 |
 |
|
|
|
|
| ניסים אמון על די טי סוזוקי וסוד ההבדל בין מזרח ומערב |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ניסים אמון
28/9/2004 10:14 |
|
|
|
|
|
|
|
זהו סיפור אמיתי על איש יפני אחד, ממושקף ולא גבוה במיוחד שקראו לו די טי סוזוקי, שעוד כילד היתה בו סקרנות בכמות נדירה וחריגה. כשהתבגר מעט, הבין די טי שהוא יתקשה להעמיק בכל התחומים בהם התעניין ולכן החליט להתמקד רק בשניים שסיקרנו אותו במיוחד - חכמת הזן ותרבות המערב. די טי נדד בלימודיו בין אוניברסיטאות שונות במערב והתמיד שם עד שקיבל תואר דוקטור ובמקביל, בכל ביקור מולדת, בחריצות ובשקדנות, למד ותרגל זן בודהיזם עם מאסטר זקן ממסדר הרינזאי.
במשך שנים רבות חידת תרבות המערב היתה נסתרת בפניו, כפי שסוד תרבות יפן אינו נגלה בקלות לבן המערב. סוזוקי חיפש מפתח, משהו שיוכל להבהיר לו את ההבדל שבין שתי התרבויות. יום אחד זה קרה. בספריית האוניברסיטה נתקל די טי בשיר של טניסון:
"פרח בקיר המחורץ,
אני מוציא אותך מתוך הסדק -
מחזיק אותך בידי, שורש והכל,
פרח קטן,
לו רק אוכל להבין
מה אתה, שורש והכל,
אהיה מסוגל לדעת
מה הוא אלוהים ואדם".
כל אחד עובר
חוויה שונה עם שירים, ושיר זה של טניסון בוודאי אהוב על הרבה אנשים, אבל כשדי טי סוזוקי קרא את השיר הזה, זה היה הרבה יותר מאשר לקרוא עוד שיר בספרייה. לאחר מספר שנים הוא כתב ספר על חכמת הזן, אותו פתח עם הקדמה שכולה סביב שיר זה, שהיה עבורו המפתח לפתרון חידת ההבדל בין מזרח ומערב. בדרכו היפנית והמנומסת, מסביר סוזוקי לאורך עמודים רבים את ההבדל הבסיסי שבין שתי התרבויות השונות. כנהוג אצל יפנים, הוא לא כתב בצורה ישירה את מה שהוא הרגיש כשהוא קרא את השיר. אנסה להמשיל את התחושה שמעורר שיר זה באוזן יפנית, באמצעות השיר הבא:
"ארנב רך פרווה,
עם פטיש של שניצלים
נתתי לו בראש מכה חזקה,
כעת הוא רגוע בכף ידי, נינוח,
כמה ענוג הוא, כמה נעים
ארנב מופלא, מתנה מאלוהים".
המשורר, מתוך התפעלות רוחנית וכמיהה לאמת הנצחית, מגלה פרח, תולש אותו ואז מנסה להבין את סודו. הוא גוזר על הפרח מוות כדי להבין את קסם החיים שבו ובכך משמיד במו ידיו את הדבר שאותו הוא מחפש.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
להתהלך כאורחים בעולם
|
|
|
 |
|
|
|
כדי להציג מקבילה יפנית של מעמד דומה, בחר סוזוקי להשוות את שירו של טניסון עם שיר של בָּאשוֹ, שיש בו כדי להאיר את זווית הזן של העניין:
"כשאני מתבונן בקפידה
אני רואה פרח תכלילי קטון
פורח בצד הגדר".
התורות הרוחניות המזרחיות מתמקדות באושר הפנימי של האדם. אחת הדרכים עליהן מצביעות תורות הזן והטאו היא התבוננות נקייה ללא התערבות. להתהלך על קצות האצבעות בעולם קסום זה, כאורחים המתפעלים מההוד, לספוג את ההדר וללמוד שכשפותחים את הלב, מוצאים את הפלא שנמצא כאן כל הזמן.
סוזוקי מוסיף וכותב שלדעתו ההבדל בין התרבויות טמון בשורשים הדתיים של התרבות המערבית. הללו מלמדים אותנו שהעולם נוצר לשימושנו: גרמי השמים כדי להעניק לנו אור, בעלי החיים כדי להעניק לנו מזון והפרחים כדי שננסה להבין אותם.
גישת הזן היפני שצמחה מהטאו הסיני, שונה בתכלית וטוענת שלא ייתכן אושר או מצב של נינוחות רוחנית עמוקה למי שכל הזמן מחפש אותה, אלא רק למי שמוצא אותה. במילים אחרות, עלינו לנטוש את ההתמכרות שלנו למנטליות המחפשת, ולהחליף אותה בזו שמוצאת את מה שכבר ישנו. ולענייננו, חוסר ההתערבות בטבעיותו של הפרח הקטן, מתוך כבוד והשתאות, צריך להיות אחד עם חוסר ההתערבות בטבעיותו של הפרח הגדול יותר - העולם. את שניהם קשה אולי להבין, אבל אם פותחים את הלב, אפשר להכיל אותם.
לאתר הבית של ניסים אמון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
