ראשי » יהדות » תרבות

החיים ב-50 דקות: אמונה וכפירה בירושלים

ספרו החדש של בני ברבש מספר את סיפורה של ירושלמית דתייה שמגלה כי בעלה מסתיר ממנה סודות. פתאום עולות בחייה שאלות של כפירה - ואמונה. פרק מתוך הספר, בהצצה ראשונה לקוראי nrg יהדות

טיפות הגשם הופכות לסיכות קרח המוטחות בתיק המונח על ראשה כמו קליעים המומטרים ממקלע לעבר מטרת דמות במטווח. כדורי הברד שמחטיאים אותה – היא כבר מניחה שהסערה מכוונת נגדה – קיפצו סביבה כמשוגעים על אבני המרצפת עד שכיסו אותן במרבד בוהק בלובנו. היא מוצאת מסתור מתחת למרפסת המונחת על שתי מסילות ברזל, כאילו היתה מגירה שמישהו שלף מתוך קיר האבנים, מורידה את התיק מראשה ומניחה אותו לרגליה.
 
הִנְנִי מַמְטִיר כָּעֵת מָחָר, בָּרָד כָּבֵד מְאֹד, אֲשֶׁר לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּמִצְרַיִם, לחשו שפתיה כשהביטה בהשתאות בחיזיון יוצא הדופן שבו הולכים גושי הברד וגדלים, ולרגע עלה על דעתה שמא המכה השביעית שניחתה על המצרים מוסטת עכשיו אליה. אולי אלוהים בכבודו ובעצמו רומז לה לחדול ממעשיה הפסולים. היא פרצה כל כך הרבה גדרים וסייגים בשעות האחרונות – בלשה אחרי בעלה ומעלה באמונו, שיקרה על ימין ועל שמאל, הטילה דופי בחברתה הפיזיקאית, חרשה מזימות, הוליכה שולל את המנעולן. אולי ריבון העולמים קורא אותה לסדר?

כדי להעניק משנה תוקף להשערתה מזגזג בשמים ברק ומפלח בלשונות אש מושחזות את שמיכת העננים המרוקעת מעל העיר ואז מגלגל לתוך הסמטה רעם המרעיד את הבתים ומצמרר את זגוגיות החלונות בשאון מחריש אוזניים.

"וַיְהִי בָרָד וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד... היא מתקדמת בפרשת וארא ונזכרת במדרש שניסה ליישב את הסתירה בין שני היסודות המסוכסכים, שלפתע משתפים ביניהם פעולה והשווה אותם לִשְנֵי לִגְיוֹנוֹת קָשִׁין שֶהָיוּ נִלְחָמִים זֶה עִם זֶה, וּלְיָמִים הִגִּיעַ זְמַן מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְעָשָֹה הָמֶּלֶךְ שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְעָשֹוּ שְׁלִיחוּת הַמֶּלֶךְ בְּיַחַד. כָּךְ, אֵשׁ וּבָרָד צְהוּבִּין זֶה לַזֶּה, כֵּיוָן שֶׁהִגִיעַ זְמַן מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל מִצְרַיִם, עָשָֹה הַקָּבָּ"ה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם וְהִכּוּ בְּמִצְרַיִם.

ומה עכשיו? היא שואלת את עצמה באירוניה, האם נהייתי הפרויקט החדש של אלוהים החוזר ומאחד את האש עם הקרח להפליא בי את מכותיו כדי שאשוב אל דרך

הישר? שטויות, היא גוערת בעצמה. כל פרשת וארא איננה אלא אגדה. כל כך הרבה פִּרְכוֹת יש בה. כיצד למשל אפשר להסביר את העובדה שבמכה השביעית משמיד הברד כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה וְכָּל עֵץ הַשָּׂדֶה, ולא עוברת שעה קלה ועל שדות מצרים יורדים ענני ארבה ומחסלים שוב אֶת כָּל פְּרִי הָעֵץ... וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

הרי ממה נפשך? או שאלוהים התרשל במכה השביעית, מה שעומד בסתירה מוחלטת למהותו, או שמי שחיבר את הסיפור לא ידע לשמור על מה שבעולם הסרטים נקרא continuity. או, כפי שקורה בכרוניקות רבות בחומש, שוב נסחף המספר בגוזמאות ורצה להוכיח באותות ומופתים שבניגוד לדברי המשוררת אפשר גם אפשר להרוג תינוק פעמיים ואף שלוש – בברד (פגיעת ראש) בארבה (גוויעה ברעב) ובמכת בכורות.

קר לה. מחשבותיה מפליגות כמו ספינות ללא רב חובל, לאן שהרוח נושאת אותן. רגע אחד הן במצרים הפרעונית ובמשנהו גרביה הרטובים מקפיצים אותה שלושת אלפים וחמש מאות שנה קדימה לירושלים העתיקה ולתהיותיה בנוגע להימצאותה בחלק הזה של העיר בעיצומה של סערה, שאמש התריעו מפניה כל החזאים. לשם מה הגיעה לכאן? האם מה שטמון בתיבה יבהיר לה משהו בנוגע אליה וליחסיה עם בעלה שבלעדיו היא תמשיך לגשש באפלה?

”החיים בחמישים דקות“, בני ברבש (הוצאת "ידיעות ספרים"). 270 עמודים.


קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...