מדור משפחתי: הכירו את משפחת קוקס
רלי אברהמי ואבנר אברהמי במדור "מצב משפחתי". והפעם: הכירו את משפחת קוקס מקיבוץ דברת
משתתפים: פיטר (39), לימור (42), עידן (בת 13), ג'ייד (בת 9) ותומר (4 וחצי).
ג'ייד: אבן ירקן (באנגלית).
הבית: "בעצם שתי דירות שחוברו", בפאתיו הצפון-מזרחיים של הקיבוץ, כתליו קלים ("גבס, בידוד ואיזה שליכטה"), גגו "שינגלס" (יריעות זפת צבועות), בחזיתו מדרכת בטון מוצלת שמתחילה בכליל החורש ומסתיימת בשלושה זוגות אופניים, בעורפו מרפסת עץ עם שולחן כבד ותוכי ששמו בובו. בגינת התבלינים שבכניסה בזיליקום, לואיזה וקורנית, ליד קיר הכניסה שקועה בחלומה מכונת תפירה "זינגר" עתיקה, על דלת העץ הסגולה מוצמד שלט "וולקאם" (באנגלית) והתבור תמיד ברקע, מעבר לשדות.
נכנסים: החלל המואר, המרווח, מתחיל בסלון שקירותיו ירוקים ולבנים ואחריו (בטור), ניצבים שולחן אוכל ומטבח שארונותיו כתומים ("ירוק וכתום הם הצבעים שאני הכי אוהבת", לימור). נכנסו ב-1999, את הבית הנוסף הצמידו (" פשוט פרצנו קיר") לפני שלוש שנים, ומאז יש להם 120 מ"ר עם ארבעה חדרי שינה וחדר עבודה.
יוצאים לסיור: בסלון שתי ספות עטופות בד, פוף טורקיז, פסלוני פילים (מקוצ'ין, דרום הודו), ושפירית ענק מעל הטלוויזיה (מתנה מרוית, אחותה של לימור). הרצפה חשופה, על שטיח ויתרו ("זה תמיד מחליק על הבלטות"), בהמשך , מעבר למחיצה נמוכה, ניצב שולחן האוכל ולידו אקווריום שלו אחראי פיטר ("לפני חודש קניתי סייפנים, סומטרות ושני ניאונים"). ממשיכים לחדרי השינה המסודרים בשני צמדים. חדרו הכחול של תומר ניצב ליד חדר ההורים, חדריהן של עידן וג'ייד צמודים מנגד. מציצים. "ג'סטין ביבר מוצה", מדווחת עידן.
פרנסות ועיסוקים: לימור רפתנית, מס' 2 ברפת המשותפת לקיבוץ דברת ולמושב מולדת (שם היא ממוקמת), עשר דקות נסיעה מהבית (סוזוקי ליאנה). עובדת חמישה ימים ("וחצי") בשבוע , משמרות בוקר בלבד.
משמרות בוקר: את עבודתה מתחילה כל יום בשלוש לפני הזריחה ומסיימת ב-12 בצהריים ("ביום טוב"). בנוסף לחליבה (חמש שעות) אחראית ל"בריאות ופוריות" 1,300 הפרות (מהן 650 חולבות). מדי יום עוברת עם המזריע של חברת "שיאון" (קיבוץ שריד) ובהנחיית מערכת "ניהול דרישות" ממוחשבת מזהה את המועמדות. בנוסף מסייעת בהמלטות ("לצערי הפרות לא מקבלות אפידורל ויש ויכוח בין רפתנים לרפתניות בסוגיה"). את הרפתנות למדה תוך כדי עבודה. בעברה, כבוגרת "קורס קונדיטוריה" בנתניה, אפתה עוגות במסעדת "מוב אנד פיק" של הקיבוץ (הסגורה זה עשר שנים), היא "פונדק דברת" הבלתי נשכח ("רצו לשדרג והרסו הכל").
פיטר: לולן, זה חמש שנים מנהל את חוות הפטמים של הקיבוץ ("כל מחזור 90 ומשהו אלף עופות"), איש אחזקה בעבר ("שיפוצים, תשתיות"), התרנגולות שלו חופשיות לדבריו ("14 למ"ר), בשגרת יומו מאכיל, מנקה, אוסף פגרים ולא נרתע מאכילת שניצלים ("השותף שלי כבר לא יכול להסתכל על זה"). הלהקה שלו אינה שייכת לקיבוץ אלא לחברת
משכורת: גם שלו וגם של לימור נכנסת לקופת הקיבוץ, מנוכה שם ממסי החבר ונשלחת לחשבונם הפרטי.
שירותים: כחברים הם מקבלים, בתשלום מסובסד, חינוך לילדים, צהריים בחדר האוכל ("בקושי אוכלים שם") ו"בית סיעודי" לעת זקנה. פעם בחודשיים יש להם אסיפה שבה הם מצביעים על השקעות, פנסיה וקבלת חברים חדשים ("רק בעלי יכולת כלכלית").
עיסוקי הילדים: עידן תלמידת כיתה ז' בבית ספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע ומשתתפת בחוג כדורעף. ג'ייד תלמידת כיתה ד' בבית ספר "עמק יזרעאל" בקיבוץ גניגר ומתעניינת בחיות ("הצ'ינצ'ילה שהביאה אכלה לנו את המדפים"). שתיהן מגיעות בהסעות המועצה. תומר חניך גן "צבר" בקיבוץ, מתעניין בקפוארה ומדריך את סבתא אילנה ביוטיוב.
תולדות פיטר: יליד 1973, חוות "לוארוטום" שבאזור "קינגהמשייר" המרוחקת 40 דקות נסיעה ברכבת מלונדון. אביו, חוואי, גידל (עד לפני עשר שנים) בקר וצאן על 1,200 דונם . אמו, שמכרה עוגיות "סקונס"
לתיירים, מתה עליו בהיותו בן 15. "כלכלית, היינו משפחה על גבול המצוקה", אומר. בילדותו הלך בימי ראשון לכנסייה (" למרות שהיינו חילונים") ועל ישראל לא ממש שמע. למד בהאמרשם, כפר סמוך לחווה ("היו כאלה שקיבלו בזמני הצלפות בתחת מהמורים"), בגיל 16 פרש, מצא עבודה בגננות, בגיל 18 יצא ללמוד את התחום בקולג' ששמו מריסטוד, הקים עסק משלו שלא ממש הצליח, ונסע לטייל בארצות הברית ואוסטרליה. אחרי שנה חזר, פגש מישהי שהייתה בישראל, התרשם מתיאורי הקיבוץ שבו התנדבה (דברת), קנה כרטיס טיסה ונחת באזור חדר האוכל, חף מידע על אודות המקום ויושביו. במהרה שולב במערך שטיפת הכלים, קודם לקיוסק (של פונדק דברת), פגש את לימור וחייו השתנו.
קורות לימור: ילידת דברת, 1970, השלישית מבין ארבעה אחים ואחיות ("אחד נפטר"), אמה (סבתא אילנה), בת למקימי הקיבוץ שמקורותיהם בגרמניה, אביה המנוח, יליד מרוקו, עלה לארץ בעליית הנוער, שירת כקצין בשריון וניהל עד פטירתו את לול הקיבוץ. את הלינה המשותפת זוכרת כ"כיף" ("היום זה נראה הזוי לחלוטין"). יסודי למדה בדברת, תיכון ביפעת, בלימודים לא ממש הצטיינה ובכיתה י' נשלחה ללמוד מכונאות רכב ("מאז אני מבינה בזה"). אחר כך התגייסה לצה"ל, שירתה בחיל הקשר ("היה נהדר"), חזרה לקיבוץ, עבדה ב"פונדק דברת" והכירה את פיטר.
הפגישה: 1996. היא אפתה עוגות בפונדק, הוא הכין סנדוויצ'ים בקיוסק (הצמוד) ולא אחת נתקלו זה בזה במטבח המשותף. כשנפגשו גם אחר הצהריים על שבילי הקיבוץ, היה זה אך טבעי שיעמיקו את הקשר, בחדרו או בחדרה, לפעמים גם בבריכה ("אני בעצם התחלתי איתו", לימור) והתחתנו.
החתונה: דצמבר 1997, בית עיריית ייקנספילד, פרברי לונדון, אחרי חודשיים וחצי טיול בהודו. פיטר (זקנקן וקוקו) היה בחליפה של אח שלו, לימור בשמלה לבנה שתפרה בקולה שבדרום הודו. אחרי הטקס נסעו לחווה, שתו בירה פוסטס (אוסטרלית), אכלו תפוחי אדמה עם פסטרמה וחזרו לארץ.
ישראל: "עד היום אני לא ממש מבין מה בדיוק קורה כאן", פיטר . למוזיקה התרגל לדבריו ("אוהב את כל הבנאים"), בבחירות הקודמות הצביע משהו ("אולי ציפי לבני"), בבחירות הבאות יצביע יאיר לפיד.
סדר יום: לימור משכימה בשתיים וחצי בלילה, מצחצחת שיניים, שוטפת פנים, לוקחת סנדוויץ'- חומוס ויוצאת על קצות האצבעות מהבית. בארבע תשתה קפה ראשון (נס קפה עלית, 1 סוכרזית) ובתשע תסעד עם כל הרפתנים (חמישה בנים, שלוש בנות). פיטר קם בחמש דקות לשש ("אני מוודאת בסלולרי", לימור), מכין לעצמו "קאפ אוף טי" (טטלי) בחלב (1 סוכר), אוכל יוגורט גרנולה, מעיר את הילדים ("בשלבים") ומכין להם סנדוויצ'ים (גבינה צהובה, קוטג'). עידן יוצאת לבד ברבע לשבע, ג'ייד ותומר נוסעים איתו על המיול בליווי לאון וצ'רלי (הכלבים) לאזור חדר האוכל, שם תתייצב ההסעה (של ג'ייד).
צהריים: פיטר מדלג, לפעמים יאכל בחדר האוכל ("משלם חמישה שקלים והיתר על חשבון הענף"), לימור (בבית מ-12) מחכה לילדים ובשלוש תאכל איתם עוף, פסטה ושפרדס פאי (בשר בקר טחון עם אפונה וגזר על מצע פירה). בשלוש וחצי פיטר חוזר וכל המשפחה מבלה בבריכה, בפינת החי, או במגרש הכדורגל שממוקמים בסביבת הבית. ארוחת ערב (חביתה סלט) יאכלו בין שש וחצי לשבע, אחריה מקלחת. לימור פורשת לחדר השינה כבר בשמונה וחצי, והטלוויזיה, לדבריה, כלל לא מוכרת לה. פיטר מושך עד חצות, צופה ב"דיסקברי" ובבי-בי-סי.
חלומות: "להקים מבשלת בירה לתצרוכת אישית בקיבוץ", פיטר. "להקים מאפיית לחמים", לימור.
נטל הבית: לימור שוטפת, פיטר עושה קניות (שופרסל דיל עפולה), אין להם עוזרת.
מריבות: "אנחנו בשלב של לא-רבים", לימור.
פיטר: "פעם'המרוקאית' לא השלימה שבוע ואני הייתי המתפייס".
אלוהים: לא מאמינים.
שלום: שתי מדינות ("האופציה היחידה", פיטר).
האושר בסולם מ-1 עד 10: לימור ופיטר- 7, עידן וג'ייד- 8.
דברת - קיבוץ בעמק יזרעאל, על שם עיר תנ"כית בנחלת שבט יששכר, הוקם ב-1946 על ידי יוצאי גרמניה ואוסטריה ואנשי "המכבי הצעיר", התמקם סופית ב-1948.
משפחות שרוצות להשתתף במדור מוזמנות לכתוב ל: reliavr@gmail.com או להתקשר ל: 050-7254475
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם