 |
 |
|
|
|
|
| ניסים אמון על מצב ההשתוות שמביא איתו את הצניעות האמיתית, שאינה ערך או חובה אלא פועל יוצא של מי שהווייתו השתוותה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ניסים אמון
5/4/2005 11:06 |
|
|
|
|
|
|
|
יום אחד בא איש אל אחד המתבודדים וביקש ממנו שיקבלהו להתבודד עימם. אמר לו המתבודד: "ברוך אתה בני, כי כוונתך טובה היא, אך אמור לי האם השתווית או לא?"
ענה לו האורח: "אנא, באר דבריך". "שני בני אדם", אמר לו המתבודד, "האחד מכבדך והשני מבזך, האם הם שווים בעיניך?"
"לא", ענה האורח, "כי אני מרגיש הנאה ונחת מן המכבדני, וצער מן המבזה אותי".
"בני, לך לשלום", אמר לו המתבודד. "כל זמן שלא נשתווית ועד אשר לא תרגיש הבדל לא בכבוד המכבדך ולא בבזיון המבזך, אינך מזומן להיות קשור באחד. הכנע לבבך הכנעה אמיתית עד שתשתווה, ואז תוכל להתבודד".
סיפור עתיק זה, שהגיע מהרב אבנר שהיה מתלמידי הרמב"ן, מתייחס אל קהילת המתבודדים היהודים ששהו בגליל אך באותה המידה יכול היה לבוא ממסורת המתבודדים ההינדים אשר בהימלאיה, מקהילות המתבודדים של טיבט, ממנזרי הזן שבהרי סין או ממסדר המתבודדים הסופי שבצפון אפגניסטאן. מצב ההשתוות הוא שלב גבוה ביותר, שמעבר לו קיים רק מצב ה"אחדות" בו הופכים להיות אחד עם הדבר הכי
הגדול. בסיפור היהודי, מתבקש האורח להגיע למדרגת ההשתוות עוד בטרם יצטרף למתבודדים, בעוד דרך הזן שונה מעט ובה קיים מסלול הפוך. באמצעות טכניקת התבודדות פשוטה וקצרה, הפכה ההתבודדות לתרגול העיקרי והיומיומי שלה. זה נקרא מדיטציה, ועל פי דרך הזן זהו הכלי להגיע באופן מעשי אל ההשתוות.
בזמן הישיבה במדיטציה חולפים בראשנו הדים ממאורעות היום. מי אוהב, מי כועס, מי מפרגן ומי לא מעריך מספיק. כשרק מתבוננים בזרם המחשבות וברגשות המתלווים לו, הכל הופך להיות כמו גלים של ים, באים ונסוגים, שוב ושוב, ללא הפסקה. כל גל אמנם שונה ממשנהו, אך בסופו של דבר, כל הגלים הם אותו הדבר.
בהמשך, מצב ההשתוות מביא אותנו להכיר בכך שכולנו אותו הדבר. שכולנו, וכל מה שסובב אותנו, עשוי מאותו חומר וחולק את אותה מהות ראשונית ונקייה. מצב ההשתוות מביא איתו את היכולת להסתכל על הדברים כולם בגובה העיניים, לא מלמעלה ולא מלמטה. הוא מביא איתו את הצניעות האמיתית, שאינה ערך או חובה אלא פועל יוצא של מי שהווייתו השתוותה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הדבר שאין לו שם
|
|
|
 |
|
|
|
המקובל יוסף גיקאטילייה אמר שכל מי שיתקן מידותיו, יישר דרכיו ומעשיו וירדוף אחר הענווה בתכלית השלמות, תשרה עליו השכינה ולא יצטרך ללמוד מבשר ודם, כי רוח אלוהים תלמדהו ישירות.
גם כאן הגישה היא כלל עולמית, וגם כאן כל אדם, יהא הינדי, טיבטי, אינדיאני, נוצרי, יהודי או מוסלמי, כל אדם בעולם אשר יעשה את דרכו בהתמדה, בחריצות ובצניעות אל ההשתוות, יוכל להגיע אל מדרגת האחדות. במדרגת האחדות, אם תשתמשו בסוד ההתחברות הישירה, שיש בה פתיחות מלאה ואין בה כל עשייה, תוכלו ללמוד ישירות מהדבר שאין לו שם, הדבר שהיה קיים עוד בטרם המציאו שמות, שאפילו לקרוא לו "דבר" זה כבר יותר מדי.
הטאואיזם, שמתמקד אך ורק ב"אחד" - בטַאוֹ - לא מרבה בתיאורים מיסטיים על מדרגות ומצבי תודעה מיוחדים. בטאואיזם יודעים שאם השורשים של העץ נטועים באדמה הנכונה, הפירות שיצמחו יהיו רק המשך טבעי של התחלה טובה. השורשים של הרוחניות הגבוהה, של מדרגת ההשתוות ושל מדיטציית האחדות, הם למעשה יומיומיים הרבה יותר ופשוטים הרבה יותר ממה שנוטים לחשוב. כך הם מתוארים ב"ספר הטאו":
"תרבות מתנשאת
היא תחילתו של תוהו
למדנות ופולחן
הם ראשיתה של כסילות.
אל תהיה פילוסוף
פשוט תהיה אדיב
וזכור כי הצדק
בא מאהבה.
לך בעקבות הטבע
והכל כבר יקרה לבד".
לאתר הבית של טאו'ס יוון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
