עושים בטן-גב: כיצד רצוי להשכיב את התינוק?
בשבועות הראשונים לחייו מושפעת ההתפתחות המוטורית של התינוק מן התנוחה שבה הוא נמצא על המיטה. אז מה עדיף? על הבטן? על הגב? הפיזיותרפיסטית מיכל צור על התנוחה הנכונה כבסיס להתפתחות נכונה
אידיליה זו משתנה מיד ברגע הלידה. התינוק חייב ללמוד להסתגל לעולם החדש אותו הוא פוגש - סביבה שונה ומעט מאיימת. הרחם כבר אינו מגן עליו, הוא לא מקבל גירויי תנועה מתמידים וצריך להתמודד עם כח הכבידה.
ב-6 השבועות הראשונים מכונה התינוק "ילוד". בתקופה זו מופנית כל האנרגיה שלו להסתגלות לעולם החדש. יכולת ההסתגלות משתנה מתינוק לתינוק ותלויה באופיו, בבשלותה של המערכת הנוירולוגית-תחושתית, בטונוס השרירים שלו שישפיע על קצב ואיכות ההתפתחות המוטורית, וגם בתגובה שלנו כהורים כלפיו.
מוחו של התינוק קולט את המסרים התחושתיים המגיעים ממערכת הראייה, השמיעה, המגע השטחי, התחושה הפרופריוספטיבית (המגיעה מהשרירים והמפרקים), התחושה הוסטיבולרית (המעבירה מסר על מצב הראש בחלל בזמן תנועה), מעבד את הגירויים ונותן לשרירים פקודה כיצד לפעול.
ההתפתחות המוטורית מתרחשת ברצף קבוע. כל שלב מכין את השלב הבא, כשישנם גורמים העלולים להפריע לרצף ההתפתחותי כמו: טונוס שרירים גבוה או נמוך, תינוק שנולד במשקל קטן, הזקוק להשקיע את כל האנרגיה שלו ביניקה, או לידה ארוכה או טראומטית.
במהלך השנה הראשונה, יתפתחו בהדרגה המערכות השונות בגופו של התינוק: מערכת השרירים, המערכת העצבית, המערכת החושית. דרך המסרים התחושתיים שהמוח יקבל, ילמד התינוק על העולם.
בשבועות הראשונים לחייו תתבטא התפתחותו המוטורית של התינוק בפיתוח יכולת השליטה
חשוב שההתפתחות המוטורית תהיה סימטרית - שהתינוק יפעל באופן זהה עם צד ימין וצד שמאל, לכן רצוי שבזמן הערות, התינוק ישכב בכל אחת משלושת התנוחות: שכיבה על הגב, שכיבה על הבטן ושכיבה על הצד (פעם על צד ימין ופעם על צד שמאל).
כיצד משפיעה השכיבה על הבטן על ההתפתחות המוטורית?
בשנים האחרונות יצאה הוראה ממשרד הבריאות לא לאפשר לתינוק לישון על הבטן ללא השגחה, אך חשוב להבין שההוראה הזו לא מתיחסת לשעות הערות של התינוק.
תינוקות אוהבים לשכב על הבטן, תנוחה המזכירה את התנוחה בה הם שהו ברחם ומאפשרת להם להתכרבל. כך, כשהתינוק כפוף כולו, כאשר כל איבריו מכונסים והאגן מעט גבוה, הוא מסוגל להרים מעט את הראש ולסובב אותו מצד לצד.
לשכיבה על הבטן יתרונות רבים:
1. התנוחה מאפשרת רגיעה רבה יותר למערכת העצבים.
1. תנוחה זו מוכרת לתינוק מהרחם.
2. בתנוחה זו מופנים כל אבריו הפנימיים של התינוק כלפי הרצפה, מה שמאפשר לו תחושת ביטחון.
3. תנוחה זו מקלה על שיחרור הגזים.
5. כאשר ראש התינוק מונח על המיטה, מתרחשת הארכה של שרירי הגו והרפייה של שרירי בית החזה.
6. התינוק יכול "לבחור" מתי לעבוד עם השרירים נגד כוח הכובד, להרים את הראש ולסובב אותו מצד לצד, ומתי לנוח ולאסוף כוחות.
לעומת זאת, בשכיבה על הגב:
1. היילוד נשלט על ידי רפלקס המורו שמופיע עם כל גירוי של אור וקול חזקים ולא מאפשר רגיעה של מערכת העצבים.
2. שרירי הגו מכווצים.
3. שרירי הבטן מכווצים, מה שגורם לעיתים לגזים כלואים שמלווים בכאבי בטן.
למרות זאת, כל תנוחה ותנוחה שתשכיבו בה את התינוק תאפשר למוח ללמוד ולהכיר את האיזור שמונח על המיטה וכך תאפשר את עבודת השרירים המתאימה.
זכרו, ברגע שהתינוק ישדר חוסר "שביעות רצון" מהתנוחה בה הוא שוכב (על ידי בכי או תנועה מוגזמת) חשוב להיענות לו ולשנות את תנוחתו. התלות של הילוד בנו היא תלות מוחלטת ועלינו לשדר לו שקיים מענה מיידי לצרכיו כדי לאפשר לו תחושת בטחון בסיסית.
לסיכום, הקדישו את התקופה הראשונה שלאחר הלידה ללמידה ולהתבוננות בתינוק וסייעו לו להסתגל למציאות החדשה. זכרו שכל שינוי תנוחה, יציאה לטיול, אמבטיה או יניקה הם סוגי פעילויות שמהן התינוק מתעייף. הזהרו "מגריית יתר" שיכולה להביא לחוסר שקט והתפרצויות של בכי. רצונכם בקידום ההתפתחות של תינוקכם, חייב להיות מאוד מינורי בתקופה זו.
כל מה שנדרש מכם בתקופה זו כדי לאפשר להתפתח מוטורית הוא:
1. לספק לו גרויי תנועה (המזון למוח) – דרך נשיאה על הידיים, מנשא או טיול בעגלה.
2. לשנות את התנוחות בהם הוא שוכב: על הגב, על הבטן ועל כל אחד משני הצדדים
3. להעניק לו תחושת ביטחון ואהבה דרך עיטופו (שמיכה, חיבוק) ונשיאתו קרוב.
4. ניתן לעודד את התפתחות השליטה על הראש וחיזוק שרירי הצוואר: כאשר אתם מרימים אותו מתנוחת שכיבה, גלגלו אותו לשכיבה על הצד ורק משם לידיים.
5. ללמוד כיצד לסייע לו להירגע.
מיכל צור - הורות ברשת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם