בונים על מה שקיים
התוכנית המיידית של נתניהו משחקת לפי כללי השוק החופשי, וסביר להניח כי גם במקרה זה תחלוף תקופה עד שיושג האפקט המבוקש, אם בכלל
התוכנית המיידית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משחקת לפי כללי השוק החופשי, וסביר להניח כי גם במקרה זה תחלוף תקופה עד שיושג האפקט המבוקש, אם בכלל. עם זאת, הציפייה היא כי ההשפעה תהיה מהירה יותר מהתהליך הארוך של הסרת החסמים, הצפת השוק בקרקעות ובנייה שעלולה להתפרש על פרק זמן של 5 שנים עד עשור.
שורת הצעדים שתנקוט הממשלה מבוססת על מה שנמצא כבר כיום בשוק, אולם לא נמצא בידיים הנכונות. הורדת שיעור מס השבח מגלמת בתוכה עבור חלק מבעלי הקרקעות הפרטיים והדירות רווח עצום ממכירת הנכסים.
ההנחה היא שמי שמחזיק בנכס נוסף על דירת המגורים שלו, מחזיק בדירה שיכולה לאכלס זוג צעיר - כלומר גורם פוטנציאלי להגדלת היצע הדירות. בישראל יש בעלי דירות וקרקעות פרטיים רבים, על חלקם חלות כבר תוכניות בנייה מאושרות. הורדת מס השבח אמורה להכניס גם אותם למעגל ההיצע, מה שלא נעשה עד כה.
המרכיב השני: הנחה של 15% במחירי הקרקעות של המדינה תמורת זירוז הבנייה, אשר אמור לייצר אפקט של קצב בנייה מהיר יותר במדינת ישראל, לצד עידוד היזמים לגשת למכרזים גם באזורים מבוקשים
פחות.
שני דברים בכל זאת מאפילים על הצעד זה. ראשית, באזורי הביקוש מחירי הקרקע גבוהים בשל תחרות הקבלנים על כל מגרש, ולא בשל מחיר המינימום שקובעת המדינה. שנית, ענף הבנייה סובל כיום מבעיה חריפה של מחסור בעובדים מקצועיים - רובם פועלים זרים מסין. קצב הבנייה בישראל זינק לרמה של יותר מ-30 חודשים בממוצע, מה שיקשה על הקבלנים לעמוד בהתחייבות לבנייה מהירה.
המרכיב השלישי אמור לטפל באחד מחסמי הבנייה אשר מאפיינים כיום במיוחד את ההתנהלות בשויות המקומיות. כיום נדרשים הקבלנים לשלם את דמי הפיתוח למדינה, שלרוב מגיעים באיחור או באופן חלקי לידי הרשות המקומית, אשר בשטחה נבנה הפרויקט.
התשלום הישיר לרשות המקומית אמור להוות זרז לפיתוח תשתיות בשכונות חדשות, ומכאן גם לקצר את פרק הזמן עבור מתן היתרי בנייה. אין ספק כי לפחות בחלק מהרשויות המקומיות, אלה שעובדות בצורה יעילה, מדובר בחסם משמעותי. אולם בחלק מרשויות רבות, העיכוב בתהליכי הבנייה הוא עניין של חוסר יעילות - ובשלב זה לא ברור מה המשקל של מרכיב זה בתוכנית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם