החברים של ביבי
ה"חברים" הרבים של ראש הממשלה העניקו לו מתנות בשווי מאות אלפי דולרים - ומה הם קיבלו בתמורה?
כיצד צובר לו אדם, חביב ככל שיהיה, מספר רב כל כך של חברים אישיים, המוכנים להשפיע עליו ועל בני משפחתו טובות הנאה ומתנות חסד בשווי מאות אלפי דולרים, להטיס אותו במטוסים, לארח אותו במלונות פאר, לשלם את חשבונות הכביסה ולפטם את אישתו וילדיו במזונות אנינים?
גם לאדם מהיישוב, שאינו נזקק לחסדי הטייקונים, יש כמה חברים שקושש בחייו: חברים שהולכים איתנו מבית הספר, הצבא, חיי העבודה ומעגלים חברתיים אחרים. לרוב יהיו אלה חברים ספורים, לא כולם עשירים, וגם מי שעשו הון נוהגים לתרום מכספם לחברים קרובים רק במקרים של מצוקה צובטת לב, לא עלינו. נדיר עוד יותר שאדם מחזיק בכיסו או על דיסק קשיח את רשימת חבריו הטובים בצמוד למספרים וכוכביות המציינים את מידת עושרם, נדיבותם ומתנות החסד שהעניקו.
נתניהו, אגב, אינו הפוליטיקאי הבכיר היחיד שזכה לשורה כה ארוכה של חברים עשירים:
גם במסכת החקירות שנוהלה נגד קודמיו בתפקיד צצו ועלו שמותיהם של "חברים עשירים ונדיבים" כמו איל ההימורים האוסטרי מרטין שלאף שאריאל שרון היה כאח לו, או איש העסקים האוסטרלי פרנק לואי שהתגלה כחברו הקרוב והמיליארדרי של אהוד אולמרט.
הביוגרפיה של הפוליטיקאים הבכירים מגלה שהמממנים העשירים אינם בדיוק חברי ילדות וגם לא בילו איתם בצבא ואפילו לא בסניף המפלגה ששיגרה אותם לעמדות הכוח. מדובר בעשירים שגילו את אהבתם לפוליטיקאי רק לאחר שהגיע לעמדה שלטונית בכירה או לפחות סומן כמי שנועד לגדולות.
תחקיר ערוץ 10 מגלה שהחברים אינם נוטשים את ידידם גם כאשר הפוליטיקאי נוטש את משרתו לזמן מה, בתקווה "לחזור בגדול". הם יודעים שהפוליטיקה הישראלית אינה אלא משחק כיסאות שבמהלכו נחים מדי פעם השחקנים מחוץ לקווים ושולחים את לחמם הרב גם לנחים על הספסל. שכן, מערכות היחסים המורכבות והעדינות האלה אינן נראות כלל כ”חברות” אלא כעיסקה בין אנשים המיומנים בעסקים.
שאיפת הפוליטיקאים להציג את מיטיביהם כחברים ברורה: חבר הוא מי שנותן מתנה ללא תמורה. תחקירים מאלפים דוגמת זה של דרוקר חושפים מה מקבל הפוליטיקאי מידידיו. את התמורה להשקעה יכול הקורא, במרבית המקרים, רק לדמיין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם