הרבנות כבר פועלת נגד "הרב ריסקין" הבא

חברי מועצת הרבנות קיבלו החלטה מדאיגה: הקמת וועדה שבסופו של דבר תאפשר להאריך או להפסיק כהונה של רבנים בלי קשר למצבם הבריאותי. מדובר בצעד הנוגד את ההלכה שקובעת כי הקהילה היא זו שבוחרת לה רב ולא גורמים מבחוץ

רצונה של מועצת הרבנות הראשית להדיח את הרב ריסקין בהגיעו לגיל 75 לא יצא אל הפועל בשל חוות דעת משפטית שקבעה כי למועצת הרבנות מותר לדון אך ורק בכושרו הבריאותי של רב עיר בהגיעו לגיל 75. עם זאת, קיבלו חברי המועצה החלטה מדאיגה ביותר: הקמת וועדה שתדון בשאלת הארכת כהונת הרבנים ותמליץ על השינויים הנדרשים כדי שמועצת הרבנות הראשית תוכל לדון בשאלות מהותיות בעת הארכת כושר הרבנים. הוועדה תגיש את המלצותיה כדי לשנות מצב זה.

עוד כותרות ב-nrg:
- מרבית יהודי ארה"ב תומכים בנישואים חד-מיניים
- חוק הכשרות: ש"ס בעד, 'כולנו' נגד ומה בבית היהודי?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ההחלטה על הקמת הוועדה מדאיגה מכיוון שהיא מנוגדת באופן מובהק להלכה ולמסורת היהודית. מלכתחילה, גם בסוגיית הרב ריסקין השאלה המטרידה לא הייתה השאלה החוקית אלא השאלה העקרונית: למי ניתנת הסמכות במינוי הרב והדחתו? באופן מפתיע עבור חלק נרחב מהציבור, הטענה שהסמכות הזאת מצויה בידי גוף רבנים ארצי מנוגדת באופן מובהק למסורת היהודית ולהלכה.

''שאלת מינוי הרב היא שאלה קהילתית, ואף חוקי מדינת ישראל מכירים בכך''. הרב שלמה ריסקין צילום: אור תורה סטון

הריב"ש, פוסק בן המאה ה-14, התנגד בשעתו לכך שאחד מהרבנים החשובים בדורו ניסה למנות רב מסוים לתפקיד רבה של צרפת, בניגוד לרצון הקהילה המקומית. בהתבסס על דבריו פסק להלכה רבי משה איסרליש בספר "שולחן ערוך", ספר ההלכה החשוב ביותר בעולם היהודי, כי "במקום שיש מנהג לקבל רב כל זמן קצוב, או שמנהג לבחור במי שירצו, הרשות בידם. אבל כל שקבלו הקהל עליהם, וכל שכן אם עשו ברצון השררה, אין לשום גדול בעולם להשתרר עליו ולהורידו".

דברים אלו מבהירים כי הקהילה היא הרשאית להחליט מי הרב המקובל עליה, ולתלמיד חכם חיצוני, גדול ככל שיהיה, אסור לפעול על מנת לפטר את הרב. שאלת מינוי הרב היא שאלה קהילתית, ואף חוקי מדינת ישראל ותקנות השר לשירותי דת מכירים בכך ונותנים את הסמכות במינוי הקהילה בידי נציגים מקומיים כדוגמת מועצת הרשות המקומית ונציגי בתי הכנסת ברשות.

המעניין הוא, שלפני כשנה ערכו השר לשירותי דת וסגנו דאז, נפתלי בנט ואלי בן דהן, שינויים בתקנות וביקשו לקבוע כי השר לשירותי דת ימנה רבע מחברי הגוף הבוחר את הרב המקומי. מי שעתרה כנגד החלטה זו לבג"צ היא סיעת "יהדות התורה" החרדית. העתירה, על פני 21 עמודים, קובלת על שהחלטה זו תביא לפגיעה להתערבות החיצונית של גורמי השלטון המרכזי בהחלטות הפנימיות של הרשות המקומית והנציגים האותנטיים של העיר.

בעתירה נכתב כי, "עקרון היסוד הוא שרב העיר אינו ממונה אלא נבחר על ידי אסיפה בוחרת שאמורה לייצג את רצון כלל תושבי הרשות המקומית. עקרון יסוד זה מחייב כי בבחירת רב העיר לא יישקלו שיקולים פוליטיים כלשהם.... לא יישקל שיקול פוליטי או פרסונאלי ספציפי בבחירת חברי האסיפה הבוחרת אלא יינתן שיקוף ראוי לכלל תושבי הרשות המקומית ולכלל הדעות, המגזרים וההשקפות".

למרבה הצער, בבקשתה לקבל סמכויות להדיח רבנים כדוגמת הרב ריסקין לא חורגת מועצת הרבנות הראשית רק מהסמכות שניתנה לה על פי חוק אלא גם מההלכה, שכן ההלכה קובעת ששאלת מינוי הרב המקומי היא שאלה קהילתית בלבד, וכפי שטענה סיעת "יהדות התורה" אין לשקול שיקולים פוליטיים ופרסונאליים חיצוניים בשאלות מעין אלו. עדיין לא מאוחר לתקן.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg