מי באמת אחראי להתנקשות הכושלת בבכיר חמאס?
בפיצוץ במכוניתו נפצע ברגלו תופיק אבו נעים מעזה ושוחרר תוך יום לביתו. אך למרות ההערכות שהסלפים אחראים לפיגוע עולות השערות שגורמים אחרים מנסים להתערב בנעשה ברצועה
תופיק אבו נעים מעזה נפצע ביום שישי האחרון ברגלו, בפיצוץ שאירע במכוניתו ממטען שהוטמן בה. למחרת הוא שוחרר מבית החולים אחרי שכל בכירי חמאס עלו אליו לרגל כדי לאחל לו רפואה שלמה והחלמה מהירה, שהתבררה כמהירה מאוד. הצילומים כיסו את אמצעי התקשורת, ובלט בהם אסמאעיל הניה, החבר הנאמן.כל ההערכות מדברות על כך שהסלפים, אותם ג'יהאדיסטים תומכי דאעש, היו מאחורי הפיגוע. זאת בשל התפקיד שלקח אבו נעים על עצמו, להילחם בהם עד חורמה. הוא לא עשה זאת משנאת המן הסלפי אלא מפחד מרדכי היהודי. שכן גורמים אלה יורים טילים לישראל, בכל פעם שישנה התקדמות מדינית. כך שישראל התולה בחמאס את האחריות לכל מה שקורה בעזה, תפציץ מתקנים ותתנקש במנהיגים של הארגון שהשתלט על הרצועה לפני יותר מ-11 שנים. כדי למנוע מישראל את התירוץ לתקוף את מתקני חמאס וראשיו, יצאה חמאס למסע אלים נגד הסלפים.

ביקר את תופיק אבו נעים. אסמאעיל הניה.
צילום: EPA
ברקע קיים גם גורם נוסף, חשוב לא פחות מישראל, והוא מצרים. כדי לשפר את היחסים עם המדינה היושבת על שיבר המעבר לעולם הערבי – מעבר רפיח – אין לחמאס ברירה אלא לשתף פעולה עם ממשל סיסי במלחמתו נגד הסלפים בעזה כמו בסיני. לכן חמאס מתנהגת כאילו היא מתרחקת מהתנועה-האם, "האחים המוסלמים". היא אפילו שיתפה פעולה עם המצרים בעניין חיסול מנהרות ההברחה בין עזה וסיני, אחרי שמצרים פעלה בנחישות וללא כל רגישות כדי לחסל אותן בעצמה.
הדיווחים שפרסמו על המתרחש בחדרי החקירות של חמאס הם נוראים ואיומים. תיאורי ההתעללויות בהם מסמרי שיער, וכתוצאה מהם נפחו כמה מהם את נשמתם במהלכם. הדם הרע בין חמאס והסלפים הוליד מוטיבציה רבה לפעול נגד רב המענים, אבו נעים, והתוצאה הייתה הפיגוע של יום שישי, שלא היה הפיגוע הראשון נגד חמאס המיוחס לגורמים הג'יהאדיסטים.
עד כאן הניתוח הסביר, הרגיל והשגרתי של יחסי חמאס והסלפים. אלא שבמזרח התיכון פועלת תיאוריית הקונספירציה, שתמציתה היא "אל תאמין למה שאומרים לך כי האמת נמצאת במקום אחר". ואכן, יש עוד כמה אפשרויות להסביר את הפיגוע שאירע ביום שישי, והקורא הנבון יבחר את האפשרות הנראית לו.

אחראים לניסיון החיסול? פעילי חמאס בעזה.
צילום: AFP
ההסבר הראשון הוא הטענה הקבועה, הפבלובית, של חמאס שישראל עומדת מאחורי הפיגוע. שכן ישראל רוצה לפגוע בבכירי חמאס כמו שהיא רוצה גם לתקוע טריז בין חמאס והסלפים ולכן היא ארגנה פיגוע שנראה כאילו הקיצוניים ביצעו אותו כדי שחמאס תפעל נגדם.
הסבר אחר, לא שונה באופן עקרוני, הוא שמצרים – הסובלת מהסלפים בסיני ובתוך המדינה – ארגנה את הפיגוע כדי שבחמאס יחשבו שהסלפים התנקשו באבו נעים ויפעלו ביתר עוצמה נגדם.
אפשרות נוספת היא שארגון מודיעין השייך לרשות הפלסטינית הפעיל את המפגע, כדי להציג את חמאס כארגון שנכשל אפילו באבטחת מנהיגיו. לכן אין לו ברירה אלא להעביר את האחריות לביטחון הרצועה לידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, במסגרת הפיוס כמובן.

מדינתו הובילה את ההתנקשות? נשיא מצרים א-סיסי.
צילום: AP
אבל יש שתי אפשרויות נוספות הקשורות דווקא באנשי חמאס כחשודים בארגון הפיגוע. האחד גורס שמי שפיגע באבו נעים היו אנשי הארגון המתנגדים לפיוס עם הרשות, שרצו לעורר את החשד שאנשי הרשות הם האחראים לפיגוע. האחר גורס שמנגנון הביטחון של חמאס הוא אשר פגע באבו נעים בכוונת מכוון. זאת כדי להראות למצרים, וגם לישראל ולאמריקנים, שחמאס נמצאת במלחמה פתוחה נגד הסלפים, ובמלחמה גם אנשי חמאס נפגעים. להסבר זה יש אפילו תמיכה בעובדה שהפגיעה באבו נעים הייתה קלה, אם בכלל הוא נפגע.
יהיה מי שיהיה הפוגע באבו נעים, מה שברור הוא שרצועת עזה היא עוד מדינה ערבית טיפוסית. מסגרת רופפת ורעועה שרוחשים בה זרמים תת קרקעיים חזקים ואלימים, שאת פגיעתם הרעה סובלים אזרחים חסרי הגנה שאף אחד לא באמת איכפת לו מהם. כך זה בעיראק, בסוריה, בלוב, בתימן, בסודן, באלג'יריה ובעזה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg