 |
/images/archive/gallery/276/989.jpg
 |
|
|
|
|
| ממשיכים עם התיאוריה האינטגרלית של קן ווילבר: נסו להיות אדומים במיטה, כתומים בעבודה, כחולים במשפחה, ירוקים בציבור, וצהובים בנשמה. הספירלה המופלאה, חלק שלישי ואחרון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורן אנטין, מיכל נויפלד
25/4/2005 12:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בשני המאמרים הקודמים
(הספירלה המופלאה חלק א' וחלק ב') הצגנו את מודל הדינמיקה הספיראלית של בק וקוואן, ואת שש רמות התודעה הראשונות במודל. חשוב להבהיר שבכל אחת מהרמות פרט מסוים או חברה יכולים להיות בריאים יחסית אבל גם להשתבש ולחלות. ככל שמתפתחים במעלה השלבים יש יותר סיכונים ותחלואים. לתא או מולקולה יש מעט מאוד דברים שעלולים להתפרק ולהיהרס. ככל שעולים ברמה, גם מבחינת ההתפתחות הפיזיולוגית, יש יותר דרכים לחלות ולהתפרק. מולקולות לא מקבלות סרטן אבל אנשים וכלבים כן. כל שלב מתעלה וכולל (TRANCENDS AND INCLUDES) את השלבים הקודמים בתוך המבנה הפנימי שלו: תא מתעלה אך גם כולל מולקולות, המתעלות מעל אך כוללות מולקולות ואטומים. באותו אופן, כל גל בקיום האנושי הוא מרכיב בסיסי של כל הגלים שבאים אחריו ולכן יש לעזור לו ולכבד אותו. חשוב לזכור שלא מדובר במודל דטרמיניסטי: אדם ברמה כתומה יכול להיות רופא שמחפש חיסון למחלה, אבל יכול להיות גם איש עסקים חסר מעצורים שמתפשט ופוגע בסביבה בשם הקידמה והחופש, ומנצל חולשות של אחרים רק כדי להגדיל את הונו. הרמה איננה קובעת לנו לאיזה כיוון אנחנו בוחרים ללכת, אלא רק משרטטת את האפשרויות ואת דפוסי הפעולה.
יתר על כן, כל גל בפני עצמו יכול להיות מופעל מחדש אצל כל אדם בכל עת, מבחירה או כתגובה אוטומטית בהתאם לנסיבות החיים. אדם איננו נמצא כל הזמן באותו גל, אלא שבדרך כלל יש מרכז כובד שרוב הזמן פועלים ממנו. במקרי חירום למשל, מופעלים דחפי עוצמה אדומים. בתגובה לכאוס יתכן שנצטרך להפעיל את הסדר הכחול, בחיפוש עבודה אולי נצטרך להפעיל דחפים הישגיים כתומים, בנישואים ובקרב חברים יתאימו קשרים קרובים וירוקים. לכל הרמות הללו יש משהו חשוב לתרום. בדרך כלל החברה מושכת את רוב הפרטים עד למרכז הכובד שלה, ומעכבת אותם אם הם רוצים להתעלות מעליה. קורה ששכבה גבוהה יותר ומעטה יחסית משתלטת על השיח הציבורי ומוקדי הכוח ומקפיצה חברה שלמה למעלה. מקרה כזה קרה למשל בארה"ב, שחוקתה המתקדמת והכתומה נחקקה על ידי כתומים פורצי דרך בחברה שהיתה ברובה כחולה ואדומה, והערכים והחוקה הכתומים הצליחו למשוך את החברה כולה לרמה ולהנחיל ערכים שעיצבו את האומה.
מה שאף אחד מהרמות שפירטנו (השייכים כולם לקבוצה שנקראת "הנדבך הראשון") אינם יכולים לעשות בעצמם, זה להעריך ולקבל את הקיום של הרמות האחרות. כל רמה מהנדבך הראשון חושבת שהשקפת עולמה היא הפרספקטיבה הנכונה או הטובה ביותר. היא מגיבה בהתנגדות לקריאת תגר על הנחה זו. היא מתפרצת, בהשתמשה בכלים העומדים לרשותה, בכל פעם שהיא מאוימת. הסדר הכחול ירגיש מאוד לא בנוח גם עם האימפולסיביות האדומה וגם עם האינדיבידואליזם הכתום. האינדיבידואליזם הכתום יחשוב שהסדר הכחול טוב עבור טיפשים ושהשוויוניות הירוקה היא חלשה ובכיינית. שוויון הזכויות הירוק מתקשה להסכין עם שיפוט ערכי, סמכויות והיררכיות ולכן יגיב בעוצמה לכחול, כתום וכל דבר שמעבר לירוק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הספירלה של ההתפתחות. לחצו להגדלה
|
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
כל זה מתחיל להשתנות בחשיבה של הנדבך השני. מאחר ותודעת-נדבך שני מודעת לחלוטין לשלבים הפנימיים של ההתפתחות - היא צועדת לאחור ותופסת את התמונה הכוללת. חשיבה מהנדבך השני תופסת את התפקיד ההכרחי שממלאים כל הרמות הקודמות במונחים של ספירלה כוללת של הקיום ולא רק במונחים של רמה זו או אחרת.
הרמה הירוקה מתחילה לתפוס את המערכות השונות וההקשרים הפלורליסטיים הקיימים בתרבויות שונות (וזו הסיבה מדוע הוא אכן ה"עצמי" הרגיש, כלומר רגיש לאפליה של אחרים), והחשיבה של הנדבך השני הולכת צעד אחד רחוק יותר, ומחפשת את ההקשרים העשירים המחברים בין מערכות פלורליסטיות אלה ולכן לוקחת מערכות נפרדות אלה ומתחילה לכלול ולשלב אותן לספירלות ומרקמים אינטגרליים. במילים אחרות, חשיבה מהנדבך השני נדרשת בכדי לעבור מרלטיביזם להוליזם, או מפלורליזם לאינטגרליזם.
המחקר הנרחב של גרייבס, בק וקוואן מצביע על כך שישנם לפחות עוד שני גלים עיקריים בתודעה של הנדבך השני: צהוב וטורקיז. מאחר וקיימות דוגמאות ספורות בלבד לקהילות החיות על פי תפיסות הנדבך השני, נסביר על הקיום בנדבך זה באופן כללי יותר. בשלב הראשון, הצהוב, רואים לראשונה תפיסת קיום המכבדת היררכיות טבעיות (הולרכיות), המכילה הבדלים וריבויי גוונים באופן זורם, טבעי ובעל תרומה של כל רמה וכל רמת קיום לקיום הכללי. יש לציין שזה אינו הפלורליזם האופייני לרמה הירוקה, שהיא אמנם בעלת ראיה אופקית רחבה אולם מחשיבה רק את קיומה שלה כקיום היחיד והנכון. האופי ה"צהוב" של הקיום מכיל בהררכיה טבעית את כל זרמי הקיום האנושי והלא אנושי במרקם אינטראקטיבי, אינטגרטיבי.
החיים בשלב הצהוב נתפסים ונחווים כקליידוסקופ של היררכיות טבעיות, מערכות וצורות. גמישות ספונטניות ופונקציונליות מקבלות את העדיפות הגבוהה ביותר. ידע ויכולת אמורים להיות עליונים על כוח וסטטוס, ולא מנוצלים לפגיעה בזולת. הסדר העולמי הנדרש הוא תוצאה של קיום של רמות שונות של מציאות כשהצהוב מכוון ומאזן אותן לכיוונים הבריאים לספירלה כולה, וישנה תנועה מתמדת במעלה הספירלה הדינמית לכיוון צהוב והלאה ממנו. אם שלב מסוים מנסה להשתלט על הספירלה כולה, תפקידה של השכבה צהובה הוא לעצור אותו ואז ולהבריא אותו. כרגע נמצא בשלב הצהוב אחוז אחד מאוכלוסיית העולם, והוא בעל כחמישה אחוז מהכוח.
בשלב הבא, טורקיז, נוצרת מערכת הוליסטית אוניברסלית, הולונים/גלים של אנרגיות אינטגרטיביות, המאחדים רגש עם ידע, רמות מרובות הארוגות יחד לתוך מערכת מודעת אחת. סדר אוניברסלי אך באופן חי ומודע, ושאינו מתבסס על חוקים חיצוניים (כחול) או קשרים קבוצתיים (ירוק). "אחדות עצומה" (תיאוריה של הכל) מתאפשרת גם בתיאוריה וגם במעשה. לעיתים עשויה לצוץ רוחניות חדשה כמארג של כל הקיום. חשיבה טורקיזית משתמשת בכל הספירלה, רואה רמות מרובות של אינטראקציות, מבחינה בהרמוניות, בכוחות מיסטיים ובמצבי הזרימה המחלחלים בכל ארגון. 0.1 אחוז מהאוכלוסייה, אחוז אחד מהכוח.
עם פחות משני אחוזים של האוכלוסיה שנמצאים בנדבך השני, התודעה של הנדבך השני נדירה למדי והיא "חוד החנית" של האבולוציה האנושית כיום. הנדבך השני איננו האחרון, משום שהשרשרת הזאת היא כנראה אין סופית, או שהסוף שלה הוא אלוהים. יש גם נדבך שלישי שנמצא בטריטוריה התודעתית של NON DUAL. אך בזה נעסוק בפעם אחרת. באחד הטורים הבאים נציג דוגמאות לניתוחים של מצבים שונים דרך הדינמיקה הספירלית ורמות התודעה, ונדון במסקנות ובתובנות שהם מביאים. מי שרוצה לקרוא דוגמה כזאת מוזמן בינתיים לעיין במאמר של קן ווילבר על המלחמה בעיראק ומדיניותם של בוש ובלייר. ועצה קטנה לסיום: נסו להיות אדומים במיטה, כתומים בעבודה, כחולים במשפחה, ירוקים בציבור, וצהובים בנשמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
