץ של ארגוני הזכויות רק מרחיק את הדו־קיום והשלום. אם באמת חשוב לך השלום באזור, אם באמת חשובה לך יציבות, ארגוני הזכויות הפיקטיביים אינם הדרך. אין מי שחשובה לו היציבות והשלום יותר מהאנשים שגרים פה, והם גם המפתח לשיפור, לא לחץ בינלאומי ולא גינויים תכופים.
על אותו מטבע, חסוך לעצמך זמן ואל תשקיע הרבה אנרגיה במה שמכונה "תהליך השלום הישראלי־פלסטיני".

כרגע שום לחץ בעולם לא יקדם אותו לשום מקום, וטוב שכך. קח את הסכסוך בפרופורציה, לא הכול סובב סביבו. הסתכל מה קורה סביבנו במזרח התיכון ותראה כמה ישראל היא אי של יציבות ודמוקרטיה. בעוד בלבנון שורר כאוס, בסוריה אנרכיה מסוכנת, במצרים ובירדן דיקטטורות שבריריות - ישראל היא אי משגשג במזרח התיכון שגם תומכת במדינות הסביבה, כלכלית והומניטרית. ובאשר לסכסוך, שווה לפתוח את הראש לפתרונות נוספים, המודל של 'שתי מדינות' קרס, הוביל לעוד טרור ודם, והוא גם לא אופציה עתידית ריאלית.
 

צילום מסך: ערוץ היוטיוב של הקול היהודי
דין יששכרוף. לא ארגוןני זכויות אדם, אלא ארגונים פוליטים. צילום מסך: ערוץ היוטיוב של הקול היהודי

עצה מספר 3: עזה. אף אחד בישראל לא רווה נחת מהמצב ההומניטרי בעזה, אבל כולם יודעים ששלטון חמאס מנצל כל עזרה הומניטרית לבניית תשתית טרור. גם אונר"א ובתי הספר שלהם משמשים אכסניה לטרור, יש הוכחות מצולמות וכל זה במימון בינלאומי. המצב ההומניטרי בעזה החמיר מאוד מאז שישראל עזבה אותה ב־2005, והשקר על מצור ישראלי על עזה איננו נכון. ישראל מעבירה טונות של סחורה, חומרי בנייה ודלק לעזה.

הבעיה היא שכל שק מלט שעובר מנוצל לבניית מנהרת טרור במקום לבניית בתי חולים. אין לאף אחד נוסחת קסם לשיפור המצב ההומניטרי בעזה ולמניעת הפניית המשאבים ההומניטריים לטובת טרור. ועוד דבר חשוב: ממשלת חמאס בעזה מחזיקה עדיין בגופותיהם של שני חיילים ישראלים ושני אזרחים ישראלים חיים, זה מנוגד לחוק הבינלאומי ומנוגד למוסר האנושי. פעל למענם. תוכיח שלמזכ"ל האו"ם באמת אכפת.
 
צילום: EPA
הלוויתו של מאזן פוקהא ברצועת עזה. אין לאף אחד נוסחת קסם לשיפור המצב ההומניטרי בעזה. צילום: EPA

עצה מספר 4: כשאתה עומד בירושלים, הפנה מבט צפונה. משם עלולה להיפתח הרעה. האו"ם נוסד מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, במטרה לספק בסיס לדיאלוג בין מדינות ולמנוע מלחמות. מה שנוצר באזור סוריה־איראן־לבנון הוא לא רק איום כלפי ישראל, אלא סכנה ממשית לשלום העולם כולו. אם יורשה לי, זו המשימה מספר אחת שלך.

אל תוך הוואקום שנוצר במה שהיה פעם סוריה נכנסים גורמים קיצוניים, כאלה שאפילו לא מנסים להסתיר את כוונות המלחמה וההשמדה שלהם, ובראשם איראן. חיזבאללה, שהוא הזרוע של איראן, מפר בשיטתיות את החלטה 1701 של מועצת הביטחון ופורש כוחות צבאיים טרוריסטיים מתחת לאף של הכוח הבינלאומי בדרום לבנון. האו"ם עוצם עיניים וממשיך הלאה, מתעלם לחלוטין מכל ההפרות הבוטות שהן הקרקע למלחמה הבאה. מועצת הביטחון אמורה לדון בדרך לשמירה על שלום וביטחון בינלאומיים, לעסוק בטרור, במימון טרור, בהתחמשות ואיומים. ההתנחלויות, שבהן אוהבים לעסוק באופן חסר פרופורציה, הן לא סכנה לשלום העולם, איראן כן.

לסיום, אם תרים את הראש מעל כל הסיסמאות הרגילות והעיסוק בישראל, תוכל לראות שישראל היא לא הבעיה, היא הפתרון. היא המפתח לשלום אזורי. ראש הממשלה נתניהו הצליח ליצור בריתות ושיתופי פעולה חסרי תקדים עם מדינות ערב, מדינות אפריקה ומדינות נוספות. ישראל היא עוגן של יציבות, עוגן דמוקרטי בלב הג'ונגל, עוגן של זכויות אדם וחופש, עוגן טכנולוגי משגשג שמסייע לכל האזור.

כשנכנסת לתפקיד הצהרת כי "שלילת זכותה של מדינת ישראל להתקיים היא צורה מודרנית של אנטישמיות". ההטיה האובססיבית של האו"ם נגד ישראל היא ביטוי דיפלומטי מנומס לאותה אנטישמיות. זו ההזדמנות שלך.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

שרה העצני-כהן

יו"ר תנועת 'ישראל שלי'. בוגרת תנועת בית"ר, נשואה ואם לשלושה.

לכל הטורים של שרה העצני-כהן

המומלצים

פייסבוק