 |
 |
|
|
|
|
| ישי אדר מביא תשע קלאסיקות מבוארות מתוך הלקסיקון השלם להורה העצבני |
|
|
|
 | דפדף בסטייל |  | |
ישי אדר
1/12/2004 16:05 |
|
|
|
|
|
|
|
כשהייתי רווק הייתי מסתכל על הורים לזאטוטים עושים קוצ'י מוצ'י ומהנהן לעצמי, "אני, לעולם לא אהיה כזה". לא צריך להיות אבא יותר מיום כדי לדעת שההורות עושה אותך שוטה וליצן גמור. גם לפני שהפכתי לאב הייתי שוטה מטופש, אבל הבעיה היא שאתה הופך להיות שוטה וליצן בדיוק כמו כל האחרים; אתה חסר ייחוד לחלוטין, ללא צלם של אינדיבידואליות. כל דבר שתרצה שייחד אותך יהיה כרוך בדרך כלל בקירור ההתנהגות שלך, ויהפוך אותך בדרך כלל לאב יותר קול, ציני ומרוחק. מעצם העובדה שאתה חושב על זה, על איך אתה נראה בחברה עם הילדים שלך זה אומר שכבר איבדת משהו מהספונטניות והפשטות של להיות אבא.
אז ירדתי מהעץ מהר והבנתי שחבל על הזמן של כולם, ובמילא אני אוהב את השטויות ויכול להיות עוד יותר ליצן מגן
ילדים שלם. הבעיה היא הצד השני של המטבע: אין יותר מדי וריאציות לקוצ'י מוצ'י, ומסתבר שגם אין יותר מדי צורות לגעור ולזעוף. כאב טרי התבוננתי על הורים לילדים גדולים יותר משלי, מנפנפים באצבע נוזפת ונוהמים משפטי מפתח איומים לעבר ילדיהם. חשבתי לעצמי ששאני לעולם לא אשמע ככה, ועוד באותו רגע ידעתי שחבל לי על הזמן. כנראה שסתם הבעתי איזו תקווה עמומה. לא רק שמצאתי את עצמי אומר בדיוק, אבל בדיוק את אותם משפטי דודים דבילים, כשאני מאבד את זה אני נשמע בדיוק כמו דוד זועף. רוב פליטות הפה האלה הן בלשון נקבה כי אלונה היא הגדולה ורובן נאמרות ברגעי בילבול, תשישות ועייפות שבהם כל מה שאתה רוצה זה לישון או לשכב מאוזן לשעתיים ולבהות בתיקרה, ובמקום זה הילדים רוקדים לך טנגו על הקרחת.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אבא פצצות עם התחתונים למטה, טרי טרי כל יום
|
|
|
 |
|
|
|
המשפט: "אני מזהיר אותך!!!".
הסיטואציה: אלונה יושבת לארנון על הטוסיק והוא צוחק, אבל אז מדי פעם היא מעיפה לו כאפות שהן כאילו דיו דיו ואז הוא בוכה מאוד ומסתכל עלי עם מבט מאשים (אין מה לעשות, האבא תמיד יהיה אשם, גם לזה צריך להתחיל להתרגל). אני מנסה מצד אחד לא להתערב, להיות קול ולא להרוס להם את המשחק ומצד שני להפסיק את הכאפות ומיד. התחלתי עם "לא מרביצים" סטנדרטי ועליתי לטונים גבוהים יותר עם "אני לא מרשה" חמור. פה נישרף הפיוז, אז טיפסתי ל"אלונה, אני מזהיר אותך", שמייד זכה לבוז כבד מקהל האבות העתידיים שדמיינתי שיושב בסלון.
והקהל אומר: מזהיר? את מי אתה מזהיר? מה, היא יודעת מה זה 'מזהיר' הבת שלך? ואם היא לא תיזהר מה תעשה לה? תשים אותה בעונש בחדר?
המשפט: "אפשר לקבל פה קצת שקט?".
הסיטואציה: ארנון ואלונה לפני השינה, אחרי המקלחת בשיאו של סוף היום. שניהם עייפים ומחוקים לגמרי, צועקים בווליום מטורף על סף הבכי אבל בעיקר מרעיש, ממסרבים להתנגב במגבת. אני תשוש ועייף ומבולבל.
והקהל אומר: לא, חמוד שלי. אי אפשר. רוצה שקט? צא לחופש ותשכור אופר או שבוא ונדבר בעוד איזה 9 שנים או משהו כזה, שזה פחות או יותר הגיל שילדים יכולים להתחיל להיענות לבקשות פשוטות כאלה.
המשפט: "רק רגע, סבלנות, את יודעת מה זה סבלנות?".
הסיטואציה: אלונה מעירה אותי משנת אחרי הצהריים שממנה אני תמיד קם עצבני, ומהשניה הראשונה היא אומרת "רוצה פתיתים" בתדירות של 30 לדקה בערך.
והקהל אומר: סבלנות זה באמת דבר חשוב, אתה מה זה צודק, בוא תירגע שב וחכה בסבלנות איזה 15 שנה ואז היא תדע מה זה.
המשפט: "יודעת מה?! אז אין מרק!!".
הסיטואציה: אלונה טווחנת אותי עם דרישה למרק, וכשאני מביא לה מרק היא אומרת "לא רוצה", שמלווה בתנועת כתף מעצבנת. " רוצה מרק אחר". שוב, נשרף לי הפיוז, אני חוטף את המרק מהשולחן ומתריס מולה, "אז אין מרק!!".
והקהל אומר: להוציא את האיש הזה מהאולם!! תראה, עכשיו היא בוכה נורא. תראה מה עשית. איש רע שכמוך. פויה! קישתא!
המשפט: "הזבוב הלך לישון".
הסיטואציה: זבוב אחד משגע לי את השכל כבר שעה וחצי ובסוף אני מועך לו את הצורה. מופתע אני מוצא את אלונה צופה מרותקת במתרחש ואני נזכר שאני מחנך לאי-אלימות. "איפה הזבוב?", היא שואלת.
והקהל אומר: תגיד, מה אתה חושב שהיא פראיירית? היא אולי לא מעכלת מה זה סבלנות, שקט ועוד כל מיני מושגים של יפי נפש כמוך, אבל זבוב עם המעיים בחוץ על השולחן בסלון זו חוויה מאד מוחשית.
הרשימה הזאת יכולה להימשך לנצח אבל רק בגלל שאני יודע שאתם נהנים (כי זה כיף לדעת שאתה לא לבד), יש גם הדרן.
המשפט : "רגע, את לא רואה שאני עושה משהו?!".
הסיטואציה: אני מנסה נואשות לתקן את הקרבורטור של תנור הנפט החלוד ומפוייח. אני מזיע ועצבני. אלונה עומדת לידי ומשגרת כל 17 שניות, "רוצה בלון, רוצה בלון אדום".
והקהל אומר: אז מה אם אתה עושה עכשיו משהו? למי בכלל אכפת? קום, תרחוץ יפה ידיים ותוריד את כל הפיח, גש למדף, קח בלון, תנפח כמו ילד טוב, שתוק ותחזור לקרבורטור השחום והרקוב שלך.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
