מצב משפחתי: הכירו את משפחת גולני
המדור "מצב משפחתי" של רלי אברהמי ואבנר אברהמי. והפעם: הכירו את משפחת גולני מנס ציונה
משתתפים: אהרון (66 וחצי) ומתיה (64) ("על שם סבתא מתילדה"). גרים בשכונת "שמורת מאליבו".
שמורת מאליבו: אף על פי שאדמתה מצמיחה בעיקר נכסי נדל"ן (והיא נקראת על שם חברת הבנייה שבנתה אותה), ביתם של אהרון ומתיה שוכן בפאתי אזור פראי של ממש (במושגי מישור החוף). על גבעת הכורכר שמאחוריהם, כך אהרון, גדל האירוס השחור ובסבך מקננים בזים ואוחים.
הבית: מעבר לשער מתכתי אפור, אחרי מגנוליה ("בשיא פריחתה"), במעלה שלוש מדרגות אבן ודלת מפורזלת נפתח מבוא קטן שבו שולחן דק רגליים ומראה אליפטית תואמת. בהמשך, בקרשצ'נדו גדול, נפער חלל מואר, מעוצב, מטופח, בהיר קירות, שמכיל מטבח נקי קווים (עם אי), שולחן אוכל גדול, עטוי מפה רקומה, פינת הסבה ירקרקת ספות ותמונת שמן צבעונית שמותאמת בדיוק לגומחה שמאחוריה. בסמוך, על שידה
היסטוריה נדל"נית: נכנסו באוגוסט 2004, שילמו 290 אלף דולר על המגרש (שליש דונם), הבנייה (300 מ"ר) מעולם לא הסתיימה לדבריהם ("זה חלק מהחיים").
עקרונות: "תמיד הקפדתי על התאמה בין החומרים ותמיד אני בונה לעצמי סביבה הרמונית", אהרון. מתיה: "אני דווקא רציתי משהו קטן, אבל זה לא הצליח".
לא הצליח: ולא בכדי. עבור התכולה שאספו צריך מרחב גדול.
התכולה שאספו: שטיחים ממרוקו, פסלים מוייטנאם, גובלנים מצרפת, כדים מסין, ספות מסיטאל (ארצות הברית), כורסאות מתאילנד, קריסטלים מרומניה, ציורים מברזיל (בהזמנה מהצייר), שנדלייר מדרום תל אביב. והמטבח? "שאלה יפה", מתיה, "זה רפי חכמון, חבר, נגר, אמן, שהוא ממש משורר".
תכנון העתיד: "עשינו גם הכנה לפיליפינית".
פרנסות ועיסוקים: אהרן ומתיה פנסיונרים. בעבודתו האחרונה היה אהרון קברניט אל על ולפני כן טייס בחיל האוויר. באל על הטיס מטוסי 707, 747 ו-777, בחיל האוויר - נורדים והרקולסים. היום, לדבריו, הוא מצלם.
מצלם: בדרך כלל טבע ונוף, אבל גם "עירום אמנותי" בסדנת צילום ברחובות. חוץ מזה הוא עובד בגינה (שעה עד שלוש ביום), מאזין למוזיקה (קלאסית) ומטייל.
מטייל: בשנה שעברה היה בקמצ'טקה, גיאורגיה, איי גלפאגוס, סרי לנקה, ארצות הברית והונגריה. את הטיסות מימן בכספו ("אם אצטרך את הטובות של אל על לא אגיע רחוק").
אל על: "ציפיתי ליום הפרישה. בגדול, שונאים שם את הטייסים". העבודה כקברניט, לדבריו, לא מה שהייתה פעם. "היום גם טייסים עוברים את הבדיקות הביטחוניות המתישות עם כל ההשפלות. תתפלא, מצד אנשי ביטחון ישראלים".
ובכל זאת: "היה תענוג להטיס את ה-777. מזלי שיצא לי להטיס את המכונה הזאת".
מתיה: בעלת מ.א. בביוכימיה, בעבודתה האחרונה הייתה רכזת אדמיניסטרטיבית של לימודי תואר שני במנהל עסקים, למנהלים, באוניברסיטת בר-אילן. קודם לכן עבדה בתעשיית התרופות
(בחברות אביק, טבע ודקסו). את עיסוקה העיקרי היום מגדירה במילה אחת - "מבלה".
מבלה: עד פרישת אהרון מאל על טסה חופשי לכל יעד חד-יומי ("בלי אובר נייט") ופעמיים בשנה יצאה לטיול ארוך. המקום המקסים ביותר לדבריה, אנטארקטיקה ("הפלגנו מדרום ארגנטינה בספינת מחקר"), השני - קמצ'טקה. כשהיא לא בטיול, היא תופרת "קווילט".
קווילט: "איחוד פיסות בד ויצירת מרקם חדש". מתיה יוצרת תמונות, כיסויים וכריות במכונת תפירה משוכללת ("ינומה"). בארצות הברית, אומרת, כיסוי מיטה בסגנון הזה שווה כ-6,000 דולר. עד היום לא מכרה לדבריה דבר.
תולדותיה: ילידת 1948, קריית אליעזר, חיפה ("האדומה"), בכורה לאח. אביה שברח מגרמניה לפני המלחמה ("סבו היה רב בפרנקפורט שהתעללו בו בליל הבדולח"), עבד כנהג בחברת החשמל. אמה, ילידת זמוש, פולין, שעלתה לארץ עם "ילדי טהרן", עבדה כזבנית בחנויות ("בהדר"). למדה תיכון ב"בית חינוך" ("הפרטי, מעל ואדי סאליב"), הלכה לנוער העובד, שירתה כמ"כית בבה"ד 12, הדריכה גם קצינות מקונגו ("היה סיוט לשמור עליהן, אחת נכנסה להריון"), ונסעה בג'יפ פתוח עם חברים מהצבא כדי לראות את ערי הגדה אחרי מלחמת ששת הימים. בהמשך פנתה ללמוד כימיה בטכניון והתחתנה (בסוף השנה הראשונה) עם חבר נעורים. נישואיה החזיקו מעמד עד אמצע שנות השמונים.
הגירושים: "לאורך השנים כל אחד מתפתח אחרת", אומרת, "אני המשכתי ללמוד, נוצר פער בינינו ועמו תסכול שגדל". לדעתה, גבר לא יכול לעמוד בזה. במהלך הנישואים נולדו לה שני בנים ובת, שאותם גידלה לבד. על חייה מעיבה טרגדיה.
טרגדיה: שמעון, האמצעי, שהחליף את שמו לדרור, ניתק קשר, נסע לארצות הברית, חי שם "חיים אחרים" והתאבד. "אנחנו לא יודעים למה", אומרת מתיה, "אני בתקופה של הרבה עצב". הוא היה "גאה", מוסיפה. גם בנה הבכור (מהנדס, גר בתל אביב) משתייך לקהילה.
בנים גאים: "עדיף לקבל אותם באהבה".
תולדות אהרון: יליד 1945, בן קריית עמל (היום חלק מטבעון), אמצעי בין אח לאחות. הוריו יוצאי פולין שהגיעו לארץ בתחילת שנות השלושים עם המשפחה ("חמולה שלמה"). אביו היה פקיד במחלקת
המים של עיריית חיפה ושרברב (אחר הצהריים), אמו - עקרת בית, משפחת שכירים ("מפא"יניקים") עם משק עזר בחצר ("תרנגולות, ברווזים, שפנים"), חילונית ("לא ראיתי בית כנסת"). יסודי למד בקריה, תיכון בבסמ"ת (בחיפה) במגמת "חרושת כלים" ("ובצרפתית ספרותית, שטאנצמאכר, האליטה של המתכת"). הלך לגדנ"ע אוויר, המשיך בקורס טיס ("עם רון חולדאי וגבי גרזון - דמות להעריץ"), סיים במגמת תובלה ("בחרתי מתוך ראיית העתיד") והטיס נורדים והרקולסים.
נורדים: במלחמת ההתשה השתתף באחת מגיחות ההפצצה המוזרות בתולדות חיל האוויר. עם נורד מיושן נשלח בליל ירח להטיל פצצה כבדה (5,750 ק"ג) על גשר נג'ע חמדי שבמצרים עילית ("לא פגענו אבל חזרנו"). בהיותו בן 21 התחתן "עם בלונדית מימי התיכון" שהכיר באוטובוס "בדרך לגימנסיה", היה נשוי לה 27 שנים ("אנחנו בקשר טוב") ונולדו להם ארבעה בנים.
ארבעה בנים: ארז אדריכל, מרצה בבצלאל ובטוקיו. תומר עובד בחברת "קומברס" בבוסטון, אב לשניים. אמיר לומד לימודי סביבה לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. רותם "מחפש את עצמו", אחרי שירות כקצין בסיירת אגוז. כולם בקשרים טובים עם אהרון. גם עם מתיה.
פגישת אהרון ומתיה: 1996. שכן של אח שלה, קולגה של אהרון מהקוקפיט ("מהנדס טיס"), עשה את השידוך. מתיה התקשרה ראשונה ושום דבר לא קרה. המומנטום דומה שנדם, עד שיום שישי אחד אזרה עוז, טלפנה בשנית, מצאה אותו גוסס בדירה בהרצליה ("היה לי חום"), ניצלה את החולשה ופרצה דרך ללבו. השניים יצאו לפארק הלאומי ברמת גן ומאז לא נפרדו.
החתונה: "הסתפקנו בחוזה".
מתיה: "לעולם לא אעבור שוב את כל הטקסים הללו ברבנות".
סדר יום: אהרון קם בחמש ("עם צפרירי השחר"), מתיה עד שבע וחצי. יחד יאכלו קורנפלקס, ישתו נס (בלי סוכר) וייפרדו. היא תפנה לחדר כושר ולסידורים, הוא-לגינון ומחשב. צהריים יאכלו בין אחת לשלוש. מתיה מבשלת כל יום ("המסעדה הכי טובה בעיר", אהרון). המטבח שלה לדבריה צרפתי ואיטלקי ("אנטי למטבח של אמא"). כך או כך, למנוחה לא יפרשו ("לא נהוג אצלנו"), ובסביבות שבע יאכלו סלט, חומוס וחביתה. "אני לא נותנת לו לגשת למטבח", אומרת. בהמשך תפנה לתפירה.
טלוויזיה: אהרון צופה מ"לונדון וקירשנבאום" עד "היפה והחנון" ("לראות עד איזו דרגה מגיעה הטיפשות").
חלומות: "שמערכת החינוך תתרסק ותתחיל מחדש", אהרון. "לגור באיי פיג'י באוקיינוס השקט", מתיה.
פליטים סודנים: "בשורה התחתונה, להחזיר אותם הביתה", מתיה. אהרון מסכים.
בחירות: "אנחנו אהוד ברק".
חרטות: "אני מצטערת שאני לא מבינה למה הבן שלי התאבד", מתיה.
האושר (בסולם מ-1 עד 10): אהרון- 9.25, מתיה- 7.5.
משפחות שרוצות להשתתף במדור מוזמנות לכתוב ל: reliavr@gmail.com או להתקשר ל: 050-7254475.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם