שוק ההון בדרך לשלטון המנהלים
המהפך ברגולציה ייאלץ את בעלי השליטה בבנקים ובביטוח להיפטר מאחזקותיהם דרך הבורסה. שוק ההון יתקשה לספוג את ההיצע
שיטת גרעיני השליטה - OUT. שיטת פיזור המניות בקרב המשקיעים בבורסה- IN. מי שיחלום לרכוש שליטה בבנק או בחברת ביטוח יתוודע למגבלות מרחיקות לכת שהוא יהיה מחויב להן, והן ינחיתו אותו במהירות על קרקע המציאות. המגבלות חלות על דרכי מימון העיסקה, על ההון הנדרש, על משיכת הדיווידנד, על משיכת דמי ניהול, על כהונה בדירקטוריון הגוף הפיננסי ועוד ועוד. הרגולציה הישראלית אומרת אם כן למשקיע הפוטנציאלי בבנק או בחברת ביטוח: אתה לא רצוי.
אמנם המגבלות על משקיעים ירוככו, אבל שפעת הרגולציה תפחיד גם אותם. הרגולציה מניידת את השליטה בבנקים ובחברות הביטוח למשקיעים בבורסה.

סטנלי פישר. בחר ביציבות המערכת הבנקאית פלאש 90
ראשית, הבורסה שלנו מתייבשת. האינפלציה הרגולטורית מרחיקה את המשקיעים המוסדיים מהבורסה והם פוזלים לחו"ל. משקיע מוסדי יעדיף מניות חברת טכנולוגיה או מזון אמריקאית על פני מניית בנק המפוקח מכל הכיוונים.
במאזן שבין יציבות המערכת הבנקאית לבין כדאיות ההשקעה בבנק, בחר הנגיד ביציבות. זה טוב לציבור בעלי הפיקדונות וזה טוב לרגולטורים, אבל זה רע למשקיעים במניות הבנקים.
גם אם שינוע המניות "לציבור" (בעיקר המשקיעים המוסדיים) יעבור בשלום, השליטה תעבור דה-פקטו למנהלים. להם כבר לא יהיה בוס עם כתובת מוגדרת.
המנהלים יעדיפו להקפיד על הוראות הרגולציה על פני נטילת סיכונים. בעלי המניות יהיו האחרונים בתור. באופן לא מקרי, עם היוודע ההוראות ספגו מניות הבנקים ירידות. הבעיה המרכזית היא שהרגולציה החדשה מונחתת במקביל לדרישה מבעלי הגופים הפיננסיים למכור את אחזקותיהם עקב המלצות ועדת התחרותיות. לא די שהרגולטור אינו מסייע לצלוח בשלום את המשימה, אלא שהוא מכביד על מכירת האחזקות.