 |
 |
|
|
|
|
|
|
| לאה ורחל מייצגות שני טיפוסי נשיות שכל אישה תזהה את עצמה באיזשהו מקום על הציר ביניהן. יעקב הוא הגבר הטיפוסי שעורג לאישה הנשית והרכה וחושש מזו העצמאית והחזקה. כרמל וייסמן על פרשת וייצא |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חלום סולם יעקב המופיע בתחילת הפרשה, הוא סמל בעל כמה רבדי משמעות בחכמה העברית. היום נתייחס רק לאחד מהם שיתקשר לסיפור המרכזי של הפרשה, משולש האהבים של יעקב, רחל ולאה. בפרשנות ספר הזוהר לפרשה, הסולם מייצג צינור אנרגטי שמתוח בין ספירת יסוד, איבר המין, לספירת תפארת, הלב. האנרגיות (מלאכי אלוהים) שעולות ויורדות בו מצויות בשני מצבי תודעה שאנו מכירים מבפנים: אם הסולם זקוף ויש חיבור וזרימה בין המין ללב, אנו נוכחים ברגע האירוטי ובחיים שלנו וכל מה שנעשה מקודש. כשאנו יוצרים נתק בין המין ללב, הסולם ברפיון
והשפע נסתם. הטבע אינו סובל ואקום, אם אנרגיית השפע לא מגיעה, אנרגיה זרה נכנסת תחתיה ומזהמת את המערכת.
שאלו את עצמכם מאיזה מקום אתם חיים, מאיזה מקום אתם עושים אהבה? האם זה מרגיש אחרת בגוף? רעיון "שמירת הברית", הטנטרה היהודית, נובע בדיוק מהמקום הזה. לתפיסתי יש סולם כזה בין כל הצ'אקרות או הספירות בגוף וזהו מנגנון ההרמוניה הפנימית והנוכחות שלנו. ייתכן שהמלאכים העולים ויורדים מרמזים על מנגנון הנשימה והאופן בו אפשר לעבוד איתו לשם נוכחות וריפוי.
בראשית השנה קראתי ספר פוקח עיניים בשם "מי מפחד מלילית" שחיברו מרדכי גפני ואוהד אזרחי. תוך הישענות על תורת הגלגולים של האר"י כפסיכולוגיה של הנפש, הם הציגו ניתוח מאלף לדמויותיהן של רחל ולאה כגלגול לארכיטיפ חווה ולילית. הייתי רוצה להביא בפניכם את עיקרי הדברים ולהוסיף על כך. מבלי להיכנס לסמליות הקבלית של השתיים, יש לנו כאן משולש שמשעתק את עצמו לחוויה של רבים מאיתנו, כי לאה ורחל מייצגות שני טיפוסי נשיות שכל אישה תזהה את עצמה באיזה שהוא מקום על הציר ביניהן. יעקב הוא הגבר הטיפוסי שעורג לאחת מהן וחושש מהשנייה, אך כשהוא יגמור את האינטגרציה שלו עם הפן של עשו ויהפוך מיעקב לישראל, תהיה לו אפשרות להכיל את האישה שמולו והאישה שבו בצורה שלמה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הבתולה, הזונה והאם
|
|
|
 |
|
|
|
רחל היא אבטיפוס הבתולה הזכה, האישה העדינה, היפה, הפסיבית, הנשית והנערצת, שיש להתאמץ כדי להשיג אותה, וגברים אוהבים לכבוש אתגרים כאלה. לאה היא האישה החזקה, היוזמת והחכמה שמחוברת לעוצמה שלה מבחוץ אך עיניה רכות, כמתואר בפרשה. היא האישה העצמאית ושוות הערך לגבר, שלפעמים קצת מרתיעה אותו כי היא תובעת ממנו להיות מחובר ובוגר. יעקב אוהב את רחל אהבה רומנטית, אוהב את הדימוי שלה. אך בשום מקום לא כתוב שרחל אוהבת אותו. רחל רוצה להיות אם. תן לי בנים או מתה אנוכי, היא אומרת ליעקב. בן הזוג, מקסים ואהוב ככל שיהיה, הוא רק אמצעי למטרה האמיתית של ההגשמה שלה כאם. את הארכיטיפ הזה אנחנו מכירים גם מהנצרות, הבתולה מרים הופכת ישירות לאם מבלי "להתלכלך" בשלב התשוקה המינית, המקום הזה שבו אישה בעוצמתה מפחידה קצת את הגבר הטיפוסי וקצת הגזמה בו עושה ממך מיד "זונה". ישו אימץ לחיקו את ארכיטיפ הזונה וגם יעקב שלנו יעבור פה בסופו של דבר מסע פנימי דומה.
לאה, לעומת זאת, יולדת בנים בקצב אך תשומת הלב שלה ממוקדת ביעקב. הילדים הם אמצעי להשיג את תשומת ליבו של בן הזוג והצורה בה היא בוחרת את שמותיהם בפרשה מעידה על כך. ההגשמה האמיתית שלה היא שמישהו יראה אותה ויאהב אותה בעוצמתה, שהיא תפסיק להיענש על גדלותה רק כי יעקב עוד לא מסוגל להכיל את זה. כשהיא יוצאת לקראתו בשובו מהשדה ומכריזה בפניו שהוא צריך לשכב עימה הלילה כי היא שכרה אותו בדודאי בנה, זה סוג של יוזמה שהופכת את יחסי הכוחות, גילוי של תשוקה נשית, שיש כמה פרשנים שמתייחסים לכך כאל התנהגות זנותית, ויעקב לא יודע איך לאכול את זה. נמשך אבל פוחד מהאישה הזו. האם יש בכן כאלו שמכירות את הכאב הזה של לאהוב גבר שלא מסוגל להכיל אותך בעוצמתך ועל מורכבותך, והיה מעדיף לצרוך אותך כדימוי רומנטי בתנאים שנוחים לו?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נשים מסוגלות לחיות את הפרדוקס של קנאה ואחווה
|
|
|
|
|
|
|
היחסים בין האחיות מורכבים כטבע ההוויה הנשית עצמה: בין האחיות קיימת קנאה כי כל אחת לוקחת כמובן מאליו את מה שיש לה והוא מושא תשוקתה של אחותה. מצד שני, יש ביניהן שיתוף פעולה וכל מיני קומבינות כמו פרשת הדודאים. רחל טובת לב, אוהבת את אחותה ולא רוצה לבייש אותה. על פי המדרש, היא נותנת ללאה את הסימנים שיעקב נתן לה בליל הכלולות, ממקום של רוחב לב והארה. היחסים בין השתיים מלמדים אותנו על סוג התחרות הנשית שהיא יותר מרובדת ממודל התחרות הגברי.
נשים מסוגלות להכיל ולחיות את הפרדוקס של קנאה ואחווה, להתחרות בתוך מסגרת של שיתוף פעולה. כל אחת מהאחיות נותנת ליעקב שפחה כאישה נוספת וללא כל קנאה. כשהן לא במקום הצר של האגו שלהן, נשים מוצאות את הדרך לחלוק מבלי שזה יהפוך למשחק סכום אפס. בפרשה הבאה, כשנדבר על דינה, נראה כיצד גבר לא יכול להתמודד אפילו עם המחשבה של לחלוק משהו שהוא תופס כשייך לו, עם גבר אחר. זהו אחד ההבדלים הקלאסיים בין אנרגיית הקו הזכרי ואנרגיית המעגל הנקבית.
בשיחות בנות מועלה לא אחת הנושא הזה, שהגבר הטיפוסי מכריז כי הוא מעוניין באישה עצמאית וחזקה אך בפועל לא מתמודד ונוטש אותה לטובת מישהי יותר קלה לעיכול. ארכיטיפ האישה השלמה ביהדות הוא זיווג בין רחל ללאה שמניב אישה נשית וחזקה, יוזמת ועדינה. את הזיווג הזה מגלמת רות המואביה. האישה יכולה להגיע למקום הזה בכוחות עצמה בדרכה הרוחנית, או בעזרת מציאת בן זוג שאוהב אותה כפי שהיא ומאפשר לה מרחב להתפתחות מהמקום הזה.
כשיעקב עובר את תהליך הגדלות שלו הוא מקבל את לאה כבת זוגו האמיתית ואז גם לאה מוצאת את הרחל שבתוכה, שהסתתרה עד כה בעיניה הרכות. כשרחל מתה בלידת בנימין, הוא אינו מתאבל בטירוף כמו במקרה של יוסף, למשל. הוא כבר במקום אחר של התבגרות פנימית, שארכיטיפ הנשיות מתכנס והוא מסוגל להכיל אישה על שלמותה ומורכבותה. המקום הזה בא לידי ביטוי גם בשיר של צביקה פיק "אני אוהב אותך לאה", תקשיבו פעם למילים.
זוגיות נכונה, אם כן, בין חלקי הנפש ובין גבר לאישה, טמונה ביכולת האינטגרציה שלנו ובהרחבת היכולת שלנו לשאת את פניה המורכבים של המציאות. בעידן הסרטים ההוליוודיים אנו צורכים דימויים של אהבה רומנטית ופנטזיות חד ממדיות שגורמות לנו לאכזבות רבות במציאות חיינו ומניעות וחיפוש מתמשך ממקום של חוסר בגרות פנימית אחר משהו שאיננו, תוך התעלמות כואבת מהיופי שישנו. הריפוי יבוא ממודעות ומוכנות של שני הצדדים לראות את עצמם ואת בני זוגם כפי שהם באמת.
שבת שלום.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | 70 פנים לתורה וזה הפן שלי. כרמל וייסמן עוסקת בהתפתחות אישית בעזרת כלי החוכמה היהודית ותלמידה בתוכנית ההסמכה ההוליסטית-אינטגרלית לרבנות של 'בית חדש' | | | | |
|
|
|
|
![]()
|
| סקר |
|
|  | |
|
|
|
