המחיר הוא המולך: לשופרסל לא היתה ברירה אלא למחוק את מותג "ביג"
בישראל הקטנה אין צורך בסוגי חנויות שונים במרחק 10 דקות נסיעה זה מזה. לרשתות לא נותרה ברירה אלא למחוק את פורמט הביניים - בין חנות שכונתית לחנות דיסקאונט מרוחקת, כמו שופרסל ביג. אך יש לכך מחיר
הרצון להביא את אמריקה לישראל היה כה עז, עד שבשופרסל התעקשו להתעלם מהעובדה שישראל מדינה קטנה שאינה מצדיקה פורמטים שונים במרחק 10 דקות נסיעה זה מזה. באותם ימים האמינו ברשת כי הרשתות הפרטיות הן עניין חולף שלא ישרוד לאורך זמן. אלא שההיפך הגמור קרה, והרשתות הפרטיות החלו לצבור תאוצה ולהוביל את קטר המחיר.
פתיחת החנויות על ידי הרשתות הפרטיות חידדה את הפער בין המחירים
בחנויות העירוניות לחנויות באזורי התעשייה - ובכך העצימה את היעדר הצורך בפורמט הביניים. מותגי הביניים (שופרסל ביג ומגה של רשת רבוע כחול) המשיכו לדשדש בין הפורמטים העירוניים לחנויות הדיסקאונט, עד שעלות התמיכה השיווקית בהם הפכה לבלתי כלכלית.
בהיעדר תמיכה שיווקית, לצד השקעה בשיווק חנויות הדיסקאונט, לא נותרה ברירה לרשתות אלא למחוק אותן. אלא שלמחיקת 30 סניפים המוכרים במחירים גבוהים ומנפקים לרשת רווחיות נאה, יש מחיר לא מבוטל.
כעת תיאלץ ההנהלה למצוא דרך לשמור על הרווחיות ולשפר אותה, כשלמעלה ממחצית פעילותה מבוססת דיסקאונט. אמנם במקביל להוספת 30 סניפי דיל, פועלת הרשת לפתיחת 100 סניפי אקספרס ולהכפלת מכירות האינטרנט; אך אין להשוות את נפחי העבודה שלהם לעוצמת הקניות ב-129 סניפי הדיסקאונט הפועלים ברווחיות נמוכה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם