מדור משפחתי: הכירו את משפחת אקו

המדור של אבנר אברהמי ורלי אברהמי. והפעם: הכירו את משפחת אקו מכרמיאל

סופ
רלי אברהמי ואבנר אברהמי | 16/6/2012 8:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
משתתפים: שרון (41), שי (41), גפן (בן 14 וחצי), דן (11), ינון (9), יואב (7 וחצי), והלל (3).

הבית: שכונת מש, על שפת פארק (ברוך), מעל ואדי (חילזון), צמוד קרקע, דו קומתי, טובל בכדי פרחים, צופה להרים ולמתנ"ס. כתליו (החיצוניים והפנימיים) צהבהבי טיח ("מינרלי"), משובצי קרמיקה,
הידיים. כל המשפחה.
הידיים. כל המשפחה. רלי אברהמי
מפתחיו מקומרים, זוויותיו מעוגלות, חלונותיו מפורזלים, בחצרו זית, תאנה וגפן. "ים תיכוני", אומרת שרון שעיצבה הכל ("האדריכלית שלנו פרשה אחרי השלד"). נכנסים אל חלל אפלולי, רוגע. מעל הדלת המתכתית שבכניסה מוטבעות כפות ידי כל בני הבית באריחי קרמיקה.

חלוקה: בקומה הראשונה סלון, מטבח, חדר עבודה (של שרון), חדר משחקים (אולם משחקים) וחדרו המאובזר של גפן. בקומה השנייה חדר הורים, שלושה חדרי ילדים והר כמון במרפסת.

תכולה: בסלון שתי ספות בד אדמדמות (דרום תל אביב) עטורות כריות צבעוניות וכיסאות מתכת עם מושבי קרמיקה (עבודה של שרון). בסמוך , מטבח מרווח (רגבה) עם נישות בטון מקומרות, "אי" גדול (שנפתח לשולחן), מתקן שווארמה ליד מכונת אספרסו ומזווה עם שני מקררי נירוסטה רחבי גרם(" לילדים כאן יש תיאבון גדול").

באגף המשחקים שבהמשך ניצב (בין היתר) שולחן ביליארד קטן ובמסדרון שמוביל לחדר של גפן יש אוסף כדורי רגל (150) מכל העולם. עולים קומה.

קומה שנייה: בחדר ההורים נוף גלילי ומיטת אפריון שמצעיה צחורים ובעורפה עבודת ברזל ("מרוקאית"). אצל דן מכבי חיפה שולטת, אצל הלל בגדי כבאים על קולב. יואב וינון, שחולקים חדר משותף, חיים במרחב ירוק-כתום מטופח.

רלי אברהמי
משפחת אקו בביתה בכרמיאל. מימין: גפן, ינון, שרון, הלל,שי, יואב ודן. רלי אברהמי

היסטוריה נדל"נית: ב-2003 רכשו חצי דונם ב-300 אלף שקל ("היום מגרש כזה שווה פי שלושה"), הבנייה, 280 מ"ר, עלתה להם 500 אלף שקל ("ואנחנו בארמון").

פרנסות ועיסוקים: שי מנכ"ל "מיקרו צבע", מפעל משפחתי, 50 עובדים, באזור התעשייה כרמיאל, לצביעת אלמנטים תעופתיים וביטחוניים. את המפעל הקים אביו, בינו ("נשיא החברה"), ולצדו, בעמדות הניהול, ניצבות שתי אחיותיו (שושי - כספים, שיר - תפ"י, תכנון-פיתוח-ייצור).

"משפחה מלוכדת", אומר שי, "יש גם ויכוחים". עובד שישה ימים בשבוע (משמונה בבוקר עד שמונה בערב), אוהב את ההתמחות המקצועית ("היום צבע, חוץ משימור, הוא בעצם מערכת טיפול שטח"), נוסע בביואיק רנדוו 2006, שומע רשת ג'.

לחץ: "תמיד". כולל נדודי שינה, אומר. חושב שכל מי שמנהל משהו סובל מזה. "זה שווה", מוסיף , "לא הייתי יכול לעשות משהו אחר". בשישי-שבת אחראי ל"ארוחות הגורמה" בבית. יודע לדבריו לטפל בבשרים ולהכין מתוקים ("קרין גורן").

שרון: מעצבת גרפית, בוגרת בית ספר "גורן" לעיצוב שבמכללת עמק יזרעאל, בעלת סטודיו ("כישרון"), עובדת מהבית (מקינטוש), מעצבת בעיקר קטלוגים עבור מפעלים בצפון. עד יואב ("הרביעי") עבדה "פול טיים", מאז הולדתו צמצמה את פעילותה לבקרים וללילות. "למען האמת, נמאס לי", אומרת .

תשמח לדבריה לעסוק באמנות בלי לקבל הנחיות מקליינטים שיש להם קרובים עם דעות בענייני אסתטיקה. "קשה להתפתח בכרמיאל", אומרת . למקום אחר לא תעבור.

הבית. מעל החילזון.
הבית. מעל החילזון. .

כרמיאל: "נולדתי פה, המשפחה שלי פה" (אביה, אהרון סולומון, מנהל זה 25 שנה את פסטיבל המחולות בעיר, כראש מנהל החינוך בעירייה). נוסעת בקרייזלר גרנד ווייאג'ר ("חמישה ילדים"), שאותו קיבלה בהפתעה בשנה שעברה משי לרגל יום הולדתה ה-40.

חוץ מזה: משקיעה בבישול ("כל יום"), בכביסה ("אני מתה על כביסות"), בגיהוץ ("גם שי מגהץ") ובעיקר בהסעות.

עזרה: יום שישי, למיה, דיר אל-אסד (כפר סמוך) עם שלוש בנותיה, "בקבלנות" (250 שקל).

חמישה בנים: "ככה יצא". שי : "מבחינתי שיהיו עשרה". שרון: "סיימנו".

עיסוקיהם: גפן תלמיד כיתה ח' ב"אורט פסגות" המקומי, משחק פינג-פונג, נוסע עם אמא, חוזר ברגל. דן, ינון ויואב תלמידי כיתות ה', ג' ו-ב' (בהתאמה) בבית ספר "איריסים" בעיר, נוסעים עם אבא, חוזרים עם אמא, משחקים כדורגל. הלל חניך מעון "חלומות" (שמונה עד ארבע), 1,950 שקל בחודש (כולל ארוחות בוקר וצהריים ו"חוג חיות").

קורות שי: יליד 1970, קריית ביאליק, מגיל חמש בכרמיאל, אמו ילידת הארץ, סייעת-גנים בגמלאות, אביו יליד מצרים ("המשפחה במקור מקורפו, יוון"), לשעבר שכיר ברפא"ל עד שהחליט להקים מפעל. יסודי למד ב"דקל", תיכון ב"אורט הורוביץ" (מסלול אוטומציה ובקרה), המשיך להנדסאות (כיתות י"ג-י"ד), אך לא סיים. במקום התגייס לצנחנים ("הייתי מורעל"), שירת כקצין בפלוגת ההנדסה החטיבתית (ח"ן), עשה הרבה לבנון ("בופור, עיישייה"), נסע אחרי השחרור לארצות הברית ("הודו זה לא אני"), חזר לארץ, שיפר בגרויות, למד במכללת "אורט בראודה" (הנדסת תעשייה וניהול) והתחתן עם שרון (" הכרנו מהתיכון").

תולדות שרון: ילידת כרמיאל, 1970, בכורה לאח, הוריה ילידי הארץ. אביה בן למשפחה אשכנזית-ספרדית ירושלמית, אמה, מורה בגמלאות, בת לניצולי שואה. זוכרת את כרמיאל הקטנה ("גדלנו איתה"), למדה בפלמ"ח ("בית הספר שבו לימדה אמא שלי") וב"הורוביץ" (מגמת עיצוב אופנה). עם סיום הלימודים עבדה כגרפיקאית במערכת המקומון "עיתון העיר" ("החזקתי אותו"), התגייסה לצה"ל, שירתה כשרטטת באוגדת רמת הגולן (" עמירם לוין היה המפקד"), למדה עיצוב גרפי "בגורן" והתחתנה עם שי. הוא היה החבר הראשון שלה, גם האחרון. 

הכדורים. מכל העולם.
הכדורים. מכל העולם. .

הפגישה: כיתה י"א, שיעור מתמטיקה ("בהקבצה"). היא הייתה תלמידה טובה, הוא ש"התבלט בחביבותו בקרב הבנים הדי מופרעים", ביקש יום אחד ללמוד איתה למבחן. היא ניאותה, מכאן צמחה אהבתם שעמדה במבחן תשע השנים, עד החתונה.

רטרוספקטיבה: "אצלנו זה הצליח, היה לנו מזל", שרון, "לבנים שלי אני אומרת, גברים, לכו תתנסו, תכבשו את העולם". שי: "ההמלצה שלי לזוגות בני 20, דווקא תתחתנו".

החתונה: 1995, עכו העתיקה, "גן אולמות האבירים", 500 אורחים. את שמלת הכלה תפרה אצל יהודית בכרמיאל, את החליפה קנה בעיר התחתית בחיפה, האוכל היה חלבי ("חלק די התבאסו"), בין האורחים בלטה שושנה דמארי ("בגלל אבא שלי", שרון), ואיתן מסורי הופיע אחרי החופה.

החיים: שכרו בית בכרמיאל וכל הבנים נולדו בבית חולים "כרמל" בחיפה, עם אפידורל. "נעשה קשה מפעם לפעם", אומרת שרון, "החמישי היה הכי קשה".

אולי בת: "הייתי שמחה, אבל לא יצא, וטוב לי שכך". הבנים מלאי גאווה, אומרת ("מרגישים אטרקציה ברחוב").

כיוון חינוכי: "שום בית ספר אלטרנטיבי".

סדר יום: שי משכים בשש וחצי, פותח תריסים, מעיר את הבנים ("הופך אותם מהמיטות"), שולח את כולם למקלחת ("ביחד"), מגהץ לעצמו חולצה, מכין סנדוויצ'ים (כולל "מקל-שומשום" לינון) וממשיך

העיצוב. ים תיכוני.
העיצוב. ים תיכוני. .
בארוחת בוקר מלאה ("עם חביתות"). שרון קמה ברבע לשבע, מוציאה בגדים לבנים, מחדדת להם עפרונות ומארגנת להם תיקים (גם לחוגים). ברבע לשמונה שי יוצא עם שלושת האמצעיים, בשמונה ועשרה יתייצב במשרד ובתשע ישתה קפה ראשון (נס, אחת סוכר). שרון אחראית להסעת הלל הקטן וגפן הגדול. בשובה הביתה תשתה מים ("בשקט") ותפנה לבישולים, לניקיונות ולעסקי הגרפיקה.

צהריים: שי מדלג ("בשאיפה"), שרון והבנים יאכלו בשתיים שניצלים, צ'יפס, אורז, גם "סופריטו ירושלמי" (עוף עם תפוחי אדמה). בהמשך שרון תסיע לחוגים ("כל שעה הסעה עד שמונה בערב"). כששי חוזר מהעבודה יושבים לארוחה חמה מסביב ל"אי". שי משתתף בהכנה. בהמשך הגדולים מקלחים את הלל, ועד 11 ילכו כל בני הבית לישון ("בדירוג").

טלוויזיה: "חדשות ערוץ 2 וכל הג'אנק שאחרי", שי.

חלומות: גפן - "עורך דין", ינון - "שחקן מכבי חיפה", דן - "שחקן ברצלונה וקרבי", יואב לא החליט, הלל - "כבאי", שרון ושי - "שנה בניו יורק".

מריבות: "24 שעות גג, שנינו לא יכולים לשאת שתיקות", שי.

פתרון מדיני: "תמורת שלום אמת אני מוכן לשתי מדינות", שי. "אני מתה מפחד עם חמישה בנים חיילים", שרון. "ביבי בסדר", אומרים, "אין אלטרנטיבה". שרון אולי תצביע יאיר לפיד.

האושר (בסולם מ-1 עד 10): שי ושרון - 9, גפן, דן וינון - 8.

עוד משהו: בשנה שעברה התקשרה אראלה ממפעל הפיס (125 אלף שקל).

משפחות שרוצות להשתתף במדור מוזמנות לכתוב ל: reliavr@gmail.com או להתקשר ל: 050-7254475.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מחשבון הריון

אנא הזיני את תאריך המחזור האחרון שלך:

פייסבוק

מדורים