מותק, הילדים התחסנו?
יותר ויותר הורים בוחרים לא לחסן את ילדיהם - חלקם מטעמים אידיאולוגיים, אחרים פשוט מעדיפים לחסוך מהקטנים (ומעצמם) את החווייה המבהילה עם המחט. אבל מה קורה כשהילד היחיד שלא מחוסן מגיע חולה לגן, ומדביק בחצבת את כל החברים בארגז החול? תופעה
לא חיסנה את ילדיה לפני גיל שנה וגם לאחר מכן הקפידה לחסן אך ורק חיסון אחד בכל פעם. את החיסון המשולב, MMRV, הניתן נגד חזרת, אדמת, אבעבועות רוח וחצבת, היא בחרה לא לתת לילדיה - וגם לא את החיסון נגד שעלת וצהבת מסוג בי. לדבריה, כשבנה הבכור היה בן חמישה חודשים, היא טסה איתו למקסיקו מבלי שקיבל כל חיסון.
למה בעצם בחרת לא לחסן את ילדייך?
"ראשית, באופן הכי אינטואיטיבי, לא נראה לי הגיוני להכניס לילד קטן זריקה עם חמישה חיסונים. חיסון הוא מתקפה על הגוף גם אם הוא מוחלש. צהבת בי, למשל, ניתן לקבל רק בזמן קיום יחסי מין או דרך עירוי דם נגוע. קשה לי לדמיין תינוק בן יומו מקיים יחסי מין וגם לתת לתינוק עירוי דם זה דבר נדיר. אם כבר לחסן תינוק בן יומו, לא ברור לי למה דווקא נגד צהבת בי".
מישהו בבית היולדות הסביר לך בנוגע לחיסונים של הילדים? סיבוכים, סיכונים?
"ממש לא זכור לי. רוב ההורים לא יודעים ולא מודעים לזה. את צריכה להגיד בבית החולים שאת לא רוצה לחסן, לא שואלים אותך יותר מדי. אני אישית קראתי על זה הרבה ולמדתי את הנושא לעומק. לגבי שעלת, למשל, הילדים שלי לא חוסנו והילד שלי חלה בזה. זה לא היה נעים אמנם, אבל גם לא נורא כל כך. הלכנו לרופא שהוא מומחה לריאות והוא אמר לי שרוב הילדים שחלו בשעלת הם ילדים שחוסנו".
אין בך פחד שמשהו חלילה עלול לקרות והאחריות היא עלייך?
"חשש תמיד יש, אבל בין הסיכוי שהחיסון יסתבך ויקרה משהו לילד או הסיכוי שהילד יחלה באופן טבעי וחלילה יסתבך - אני מעדיפה את האפשרות השנייה".
את מה שהתחולל לפני שבועיים בכניסה לגן הילדים "הגן של רינת" בשכונת הדר יוסף בתל אביב, אפשר לתאר במילה אחת: פאניקה. הורים שבאו לאסוף את ילדיהם התבשרו כי שניים מהילדים בגן חלו בחצבת, מחלה זיהומית נפוצה הגורמת לפריחה קשה על העור ועלולה להביא בהמשך לדלקות מוח, דלקת ריאות, שלשולים ובמקרים קשים לעיוורון ואפילו למוות. הגננת וצוות הגן ניסו אמנם להרגיע את הרוחות, אבל הלחץ בקרב ההורים היה רב.
בהנחיית משרד הבריאות ועיריית תל אביב הובהלו כל ילדי הגן, על הוריהם, לבדיקה והשלמת חיסון במרפאות טיפת חלב הסמוכות.
"בהתחלה לא ידעתי כל כך מה לחשוב", מספרת מ', אם לילד בגן. "אמרו לי 'חצבת' וזה נשמע ממש מבהיל, את ישר חושבת מה יכול לקרות ורוצה לקוות שהילד לא נדבק. לקח זמן עד שהמערכת נרגעה והבנו שהילדים לא נדבקו זה מזה".
החששות רק התגברו כשהתברר כי שני הילדים שחלו מעולם לא חוסנו נגד חצבת. במקרה אחד ההורים טרם הספיקו לחסן ובמקרה השני הילד לא קיבל את הזריקה בגלל התנגדות אידאולוגיות לעצם מתן החיסון. הגילוי הזה עורר הרבה תרעומת בקרב ההורים שטסו עם הצאצאים למרפאת טיפת חלב. "הורים שבוחרים לא לחסן את הילדים שלהם עושים זאת על הגב שלנו ומסכנים לא רק את הילדים שלהם אלא אוכלוסייה שלמה", אומרת מ' בכעס.
