לישון עכשיו: המדריך להורה המותש
איך מתמודדים עם רגרסיה בהרגלי השינה של הילד לאחר היעדרות של אחד ההורים ומה עושים עם חרדת נטישה שמביאה להתעוררויות חוזרות במהלך הלילה? יועצת השינה סיגל חדד עונה לשאלותיכם
סיגל שלום,
בתי, בת תשעה וחצי חודשים, החלה להראות בחודש האחרון סימנים של חרדת נטישה. היא מתעוררת במהלך הלילה כ-5-6 פעמים ובכל פעם שהיא מתעוררת, עליי לגשת אליה ולהרים אותה עד שהיא נרדמת שוב.
אם אני ניגשת אליה, ומרגיעה ויוצאת מהחדר היא אינה מצליחה לחזור לשנתה. במהלך היום היא נצמדת אליי יותר מהרגיל, ואם אני הולכת, אפילו אם זה לחדר אחר, היא פורצת בבכי ומחפשת אותי. מה עליי לעשות כדי להקל עליה את התחושה הזו וכמובן להפסיק את ההתעוררויות הללו בלילה?
סיגל חדד משיבה:
השלב בו נמצאת בתך בעל חשיבות רבה וחלק בלתי נפרד מהתפתחותה. ילדתך עוברת ממצב אחדות וחיבור עם אימה למצב הכרתי של נפרדות, של האני מול האחר. ההבנה כי "אמא" היא יישות נפרדת ממני חשובה להמשך, ומהווה בסיס לשלב הבא של העצמאות וחקירת הסביבה.
כחלק מהכרת הנפרדות מהאם, מגיע גם הרצון להשאיר את אמא לצידי. קיים חוסר הרצון שהאם תתרחק או תעלם. הסיבה שהיא בוכה וכועסת כשאת יוצאת מהחדר היא שנוכחותך הפיזית הכרחית לה כדי להרדם.
לכן, כאשר אנחנו נתקלים בחרדת הנטישה, עלינו כהורים להעזר באמצעים אשר יורידו וינטרלו את החרדה, ויעזרו לילדינו לקבל את הנפרדות הזו, ואף ליהנות ממנה. במהלך היום, וודאי שהנך מבלה מספיק זמן עמה: זמן של משחק ושל הנאה, זמן של מגע, של חיבוקים ונישוקים. זמן בו בתך תלמד שגם אם את נפרדת ממנה, את עדיין נמצאת כאן בשבילה ואיתה.
בנוסף לזמן המשחק, חשוב לקיים גם זמן שבו תלמדי אותה להתרגל לנפרדות זו ולהבין שגם אם אמא אינה בחדר, אין זה אומר שהיא לא תחזור, ואין זה אומר לא תראה אותה
אם זמן הלמידה יהיה משעשע וכייפי, בתך לא תחווה את הליכתך כדבר מפחיד, מדאיג ומעלה חרדה. היא מתרגלת את הפרידה ממך ולומדת להיות שלווה ולהמשיך כרגיל גם אם אמא הלכה לשירותים או למטבח או יצאה מחוץ לבית.
כאשר יתקיים תרגול במהלך היום, חוויית הפרידה במהלך הלילה לא תהיה כה דרמטית ותוכלי להתרכז בחזרתה של בתך להרדמות עצמאית, ללא קרבה פיזית.
הורידי באופן הדרגתי, בכל התעוררות, את התלות בהרדמות בידיים והחליפי בהרגעה בלבד על הידיים, בישיבה לצידה תוך כדי ליטוף, אך ללא הרמה. גם מעורבותו של האב תוכל להיות לעזר.
ככל שיעברו הימים וככל שהלמידה תופנם, תוכל ילדתך לחזור להרדמות העצמאית מתוך בטחון וודאות ומתוך אמון מוחלט שלה שאמא נמצאת ותוכל להעניק מענה לכל צורך שיעלה, גם אם אינה נמצאת איתה באותו חדר.
סיגל שלום,
חזרתי משליחות של שבועיים בחו"ל ובני בן השנתיים וחודשיים שעד כה ישן באופן עצמאי במיטתו (גם במהלך שהותי בחו"ל), אינו מוכן להרדם לבדו, ודורש שאשן לצידו.
למרות שלקחתי מספר ימי חופש וביליתי עימו בצורה אינטנסיבית, לא נראה שינוי. מדוע מראה בני רגרסיה בהרגלי השינה שלו וכיצד אני מחזירה אותי להרגלים הקודמים שלו?
סיגל חדד משיבה:
העדרות ממושכת מהבית של אחד מההורים משפיעה על ההתנהלות בבית ועל כל בני המשפחה. למרות שלכאורה השגרה ממשיכה, והקפדת על קשר הדוק בזמן שהותך בחו"ל, בנך הקט עדיין נאלץ להתמודד עם חוסרך במהלך אותם שבועיים. בגילו, הוא מבין שאמא חוזרת, והוא גם יודע לחכות שתחזרי, ולכן, בנך לא הראה כל שינוי במהלך השבועיים. אך, עם זאת, מבחינת המערך הנפשי שלו - אמא לא נמצאת, אמא חסרה ולכן, עם חזרתך מחו"ל, יבקש בנך שתשארי לצידו וידרוש להשלים את החסר.
בגיל שנתיים, הילד מבין את המתרחש בסביבתו, הוא מבקש עצמאות, מבקש נפרדות מהוריו כדי לחקור ולגלות את העולם ואת יכולותיו, אך הוא עדיין ילד קטו עדיין צריך ומבקש את נוכחות הוריו. כאשר אחד מההורים אינו נמצא, הדבר ישפיע על התנהלותו של הילד. במקרה שלך, בנך מבקש את נוכחותך במהלך ההרדמות שלו, בזמן בו הוא פגיע ביותר, הזמן בו הוא צריך להיפרד מהידוע אל הלא ידוע - עולם השינה.
בכדי שבנך יוכל לחזור להרדמות עצמאית, היי לצידו וספקי לו את הביטחון בכך שהכל חזר לקדמותו. אם ישיבה לצידו עד שנרדם היא האמצעי לכך, היעני לו. לאחר מספר ימים ואולי אף שבוע, כשילדך יסתגל לחזרתך, לנוכחותך הקבועה בבית, תוכלי בהדרגתיות לחזור להרדמות עצמאית ולהוריד את הישיבה לידו עד שנרדם.
לאחר שיחזרו האמון והביטחון, תוכלי להכין אותו רגשית למצב בו ישן לבד. כמובן שזה תהליך שייעשה בהדרגה.
המסר הכללי שעליך לשדר לו בהתנהלותך הוא שאת מכירה בגעגועים ובחסך שהוא הרגיש במהלך אותה תקופה, ועכשיו את איתו ומעניקה לו את המענה שהוא צריך. לאחר שיעברו הימים, המסר ישתנה לכך שחוזרים לשגרה, שהכל בסדר, חוזרים למוכר ולידוע.
כדי להפסיק את הישיבה לצידו במהלך ההרדמה צאי מהחדר לזמן קצר מאוד ואז חזרי, כאשר זמני היציאה מהחדר מתארכים בהדרגה. כך ילדך יתרגל שאת יוצאת וחוזרת ויוכל להתמסר אל השינה מבלי לחכות עד שתחזרי.
דרך נוספת היא להסביר לו שאת נמצאת בסלון וכעת הוא יכול לחזור להרדם בעצמו. בכל פעם שהוא קורא לך להכנס חזרה לחדרו, תני לו את התחושה של קבלת מענה.
במידה ואת בוחרת בדרך השנייה, וודאי שסיבת הקריאה אינה רק כדי שתיהי בחדר. במידה שכך, תהיה תגובתך קונקרטית: עכשיו הולכים לישון, נתראה בבוקר. כל בקשה בנושאים אחרים, כגון, פיפי, סיפור, חיבוק, משחק יקבלו מענה דומה, ברוגע, ובשלווה ובמסר אחיד.
השתדלי שלא לקבע את הישיבה לצידו לאורך זמן. הדבר עלול להפוך להרגל חדש וכבר לא ישרת את המטרה שבגינה התחלתם באותו מנהג.
דבר חשוב נוסף הוא בילוי זמן איכות במהלך היום. העניקי לו את קרבתך, מגעך וחומך, כך שלא ירגיש צורך להשלים את חסכם במהלך הערב. לא היית לצידו במשך שבועיים, הוא לא יכול היה להתנחם בחיקך, להריח את גופך ולקבל בטחון מקרבתך. עלייך להזכיר לו זאת, להראות לו שעכשיו את כאן, שהשהות בחו"ל הסתיימה והדברים חוזרים לשגרה.
סיגל חדד היא מנחת הורים ויועצת שינה בכירה מבית עידן ההורות, מתמחה בגישת האינטליגנציה הרגשית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם