ראשי » חדשות » דעות

צלם בהיכל: על בג"ץ לא מתבדחים, נקודה

תיאור משוער של דרמת הסרת פסל הזהב שהוצב מול בית המשפט העליון

כשהנייד צלצל אתמול בשש ורבע בבוקר ליד מיטתו של קצין משטרה ירושלמי בכיר (06:13, אם לדייק לפי הרישום במוקד 101), הוא ניחש שמשהו נורא קרה. המחשבה הראשונה הייתה על עוד פיגוע בהר הבית. גם מחשבה על קריסת בניין גבוה בגלל דליפת גז עברה בראשו, אולי בהשפעת תרגיל מחוזי שהתקיים בשבוע שעבר. בסוף זה היה משהו מסוג אחר לגמרי, אך לא פחות נורא מנקודת מבטו של איש חוק בכיר בדמוקרטיה מתוקנת: אלמונים הציבו פסל מוזהב של נשיאת העליון מול היכל המשפט בירושלים.

לרגע או שניים נעתקו המילים מפיו. ידיו רטטו. הוא עדיין קיווה שמדובר בפסל רשמי אשר הונח שם לרגל פרישתה הקרובה של הנשיאה נאור, מתוך רצון לחשל עוד יותר את דימוי הפלדה של הגוף האסטרטגי שבראשו היא עומדת. אבל המוקדן התורן מעבר לקו כיבה את האשליה: מדובר במיצג מחאה פיראטי שנועד לשים את העליון ללעג ולקלס, משל ושנינה. אלמונים הציבו אותו בחופזה ונעלמו. לפי שעה איש לא קיבל אחריות, אבל החשד הראשון נופל על אנשי ימין קיצוני או על פעילי שכונות מדרום תל-אביב. בשב"כ כבר עודכנו.
 
הקצין הבכיר התעשת, והתחיל לחלק הוראות. בתוך שעה קלה נשלחו לזירת הפשע ארבע ניידות וכתריסר שוטרים. גם חוליית מז"פ נשלחה. אילו ראה בכך טעם היה מציב מחסומים ביציאה מהעיר, אבל הוא הבין שהפסל הוצב כבר בסביבות חמש בבוקר (לפי אגלי הטל שהספיקו לכסות אותו עד הגעת המז"פ), כך שהעבריינים ודאי הספיקו להימלט. החשוד היחיד שאותר בסביבה היה צלם עיתונות, והוא כמובן עוכב מיד לתשאול מקיף. אולי אפשר יהיה להסתייע בו כדי לעלות על עקבותיהם של בני העוולה.

"מה קרה?", הקיצה בינתיים רעיית הקצין.
"שמו פסל של נאור מול בג"ץ", הוא דיווח לה קצרות תוך כדי הסתמסות עם סגנו, שהושכם אף הוא בטרם עת. שניהם תהו יחדיו אם צריך לעדכן את המפכ"ל, שבוודאי נמצא עכשיו בעיצומה של תפילת שחרית. אולי גם את השר. כל ועדת חקירה עתידית תשאל מדוע הדרג המדיני לא דוּוח בעוד מועד.

הרעיה לא כל כך הבינה על מה ההתרגשות הגדולה. "פסל, כולה פסל", היא פיהקה וגיחכה. הקצין נדהם. בד-בבד עם שריכת נעליו הוא פתח בהרצאה קצרה על חומרת הפגיעה של המעשה במעמד בית המשפט העליון. הוא תיאר אותו במונחי ניצנים של ביקורת סאטירית הרסנית על מוסד ממלכתי חיוני פי כמה מכל המוסדות האחרים - ממשלה, כנסת, צה"ל, אפילו משטרת ישראל. בסוף ציטט את רטוריקת צאן הברזל של השופט המנוח מישאל חשין: "אבא שלי היה שופט בית המשפט העליון הראשון. אני הייתי משנה לנשיא בית המשפט עליון. זה ביתי. מי שירים יד על ביתי, אגדע את ידו. כה יעשה לי א-לוהים וכה יוסיף, אם לא אגן על בית המשפט בכל כוחי הדל".
"אבל אף אחד לא הניף יד על בית המשפט, רק שמו פסל", ניסתה הרעיה להבין. בעלה תהה בכעס: "האם את לא מבינה שזו רק ההתחלה? היום עושים צחוק מבג"ץ, מחר ירצו לשנות את הוועדה למינוי שופטים, ומחרתיים יעשו לנו בית דין לחוקה. על בג"ץ לא מתבדחים, נקודה".

הרעיה מחקה את החיוך, התנצלה והשתתקה. גם הקצין הבכיר השתתק, כי הנהג כבר צפצף בחוץ. כשנכנס לרכב דיווחו לו בקשר ש"משאית מנוף של העירייה מפרקת את הממצא". הסכנה חלפה, בינתיים. קרני שמש ראשונים צבעו בגוון מוזהב את היכל המשפט הירושלמי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חגי סגל

העורך הראשי של מקור ראשון

לכל הטורים של חגי סגל