אהוד בנאי: בית מקדש של כולם
השאלה איזה דגל יתנוסס על הר הבית ומי יחזיק במפתחות לא תהיה רלוונטית כלל, כי כל חוקי המרחב והזמן ישתנו
לולא החידוש העצום הזה ספק אם היינו שורדים לאורך הגלות המרה. לפעמים עולה בדעתי שבית המקדש השלישי ימשיך את המהלך הזה, אל מעבר לממדי המרחב והזמן המוכרים לנו, וייתכן שקדושתו של הבית תהיה קדושה של זמן, כמו השבת והמועד, ולא קדושה של מקום. הוא יהיה בנוי מאבני רוח ולא מאבני חומר, ולכן לא יוכל להיחרב, ויעמוד לנצח.
מקדש מאבני רוח. אהוד בנאי יחצ
התורה מצווה עלינו להקים עוד שלוש ערי מקלט לעתיד לבוא, כשירחיב השם את גבולנו. הרמב"ם שואל מדוע לא הוקמו ערי המקלט האלה כשהיה הגבול הגיאוגרפי רחב ומלא, כמו בימי דוד ושלמה, ועונה על כך: מדובר על ימות המשיח לעתיד לבוא, כשגבול התודעה האנושית יתרחב.
ואז נשאלת שאלה: מדוע בימות המשיח צריך תוספת של שלוש ערי מקלט?
תשובה אפשרית: ערי המקלט האלה יהיו כמו מרכזי קליטה של תובנות חדשות וממדים חדשים.
אנשים נבחרים ישבו שם, יקלטו את הנתונים ויעבירו אותם לעם ולעולם. ישעיהו הנביא מדבר בחזונו על כך שלעתיד לבוא בית המקדש יהיה מקור של תבונה ומוסר לעולם חדש, שבו האנרגיה המלחמתית ההורסת הופכת לאנרגיה בונה.
בחוקי ההרמוניה של המוזיקה, הצליל השלישי בונה את האקורד. וכמו שיעקב, האב השלישי, הוא אבי העם הישראלי, וכמו שסוכות, חג האסיף, הוא הרגל השלישי והמסכם, כך הבית השלישי ישלים מהלך לקראת עולם שלם ומתוקן ויהיה בית
תפילה ומרכז רוחני לכל העמים.
השאלה איזה דגל יתנוסס על הר הבית ומי יחזיק במפתחות לא תהיה רלוונטית כלל, כי כל חוקי המרחב והזמן ישתנו, וממילא ודאי כבר תתגשם תפילתנו היומית: "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, תישבע כל לשון".
אינני יכול לדעת איך זה בדיוק ייראה ויעבוד, כי עדיין אין לנו הכלים לתפוס מציאות כזו. בשלב הזה אני יכול רק לחלום, שהרי תודעת החלום לוקחת אותנו מחוץ לזמן ולמרחב, ולפעמים בחלומות אנחנו יכולים אפילו לעוף.
וכבר נאמר: "בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים".
נא להמתין לטעינת התגובות
