דעה: התעשייה הסולארית תקועה בישראל
יש שמש נהדרת, אנשי מקצוע ואינטרס לאומי, אבל היעדר הנהגה וביורוקרטיה אדירה מונעים מאיתנו להשיג עוד חלופה לנפט
אנרגייה סולארית, איפה ההנהגה? צילום: יהודה בן יתח
לפי ועדת קנדל, השווי הכלכלי למשק של האנרגיה המתחדשת, המיוצרת במתקנים קטנים-בינוניים, הוא בממוצע 53 אגורות. גישתו של קנדל מהווה חידוש. עיקר הדיון בתחום עד כה עסק בריב על מכסות ייצור בין התעשיינים לבין פקידי האוצר ורשות החשמל.
בעוד הראשונים ביקשו להגדיל את המכסות ובתעריף כמה שיותר גבוה שיעודד את יצרני החשמל בראשית דרכם, פקידי האוצר שחוששים מעלויות סבסוד גבוהות, כפי שקרה בספרד, למשל, כמעט וסגרו את ברז המכסות. גישת קנדל עוברת למעשה משיח המכסות והסבסבוד לשיח של כדאיות לאומית כלכלית. או כמו שקנדל הצהיר: לא מעניין אותי מה המחיר ליזם, אלא כמה כדאי למדינה לשלם.
עד כמה הצדדים הניצים מרוצים מהתעריף המוצע? בתעשייה לא הביעו התלהבות רבה, אך הם גם רחוקים מאכזבה עמוקה. איגוד תעשיית האנרגיה המתחדשת הגיש אמנם המלצות של ירון זליכה וירום אריאב שטוענות שהשווי למשק הוא 120-80 אגורות, אך גם הם מבינים שהקרב מול האוצר יתנהל באיזורי מספרים אחרים לגמרי.
אחד היזמים המובילים בתחום העריך כי תעריף הגבוה ב10- אגורות יהיה בעבורם כלכלי. אלו הם כמובן בשורות טובות לענף, כיוון שהעלויות בו הולכות ומצטמצמות. בעקבות כניסה מאסיבית של יצרנים סינים לתחום צנחו מחירי הפאנלים הסולארים בכ50%- בשנתיים האחרונות והם עוד צפויים להמשיך ולרדת.
עם זאת, כבר עכשיו ברור שפקידי האוצר יתנגדו נמרצות ויפעלו להכשלת המהלך. באוצר וברשות החשמל רואים בגז הטבעי כאמצעי ייצור האנרגיה האמין, הנקי יחסית, ובעיקר הזול ביותר כיום. מה יקרה אם חלילה תתרחש תקלה בקידוח שתזהם את כל אגן הים התיכון? או אם מאגרי הגז ייפגעו בדרך אנוש, או כוח עליון? לא בטוח שלאוצר הפתרונים.
אין מדינה כמו ישראל שיש לה אינטרס בקידום התעשייה הסולארית. יש לנו שמש נהדרת, אנשי מקצוע מיומנים ואינטרס לאומי לפתח את הפריפריה וכמובן שצריכה להיות לנו השאיפה לצמצם למינימום את התלות במקורות זרים. בדנמרק הצפונית יש הרבה פחות שעות שמש מאשר בישראל ושם הם מפיקים ממנה חשמל. אז למה אנחנו לא יכולים לעשות זאת בנגב?
מצער שישראל מובילה את המחקר והפיתוח של תחליפי הנפט, אבל הטכנולוגיות שלנו משמשות מדינות אחרות בעולם, ולא את ישראל. לא רק החוסר במכסות, אלא גם היעדר ההנהגה שיצר חוסר ודאות גדול הכבידו על הענף. בנקים לא יכולים לתת ליווי פיננסי
כשהתעריפים משתנים חדשות לבקרים, ויזמים מתקשים לבצע הערכות כדאיות כלכלית ארוכות טווח.
היעדר ההנהגה והראייה הכוללת מאופיין גם בבירוקרטיה עסקית אדירה. טפסים ותהליכי אישור שמשתנים מרשות אחת ללאחרת, ועדות איטיות, רשויות שמנצלות המצב לגביית ארנונה גבוהה יותר ושאר היטלים על מתקנים סולאריים. אחד היזמים בתחום תיאר כיצד כמה מתקנים שונים שהקים באותו יישוב זכו לשיעורי מס שונים מרשות המיסים.
חוסר הוודאות והבירוקרטיה הן אבן ריחיים על צוואר הענף. הגיע הזמן שהנושא החשוב הזה יזכה להסתכלות לאומית רחבה ומקיפה. כי אין לנו שמש אחרת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם