 |
 |
|
|
|
|
| "העוגן הפנימי" פירושו שעמוק בתוכנו אנחנו יודעים שבכל מקום ומצב אליהם נגיע, נעשה בסופו של דבר את הדבר הנכון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ניסים אמון
23/8/2005 10:24 |
|
|
|
|
|
|
|
גן עדן וגיהינום הם לא מקומות אי שם בחלל אלא שני סוגים של מצבי תודעה. פירושו של דבר, שיש לקחת אחריות על הסבל האישי שלנו ולהחליט לשנות את עצמנו במקום להסתפק בלהתלונן על העולם.
הדרך הבודהיסטית ממליצה להיות "יחידת שקט עצמאית", מתוך הנחה שכל הדברים החשובים שאנו עושים, יהיו מוצלחים יותר אם נעשה אותם רגועים. ייתכן שיש גם גישות אחרות לנושא זה, ויהיו מי שיגידו שזו חוצפה להיות רגועים או מאושרים כל עוד יש כל כך הרבה סבל מסביב, אבל הבודהיזם הוא תורה פשוטה וחפה מכל סוג של קדושה. התורה הבודהיסטית, בניגוד לדרכים אחרות, אינה מבקשת שנקריב את השקט
שלנו בגלל הרעש של אחרים.
"גם מתוך בריכה בוצית יכול לעלות פרח לוטוס נקי", אמר הבודהא. גם אם גדלתם בסביבה שחינכה אתכם להקריב את עצמכם כדי שאחרים יהיו מאושרים, ההורים שלכם לדוגמה - ואל תשכחו שלא כל ההורים מאושרים, יש כאלה שהגיהינום שלהם הוא כבר מזמן לא מצב זמני - עדיין תוכלו לצמוח כפרח לוטוס נקי, עדיין תוכלו לשנות את הקארמה שלכם.
לעתים קיים החשש, במיוחד עבור מי שמרגיש שגדל בשלולית עכורה וללא שורשים רגועים, שאם הוא יצמיח למעלה פרח גדול וגבוה, הוא ייפול מהר מאוד על הפנים. כשיש חוסר בשורשים, צריך לבנות בתוך עצמנו עוגן פנימי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מסע ההרפתקאות אל יחידת השקט העצמאית
|
|
|
 |
|
|
|
"העוגן הפנימי" פירושו תחושה חזקה שאנחנו סומכים על עצמנו שנצליח, שעמוק בתוכנו אנחנו יודעים שבכל מקום ומצב אליהם נגיע, נעשה בסופו של דבר את הדבר הנכון.
לבנות עוגן פנימי זה לצאת למסע הרפתקאות, להיות ג'יימס בונד רוחני היוצא להציל את העולם עם חיוך ומתוך בטחון גמור שהעבודה בסופו של דבר תבוצע. המשימה: להציל את העולם היחיד שיש לנו מהחמדן הפנימי שהוא גם פחדן, גם ביקורתי וגם רוצה לשלוט על הסביבה. יתכן שנקבל כמה מכות בדרך, ואולי גם יהיה מפחיד לעתים, אבל אין דבר שיעמוד בפני הרצון ובהחלט אפשר גם ליהנות מהמסע.
אצל הלוחם הרוחני, החוסן הפנימי פירושו אופטימיות בסיסית שלא נעלמת מול חרבו החדה של האויב ומול שריונו המוזהב. יש פתגם זן שאומר: "בעיצומו של הקרב, אף לא שערה אחת זזה ממקומה" - העוגן הפנימי מאפשר לשרות בשקט גם בלב הסערה.
לפי תורת הזן, כך בונים "עוגן פנימי":
יש לשבת זקוף במדיטציה פעמיים ביום, אפילו למשך עשר דקות. לא להזיז את כפות הידיים גם אם הגוף מגרד, ולהיות ערים במימד זמן לא מוכר שהוא הרווח שבין המחשבות. אחרי כמאה פעמים ניתן יהיה להבחין בתחילתה של תשתית לעוגן.
במסע אל השקט אין סוד מיוחד ואין תרופת פלאים. הדרך היא אישית, וההולכים בה, כאשר יגיעו למרות הכל, יהיה זה רק בזכות העוגן הפנימי שלהם, שהיה שם כל הזמן, שנתן להם את הביטחון לסמוך על עצמם.
לאתר הבית של טאו'ס יוון, www.taos-greece.com
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
