 |
 |
|
|
|
|
| שום דבר בדוי אינו אמת נצחית, ועם זאת כל כך אנושי לחיות במציאות בדויה. ניסים אמון מארח את הפילוסוף ברוך שפינוזה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ניסים אמון
22/2/2005 17:42 |
|
|
|
|
|
|
|
ברוך שפינוזה נחשב לאחד מהוגי הדעות מהבולטים שידעה אירופה. הוא נולד בבית הולנדי יהודי ומגיל צעיר החל להתעניין בפילוסופיה של חקר האמת. אופי העבודות שהשאיר אחריו עד מותו ב-1677 מעיד שהיה בעל יכולת חשיבה הגיונית ומדעית מעמיקה ביותר, דבר שאמנם הרחיק אותו מהדת, אבל פתח בפניו את היכולת לחשוב באופן חופשי וראשוני כמעט על כל דבר.
ב"מאמר על תיקון השכל" הוא כתב כך על דרכו הרוחנית: "לאחר שניסיון חיי לימדני שכל הדברים בהם אנחנו נתקלים בחיי היום יום הם הבל ורעות רוח, ולאחר שנוכחתי שכל הדברים שהיו גורם או נושא לחרדותי לא הכילו טוב או רע אלא במידת ההשפעה שהיתה להם על נפשי, החלטתי לחקור האם יש דבר שכולו טוב, שיוכל להיעשות מנת חלקי (...) אני בטוח שיש כזה בנמצא, שאם אאמצהו, ימלא אותי לנצח שמחה מתמדת שאין למעלה ממנה, ויש בדעתי למצוא אותו".
בימיו של שפינוזה עדיין לא הגיעו תורות המזרח לאירופה ולא היה ידוע דבר על הדרך הרוחנית של היוגה, הטאו או הבודהא, אך מהקדמה זו של שפינוזה אפשר ללמוד שהחיפוש הרוחני במהותו הוא זהה לכל מחפשי הדרך בכל מקום בעולם ובכל תקופה - החיפוש העתיק אחר האושר הפנימי, הכמיהה אל האמת,
והרצון להשתחרר מ"עצב התמיד".
דרכו הרוחנית של שפינוזה היתה בכוח החשיבה, הכלי היחיד שהיה מוכר לו והיחיד שעליו סמך. צעד אחר צעד, באופן שיטתי ובעזרת ההיגיון, הוא הגיע למסקנה שהדבר אותו הוא מחפש הוא אינסופי, ולמרבה ההפתעה ההיגיון האנושי לבדו אינו מסוגל ולעולם לא יהיה מסוגל לתפוס אותו.
שפינוזה, שהכיר את כל הפילוסופים הקדומים וחיפש שיטה לוגית כדי להגיע אל האמת ואל המוחלט, גילה שהדבר בלתי אפשרי. ב"מאמר על תיקון השכל", כאחת הדוגמאות למוגבלותה של החשיבה הרגילה, מביא שפינוזה את "הזבוב האינסופי" - תמרור ענק שממוקם על הדרך הלוגית ואומר: מנקודה זו והלאה חייבים להשאיר את המחשבה מאחור. בדיוק כמו דייג שמגלה שהרשת שלו קטנה מכדי לתפוס דגים, גם שפינוזה לא היה מאושר לגלות שהחשיבה שלו מוגבלת ואינה מסוגלת לתפוס דברים אינסופיים. באמצעות הזבוב האינסופי הוא מסיר את הילת הקדושה מעל האינטלקט האנושי ומציג אותו ככלי קטן מוגבל. ניתן היה לצפות שהדגמת מוגבלות המחשבה תתפרש על פני מספר עמודים של אותיות קטנות ומילים ארוכות, אבל היא לא. כל מה שהיא אומרת הוא משפט אחד: "נסו לדמיין בעיני רוחכם זבוב אינסופי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ברוך שפינוזה. חיפש את האמת
|
|
|
 |
|
 |
|
בדיה, אמת נצחית ואהבה
|
|
|
 |
|
|
|
בואו נעצור לרגע וננסה לדמיין זבוב שהוא אינסופי. אפשר להתחיל עם הגוף של הזבוב ולדמיין אותו ענקי, גדול יותר מכדור הארץ, גדול יותר אפילו מהשמש, גדול כמו כל הגלקסיה של שביל החלב. אחרי שדמיינו את הגוף, נתחיל לדמיין את הכנפיים שמשני צידיו של הגוף. אחת אינסופית מימין והשנייה אינסופית משמאל. קיבלנו משהו שמזכיר יותר שפירית עם כנפיים אינסופיות מאשר זבוב.
ננסה שנית. הפעם נדמיין את הגוף של הזבוב עוד יותר גדול ועוד יותר אינסופי. נדמיין כאילו אנחנו יושבים על גבו של הזבוב והגוף השחור שלו מתמתח למעלה ולמטה ולשני הצדדים באורך נצחי. עכשיו קיבלנו גוש גדול ואינסופי של גוף זבובי, אבל אם הגוף הוא אינסופי - היכן מתחילות הכנפיים?
גם אם תנסו שוב ושוב ולא תתייאשו, המסקנה אליה תגיעו בסופו של דבר היא אותה המסקנה אליה הגיע שפינוזה - המחשבה שלנו לא יכולה לקלוט דברים אינסופיים. היא יכולה לדבר עליהם, אבל לא באמת להבין אותם. אפשר לדבר שעות על זבוב אינסופי או על כל דבר אינסופי אחר, ואנשים יכתבו ספרים, יסכימו, יתווכחו, ישוו ונדמה יהיה להם שהם מבינים יותר מאחרים, אבל האמת היא שאין לנו בכלל את היכולת לקלוט את הזבוב האינסופי. שפינוזה קורא לדברים הלא קיימים "בדיה" - דברים שהמוח מדבר עליהם כאילו הוא מבין אותם אבל בפועל הם לא יותר מאשר בדיה. אנשים מדברים גם על אלוהים, אמת, ואהבה, אבל גם הדברים האלה הם אינסופיים, ולדבר ולהתווכח עליהם זה די חסר טעם כי אי אפשר בחשיבה רגילה להשיג את טבעם האמיתי.
שום דבר בדוי אינו אמת נצחית, ועם זאת כל כך אנושי לחיות במציאות בדויה. שפינוזה כתב בקדחתנות אך מעולם לא הספיק לסיים את "המאמר על תיקון השכל". הוא מת ממחלה והוא בן ארבעים וחמש בלבד. בכוח המחשבה הוא הצליח להגיע עד לשער המדיטציה, אבל לא הספיק להיכנס בו. הוא חי כמדען ומת כמדען, ובכל זאת הגיע רחוק הרבה יותר מהמסגרת המגבילה של המחשבה.
לבד וחולה, רוכן בחדרו מעל עששית נפט, טובל נוצת יען בקסת דיו, כתב שפינוזה את המסקנות אליהן הגיע בסוף דרכו: אין הפרדה בין אלוהים וטבע. האמת טבועה בנו מלידה, והמתודה האמיתית לחיפוש אחריה היא הדרך עצמה. האהבה הטהורה היא דבר נצחי ואינסופי, היא מרווה את הנפש בשמחה ונוטלת את העצב; אליה עלינו לשאוף ואותה לבקש בכל כוחנו.
לאתר הבית של טאו'ס יוון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