בימים אלו מדווח משרד הבריאות על התפרצות של חצבת באזור קיבוץ הרדוף בצפון הארץ. בנוסף התגלו סימנים להתפרצות בקריית טבעון. המשותף לשני המקומות: בשניהם חיות ופועלות קהילות אנתרופוסופיות, שחבריהן מצדדים באורח חיים אורגני ואינם נוהגים לחסן את ילדיהם.
אף ששיעור המתחסנים בארץ נחשב גבוה - בין 94 ל-96 אחוז - מקרי החצבת האחרונים אינם נדירים. אחוז גבוה של חולים נרשם גם בקרב קהילות של עובדים זרים ומבקשי מקלט באזור תל אביב, שנחשפו, לפי ההערכות, לנוגדני המחלה בארצות מוצאם ושיעור התחסנותם בארץ נמוך.
גם החיים בצפיפות תורמים להתפשטות המחלה ולסיכויי הידבקות גבוהים. לפני כמה שנים נרשמה התפרצות של חצבת בקרב קהילות חרדיות בירושלים ובני ברק, שגם הן אינן נוהגות להתחסן בשיעורים גבוהים וחיות בצפיפות. מיותר לציין ששני אלה מגבירים בצורה משמעותית את סיכויי ההדבקה.
האירוע האחרון בגן הילדים בהדר יוסף מצטרף ל-90 מקרים נוספים של חצבת שהתגלו באזור תל אביב מאז ינואר האחרון, ומדליק נורות אדומות אצל קברניטי הממסד הרפואי בארץ. במקביל, הוא מעורר מחדש את הדיון בנושא החיסונים, יעילותם והסיכונים הכרוכים בהם, ובעיקר את סוגיית האחריות ההורית בכל הקשור למתן חיסונים.
כמו ורשאי, גם מתן קורן (36), ביולוג בוגר מכון ויצמן ואב לשניים מקיבוץ בית קשת, מתנגד באופן עקרוני לתוכנית החיסונים הנהוגה בישראל. אחרי שבנו הבכור פיתח תגובה שלילית לחיסון הפוליו החל קורן, לדבריו, ללמוד לעומק את נושא החיסונים. בעקבות המחקר שעשה הוא החליט שאצלו הילדים יגדלו ללא זריקות.
"בגיל שנה בערך הילד קיבל את החיסון לפוליו וממש חצי שעה לאחר מכן הוא התמוטט עם חום גבוה, חולשה בכל הגוף, לא אכל כמה ימים ולקח לו כמה ימים לחזור לעצמו", הוא מספר. "האירוע הזה פקח את עינינו. מאז לא חיסנתי אותו יותר והבת הקטנה שלי לא חוסנה בכלל".
חיסונים אמורים להתמודד מול מגיפות לאורך השנים.
"אני לא אומר שאין ערך לחיסונים ככלל, אבל בגדול מדובר במיתוס. מייחסים לחיסונים משהו שהם לא עושים. מאז שיש חיסונים מפחידים אותנו שהמחלות הפכו מסוכנות יותר וזה הפוך. עם השנים המחלות הפכו פחות מסוכנות. יש ירידה בתמותה מהמחלות הזיהומיות, שהחלה עוד לפני שהתחילו עם תוכניות החיסונים. זה קשור להתפתחות המדינות המערביות, התקדמות הרפואה, התזונה, ההיגיינה. אנשים הפכו חסונים ובריאים יותר. אם תבדקי היום מדינות עולם שלישי, איפה שיש סניטציה גרועה, תת תזונה וכו', תראי שאנשים שם עדיין מתים ממחלות שבארץ כבר מזמן לא מתים מהן".
אף על פי שהוא לא מחסן את ילדיו, קורן נהנה מהתופעה שנקראת בז'רגון הרפואי "חסינות העדר". הורים כמוהו למעשה מרוויחים מכך שרוב
"אני לא מעוניין בחסינות העדר ואין לי שום בעיה עם מחלות ילדות", הוא טוען. "אני לא זקוק לחברה שמחסנת מסביב. ילד בריא יכול להתגבר על כל מחלות הילדות בקלות. הילדים שלי חלו כבר ברוב מחלות הילדים. אבל אגיד לך מעבר לזה - אני בעצם מפסיד מחסינות העדר. אני הייתי רוצה, למשל, שהילדה שלי תידבק באופן טבעי באדמת. זו מחלה שמסכנת בעיקר נשים בהריון, כך שהיא תגיע לגיל הריון ותהיה חסינה. בגלל חסינות העדר היא כנראה לא תידבק במחלה, ואז, כשתגיע לגיל הריון, היא תהיה פגיעה מול המחלה".
אז למה שפשוט לא תחסן אותה נגד אדמת וזהו?
"ראשית, כי חיסון נגד אדמת מחזיק רק כמה שנים, אז עד שהיא תגיע לגיל הריון היא כבר לא תישאר מכוסה, ובנוסף החיסון אינו תקף לכל הילדים וגם בו יש סיכונים".
>>> החיסון החדש נגד דלקת ריאות דווקא עובד: ירידה בהידבקויות
החלטה מודעת של הורים לא לחסן את ילדיהם הפכה בשנים האחרונות למגמה בתאוצה בישראל. מדובר, למעשה, בתנועה בינלאומית שמעודדת הורים לפתח מודעות ואחריות כלפי ילדיהם ולא להיגרר באופן אוטומטי אחר החלטות הרוב והממסד הרפואי.
דוגמה בולטת בהקשר זה היא הבחירה של הורים לא לבצע ברית מילה לבניהם, וזאת אחרי עשרות שנים שבהן מילה נחשבה לפרוצדורה רפואית מומלצת ופופולרית לא רק בקרב יהודים - בעיקר בארצות הברית.
ב-2008 יצא הסרט התיעודי "חיסון גורלי", שביים והפיק ד"ר גארי נול. הסרט עורר הדים רבים ברחבי העולם בגלל הביקורת שמתח על הגישה המקובלת במערב המעודדת לחסן, וכמה שיותר יותר טוב.
בישראל מובילה את המאבק במדיניות החיסונים הממשלתית עמותת "חסון - למתן מידע על חיסונים", שלדברי ראשיה מספקת מידע רפואי ומדעי מעודכן בנושא שלציבור אין דרך אחרת להגיע אליו.
"העמותה שלנו מבקשת להביא בפני הציבור מידע על חיסונים שבדרך כלל לא ניתן על ידי רשויות הבריאות", אומר יו"ר העמותה, מור סגמון. "כל המידע שאנחנו מביאים מתועד ולקוח מהמקור המדעי, הסטטיסטי, הרשמי, או כזה שפורסם באמצעי התקשורת המקובלים. אנו מעודדים את הציבור ללמוד את הנושא ולקבל החלטות מושכלות ולא החלטות המבוססות על פחד".
אתה מאמין שתוכנית החיסונים הנהוגה בארץ מיותרת?
"אנחנו רוצים להביא לאיזון במדיניות הציבורית ובדיון הציבורי כלפי החיסונים. זאת עובדה שתוכנית החיסונים בארץ היא המחמירה ביותר בעולם. יותר מזו שנהוגה בארצות הברית, קנדה ואירופה. תינוק ישראלי מקבל בשנת חייו הראשונה 33 מנות חיסון לגוף שלו. למה ישראל צריכה להיות במקרים רבים הראשונה שקופצת על הסוס, כשבמדינות אחרות מחליטים לא לחסן? קחי את מקרה השפעת, לדוגמה. כל המחקרים הוכיחו שהחיסון אינו יעיל נגד שפעת, ובכל זאת בישראל ממליצים לחסן".
יש טענות שהמידע שאתם מביאים אינו אמין ואינו מדויק.
"כל המידע שאנחנו מביאים באתר מתועד עם המקור, אנחנו מביאים ציטוטים של מחקרים ומאמרים מדעיים, לא את המחשבות שלנו. אם יפנו אלינו ויעירו את תשומת לבנו לכך שטעינו ויוכיחו לנו אחרת - נשמח לתקן. אנחנו לא אומרים דברים בעלמא. אני מוכן לעבור איתך מקור אחר מקור. יש הרבה ניסיונות לעשות לעמותות כמונו דה לגיטימציה, להגיד'אלה אנשים הזויים' וכו'. בפועל , החברים בעמותה, שכולם מתנדבים, הם אנשים רציניים ומשכילים, אקדמאים, אנשי היי-טק, מורים. רחוקים מהדימוי שרוצים להדביק לנו. מדובר בהורים שהבינו שצריך ללמוד את הנושא לעומק".
ובכל זאת, אין כמעט רופאים בישראל שמתייצבים לימינכם ואומרים שחיסונים זה דבר מסוכן.
"איך את מצפה שמישהו יגיד משהו אם עומד פרופסור בכיר מעל הבמה בכנס של הר"י (ההסתדרות הרפואית בישראל) ואומר קבל עם ועדה שצריך להטיל סנקציות על כל רופא בארץ שייצא נגד תוכנית החיסונים? אנחנו שומעים על הרבה רופאים מתוך המערכת שאומרים 'זה וזה לא, וזה וזה כן', אבל הם לא יכולים לעשות את זה בפומבי".
מה המוטיבציה העיקרית שלכם?
"אנחנו מונעים מהמצפון. קשה לשבת מהצד כשאתה רואה את המורכבות של החיסונים מצד אחד ואת התנערות המערכת והפניית העורף הבוטה לנפגעי חיסון בישראל מצד שני. לנפגעי חיסון בארץ כמעט אין מעמד. בארצות הברית ישנה קרן פיצוי נפגעי חיסונים שפיצתה עד היום בסכום של 2.3 מיליארד דולר. גם בישראל ישנה קרן לפיצוי נפגעי חיסונים, שמי שמנהל אותה זו חברת הביטוח הממשלתית'ענבל'. את יודעת כמה ילדים בישראל פוצו עד היום על ידי הקרן הזו? אף לא אחד. זה רק על הנייר. יש מאמר שלם של פרופ' בלהה כהנא על הסיבות מדוע נפגעי חיסון בישראל לא יכולים לקבל סעד משפטי".
במשרד הבריאות מקבלים בכעס רב את הטענות של עמותת "חסון". זה כבר כמה שנים שבמשרד מתמודדים בחשש רב מול התגברות התופעה שמעודדת העמותה והשלכותיה. "זה פשוט הבל הבלים, ובעמותת' חסון' יוצרים מצב מאוד מסוכן", קובע פרופ' שמואל רשפון, הרופא הראשי של מחוז חיפה ויו"ר הוועדה המייעצת למשרד הבריאות בנושא מחלות זיהומיות וחיסונים.
"המידע האמיתי הוא הפוך ממה שהם מציגים באתר שלהם. מאז שהתחילה תוכנית החיסונים בארץ בשנות השישים חלה ירידה של 99 אחוז בתחלואה. בשנים האחרונות לא מת בישראל אף ילד ישירות מחצבת. המידע של'חסון' אינו מבוסס מדעית אלא מושתת על אמונות, דעות והרגשות. המידע שאנו מתבססים עליו מגובה ומעוגן במחקרים אקדמיים מבוססים ומהימנים".
מה לגבי הטענה כי ישראל מחסנת כמעט כפול מאשר שאר העולם המערבי?
"שוב קשקוש לא נכון מבית היוצר של 'חסון'. בישראל, ילדים מאז הלידה עד כיתה ח' מתחסנים נגד 13 מחלות. בארצות הברית - נגד 17 מחלות. הלוואי שנהיה במצב שלהם. הלוואי שתהיה לנו התוכנית האמריקאית. זה עניין של כסף ותקציב. אירופה מחסנת כמונו וקצת יותר. החיסונים היחידים שניתנים בישראל ולא ניתנים בחלק ממדינות אירופה הם החיסון נגד אבעבועות רוח והחיסון נגד נגיף רוטה".
הורים רבים אומרים כי חסר מידע רב בנושא החיסונים. אין הסברים מפורטים, אין "עלון לצרכן" כמו זה המצורף לתרופות, למשל.
"יש דף מידע להורים, אשר נכתב על ידי מומחי משרד הבריאות ומפרט את כל תוכנית החיסונים מגיל לידה ועד כיתה ח'. מפורט בו כל חיסון, מה המחלה ומהן תופעות הלוואי, שלרוב הן קלות ונדירות. את דף המידע הזה נותנת האחות להורים בבואם לחסן את הילד בגיל חודש בטיפת חלב. זו ההנחיה שאנו נותנים לאחיות. בארצות הברית זה יותר יעיל - שם, בכל פעם שההורה מגיע לעשות חיסון הוא מקבל דף עם פירוט מלא. הייתי שמח שתצא הנחיה כזו גם בישראל. לא מספיק לתת פעם אחת, להורים יש נטייה לאבד את הדף ולא לשמור אותו שנים, אבל המידע על תופעות הלוואי של כל החיסונים זמין בתדריך החיסונים של משרד הבריאות שמפורסם באתר האינטרנט שלו".
העמותה טוענת שבישראל מעולם לא פוצה ילד על נזקי חיסון, שאין כל הכרה במעמדם של נפגעי חיסונים.
"שוב דוגמה איך בלהט ההתלהבות שלהם הם מעוותים את המציאות. ראשית, ודאי שישנו מעמד לנפגעי חיסונים. ישנו'חוק פיצוי נפגעי חיסון' שחוקק ב-1989. בשונה מתביעת נזיקין, זה חוק שבמסגרתו לא צריך להוכיח רשלנות, מספיק להוכיח קשר סיבתי לחיסון. ישנה ועדת מומחים מסודרת שדנה במקרים. מאז שחוקק החוק אכן הוגשו תביעות מועטות יחסית. עד 1997 לא הוגשו כלל תביעות ובין 1997 ל-2009 הוגשו 41 תביעות, מתוכן 31 הסתיימו ועשר עדיין בטיפול. מתוך 31 התביעות שולמו פיצויים בשבעה מקרים בסכום כולל של 475 אלף שקל".
אולי בזכות פעילות העמותה יותר אנשים יידעו שניתן לתבוע בהתבסס על החוק.
"נכון שיש מיעוט יחסי של פניות, אנשים צריכים לדעת שהכלי הזה קיים ועומד להם בעת הצורך. אני מניח שאחת הסיבות למיעוט הפניות היא חישוב גובה הפיצוי שאותו ניתן להשיג, אבל ההורים הם שמחליטים אם לפנות או לא לפנות לבקשת פיצוי, לא הממסד. זה נכון שהצטבר כסף לא מועט בקרן, אבל אני לא רואה בכך משהו שלילי, היות שזה אמור להוות תשתית לנזקים עתידיים".
אפרת ולנסי (37), אם לשלושה ילדים מחיפה, בחרה לא לחסן את ילדיה לפי תוכנית החיסונים המומלצת בישראל. נגד מחלות ילדים היא העדיפה לא לחסן כלל. "המוטו שלי הוא שכל חיסון לגופו צריך לבדוק. האם נכון לעשות אותו בכלל והאם לעשות אותו בזמן ובשילוב שממליצים לעשות אותו", היא אומרת.
"אנחנו, כהורים מאוד חרדתיים, במיוחד בילד הראשון, נוהגים לקבל כל מה שאומרים לנו בטיפת חלב כאורים ותומים מבלי לעצור רגע ולחשוב. אולי זה לא חובה? אולי יש גם צד אחר לנושא הזה.
"בכלל, יש תחושה שמשרד הבריאות הוא מיסיונר חיסונים רק בשביל הכסת"ח ובפועל מסתיר מידע מהציבור. כל מה שקשור בסיכונים ונזקים כמעט לא עולה לדיון. כל הזמן שומעים מסביב על תגובות קשות של ילדים לחיסון, אבל במשרד הבריאות בוחרים להצניע את זה. הרי ברור מי מממן מחקרים רפואיים, אלה בעיקר חברות התרופות, כך שיש המון אינטרסים פה".
ולנסי לא לבד באמונתה שהסיבה העיקרית למתן חיסונים היא כלכלית. "תעשיית התרופות היא התעשייה השנייה בגודלה בעולם אחרי תעשיית הנשק", אומר מתן קורן. "יש לכך השפעה על החלטות הממסד הרפואי בארץ ובעולם. דוגמה מצוינת לכך היא שפעת החזירים. אחרי שנרגעו הרוחות, הפעיל הפרלמנט של האיחוד האירופי ועדת חקירה לבדיקת הנושא. במסקנות הדוח שפורסם נקבע כי הייתה השפעה שקרית של חברות התרופות, אשר סילפו והיטו נתונים".
ולנסי: "בנושא של צהבת בי, שאלתי רופא בכיר, מומחה למחלות זיהומיות, בפורום באינטרנט, והוא אמר לי בפירוש שהוא היה מחסן את ילדיו למחלה הזו רק בגיל בגרות. התשובה היחידה והכנה שקיבלתי אי פעם מרופא מדוע כן מחסנים בגיל הזה, היא שזה הגיל שנוח לנו לתפוס את כולם, כי הם עדיין בבית היולדות. הורים לילד בן כמה שעות לא מתעסקים בכך ולא שואלים יותר מדי שאלות. אחר כך, לטיפת חלב כבר פחות מגיעים".
אבל זה לא אומר שעצם מתן החיסונים הוא שגוי.
"אני חושבת שמדיניות החיסונים שננקטת היום בארץ מתעלמת מאלו שיכולים להיפגע. בתחום המשפטים קוראים לזה 'גולגולת רכה'. מעבר לדיון אם בכלל צריך וחשוב לחסן את כולם, צריך גם לשאול אם אנחנו כחברה מוכנים לסכן בדרך את אלה שהם חלשים מדי וייתכן שיש סיכוי גדול יותר שייפגעו. בנוסף, משרד הבריאות לא מפרסם את כל הנתונים ולא עושה את המחקרים המצופים ממנו בנושא החיסונים".
אילו למשל?
"אתן לך דוגמה. אחרי ההריון השני שלי, התברר שאין לי נוגדנים לאדמת. כנראה לא חליתי בילדות. אחרי הרבה לבטים התחסנתי נגד אדמת. והפלא ופלא, בהריון השלישי התברר שוב שאין לי נוגדנים לאדמת. את הנתונים האלו משרד הבריאות לא מפרסם. וגם לא לכמה שנים החיסונים עמידים. משרד הבריאות לא עורך מחקרים השוואתיים בין ילדים שחוסנו לכאלה שלא חוסנו. אולי הם מתאשפזים פחות? או הם פחות אלרגיים?".
עוד דבר שעומד לביקורת הוא שיטת החיסונים המשולבים. "למה צריך להחדיר בבת אחת לתינוק קטן כל כך הרבה וירוסים לגוף? מדוע אי אפשר להפריד את החיסונים האלה?", שואלת ורד ורשאי. "הרי לכל חיסון יש את תופעות הלוואי שלו וההשפעות שלו. זה מאוד מפחיד ומיותר. אני בטוחה שיש כאן שיקולים כלכליים של עלויות, זמן של אחיות שעובדות וכו'. זה לא שאין אפשרות להפריד בין כל החיסונים האלה. באנגליה, למשל, מפרידים. אם הייתה אפשרות להפריד כאן, אולי גם אני הייתי מחסנת. בטוח שזה היה מקל על הרבה הורים".
פרופ' רשפון מודע לכך שבמדינות אחרות נהוגות שיטות חיסון אחרות. לטענתו, השיטה שנהוגה בישראל לא נבחרה על סמך מניעים כלכליים. "כעיקרון, נותנים חיסון לפי שני מאפיינים עיקריים: הגיל שבו הילד נתון בסכנה וזקוק להגנה והגיל המינימלי שבו ניתן לחסן. מה לעשות שתינוקות נמצאים בסיכונים למחלות רבות? ככל שנדחה, הילדים יהיו בסכנה רבה יותר. בנוסף, יש שיקולים של יעילות. זה לא שמישהו החליט להתעלל בתינוקות ולדחוף להם חמש מנות חיסון. ברוב העולם המערבי המתקדם נהוגים חיסוני קומבינציה. הם בפירוש אינם זולים יותר לממסד הרפואי, להפך, הם אפילו יקרים יותר לעתים. החלק הכלכלי נכנס רק בסוף, שכן יש הורים מעטים שמבקשים להפריד את החיסונים, וכנראה זה לא כלכלי לייצר חיסונים נפרדים. בחיסוני הקומבינציה קיים גם השיקול של לדקור פחות את התינוק וגם לתת בבת אחת את כל החיסונים הדרושים באותו יום".
בקרב הורים רבים קיימת תחושה שישנו סוד גדול מאחורי תעשיית החיסונים.
"משרד הבריאות לא מסתיר דבר מהציבור ואין שום סוד. הדבר היחידי שעליו ניתן לחלוק הוא התלבטות משרד הבריאות לגבי תופעות לוואי נדירות שאין הוכחה ודאית לקשר שלהן לחיסון. בזמן ניסויים קליניים מתרחשים לעתים אירועים נדירים שרובם אינם קשורים ישירות לניסוי ואין כל הוכחה לקשר סיבתי בינם לבין החיסון. כל הדיונים של משרד הבריאות זמינים באתר האינטרנט של המשרד".
וההשפעה של חברות התרופות?
"אין שום קונספירציות עם חברות תרופות. זה הכל אגדות. משרד הבריאות מצטרף להמלצות מעוגנות ומבוססות על מידע מחקרי של ארגוני בריאות מובילים בעולם. אי אפשר תמיד להמציא את הגלגל מחדש. יש מקרים שבהם אנחנו מאמצים מסקנות מארצות הברית או מהאיחוד האירופי, אם הם מתאימים למציאות הרפואית שלנו בארץ, ויש פעמים רבות שאנו לא מאמצים מסקנות שלהם".
העלייה במספר הילדים הלא מחוסנים מדירה שינה מעיניהם של בכירי מערכת הבריאות בארץ. לאחרונה עלו מספר רעיונות והצעות חוק על מנת לנסות להתמודד עם התפשטות המגמה. אחת מהן היא הצעת חוק במסגרת תקנות הביטוח הלאומי, הקובעת כי הוריו של ילד שלא יחוסן נגד חזרת, אדמת וחצבת עד גיל שנה וחצי, יאבדו את זכותם לקצבת ילדים החל מהילד השלישי, כלומר סכום של 100 עד 300 שקל בחודש.
כנגד הצעת החוק הוגשה עתירה לבג"ץ של עמותות "חסון", " עדאלה" והמועצה לשלום הילד. בית המשפט הוציא צו על תנאי שאוסר על המדינה לממש את התקנות, ולמדינה ניתנה ארכה של חודשים ספורים להוכיח את טענותיה.
גם איגוד רופאי הילדים בישראל מנסה כבר שנים ארוכות להילחם בתופעה, המסוכנת לטענתו. "אנחנו, כרופאי ילדים, מאוד מתוסכלים מהמצב המסוכן הזה", אומר פרופ' מתי ברקוביץ', רופא בכיר בחטיבת הילדים של בית החולים אסף הרופא ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. "אנחנו רואים את התוצאות בחדרי המיון, מגיפות שמתפרצות, ילדים שמגיעים לאשפוזים עם חצבת. לא מזמן היה מקרה של תינוקת שלא הספיקה להתחסן ומתה מסיבוך של שעלת. האנשים שלא מתחסנים ביישובים כמו הרדוף, שמספרם עולה, לצערי, הם פרזיטים. הם נהנים מכך שאנחנו מחסנים את הילדים שלנו".
הם טוענים כי אין צורך ממשי בחיסונים. שהעולם המערבי והתפתחותו מיגרו את המחלות עוד לפני החיסונים.
"אלה פשוט שטויות. אם העולם כל כך מתקדם, והם שם בהרדוף חיים במאה ה-26 ולא במאה ה-21, איך בכל זאת הם חולים במחלות האלו? לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד ההישגים המדעיים הגדולים במיגור המחלות הוא החיסונים. האנשים האלו שוכחים את המראות של ילדים שעולים על מטוסים לבלגיה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים בשביל השתלת כבד כתוצאה מצהבת איי. בזכות החיסונים של צהבת איי שהגיעו לארץ בתחילת שנות התשעים הצלחנו להשמיד את המגיפה. אז הם חכמים גדולים, כי ברוב המקרים באמת אין נזקים, אבל לעתים יש סיבוכים משניים וסיבוכים קשים מאוד".
לפני מספר ימים העלה פרופ' ברקוביץ' על נייר רעיון להצעת חוק לפיה הורה אשר לא יחסן את ילדיו ייאלץ לשלם מכיסו הפרטי את עלויות האשפוז. היוזמה החלה לעורר ביקורות מיד עם צאתה לאוויר העולם, וקשה לראות אותה מתממשת במציאות. "אני לא יכול לחייב אותך לחסן, אבל לפחות תעמדי מאחורי ההחלטה שלך. אם אדם כל כך בטוח בעצמו, שיישא בתוצאות ובהוצאות. למה אנחנו צריכים לממן אותם מכספי המסים הציבוריים, אחרי שהם מזיקים לחברה ולעצמם?".
אבל מדוע אשם ילד קטן שהוריו לא חיסנו אותו? לא תקבל אותו לאשפוז אם אין כסף להוריו לשלם על כך?
"חלילה, לא אמנע אשפוז מאף ילד. אני רופא ילדים ומטפל בהם במסירות שנים רבות גם ללא כל תמורה. אבל הורים צריכים לקחת אחריות על מעשיהם. אגב, רוב ההורים המתנגדים אידאולוגית לחיסונים באים דווקא מרקע סוציו-אקונומי גבוה".
אני חייבת לומר שבתור אמא, קיימת הרבה אי ודאות לגבי הנושא של החיסונים. המידע הקיים ברשת מאוד מבלבל לעתים. על כל מחקר קיים אחד אחר שסותר אותו. אתה כבר לא יודע למי להאמין.
"נכון שיש היום הרבה דיסאינפורמציה. אבל אין חולק כי החיסונים הם אלו אשר מסייעים לאנושות להתמודד עם המגיפות והמחלות הקטלניות. אם המידע של 'חסון' כל כך מהימן וכל כך נאמן לדיווחים מעודכנים, מדוע לא תמצאי באתר שלהם את המאמר שפורסם במגזין הרפואי 'לנצט', אשר סתר והפריך כל קשר בין חצבת לאוטיזם? הם מבצעים שם הטעיה נוראית ומסוכנת".
את מיכל בראון, 29, המתגוררת באחד היישובים בעמק חפר, פרופ' ברקוביץ' לא יצליח לשכנע. היא בחרה לא לחסן את בניה לאחר שהיא עצמה הוגדרה נפגעת חיסון בילדותה. "נפגעתי מחיסון כשהייתי בת שנה לערך, כתוצאה מסיבוך שהביא לדלקת קרום המוח. לשמחתי הרבה, לא נותר נזק, אבל היה לי ברור שאני לא מתכוונת לחסן את הילדים שלי".
ניסיתם בשעתו לתבוע את משרד הבריאות?
"לא שידוע לי. אני חושבת שההורים שלי היו יותר עסוקים בלהחזיר אותי ואת עצמם למסלול ורק שמחו שזה הסתיים בטוב".
איך הסביבה שלך מקבלת את העובדה שאת לא מחסנת את ילדייך?
"זה מאוד אמביוולנטי. המשפחה הקרובה מבינה כמובן ומקבלת את זה, אבל יש גם הרבה כאלו שאני יודעת שמרימים גבה. הורים של ילדים בגן וגם חברות שלי שחלקן לא מבינות את פשר ההחלטה. אני חייבת להגיד שאני מאוד מקפידה להגיד לסביבה שהילדים לא מחוסנים, ואם חלילה הם חולים או מישהו בסביבה, אז למנוע מגע איתם".
הצוות בגן יודע שהילדים לא מחוסנים?
"הם יודעים ואין מניעה מבחינת הגן. אני גם חושבת שלא שאלו אותנו בהרשמה אם הילדים מחוסנים או לא".
יצוין , כי על פי הנחיות משרד הבריאות ומשרד התמ"ת, אין חובת חיסון או דיווח על חיסון בגני הילדים המפוקחים: ויצו, נעמ"ת ואמונה. גם בגני הילדים הפרטיים לא תמיד מקפיד הצוות על תשאול ההורים, אף על פי שמדובר בעסק פרטי והדבר נתון לשיקול הדעת של הגננת ובעלי הגן.
כאשר אני שואלת את ההורים כיצד ירגישו אם כתוצאה מכך שלא חיסנו את ילדיהם לאדמת, תפיל אישה הרה את עוברה, אני נתקלת לפתע במבוכה ושקט משתלט על השיחה. "זו שאלה קשה", אומר מתן. "אני מניח שאישה שרוצה להיכנס להריון יכולה לגשת ולהתחסן נגד המחלה. זה באמת מצב לא פשוט שנוצר בגלל תוכנית החיסונים. היום פוגשים יותר ויותר מבוגרים שחולים במחלות האלה ובגיל מבוגר הן יותר מסוכנות מאשר בילדות. שוב דוגמה לכיצד אנחנו, כציבור, מפסידים מתוכנית החיסונים היות שמחלות ילדות נדחות לגיל מבוגר כי אין הגנה לכל החיים בחיסון ונוצרת חברה שתלויה כל הזמן בחיסונים".
מיכל מהרהרת במשך כמה דקות ולבסוף פוסקת: "אין לי תשובה טובה לתת לך. אני מעדיפה פשוט לא לחשוב על זה ולהשאיר את זה היפותטי".
אפרת היא היחידה שמספקת תשובה נחרצת. "אישה כזו צריכה לבוא בטענות למשרד הבריאות. אם הוא לא היה מחסן את כולם, סביר להניח שהיא הייתה נדבקת בילדות, היו לה נוגדנים בגוף והכל היה בסדר".
>>> רפואה מונעת: רופאים נגד ילדים לא מחוסנים
>>> בעד או נגד חיסונים? כנסו לדיון בדף הפייסבוק שלנו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם