אבא, אמא, קנדי: האם כדאי לדבר עם התינוק בשתי שפות?
הסבתא מדברת עם הילד רוסית, האמא עברית והמטפלת אנגלית? תתפלאו, אבל התינוק דווקא קולט לא רע. האם בכל זאת יש סיבה לחשוש מבלבול? כתבה מתוך הגיליון החדש של מגזין להיות הורים היוצא לאור בימים אלו
ומה בנוגע לתינוקות? בישראל האפשרות שלהם לרכוש שפה נוספת באופן טבעי מצויה כיום כמעט בכל בית. שהרי בארץ קולטת עלייה כישראל יש סיכוי טוב שלפחות אחד ההורים או הסבים (או המטפלת) ידבר בשפה נוספת מלבד עברית. אולם הורים רבים (ולא רק בארץ), למרות היותם דו-לשוניים, לא מדברים עם תינוקם בשתי שפות. אמנם הם רוצים שהתינוק יידע שפה נוספת, אך חוששים שמא דיבור עמו בשתי שפות יצור אצלו בלבול ויעכב את התפתחות הדיבור שלו.
מה מומלץ להורים לעשות? האם הם חייבים לדבר עם התינוק בשפה הנוספת שבה הם שולטים ובכך בעצם להעניק לו מתנה? או שהמתנה הזו תהפוך לחרב פיפיות ותפגע בו?

"האדם, באשר הוא אדם, מפתח את שפתו בתאוצה רבה במהלך שנות חייו הראשונות", אומרת ורדיה הימל, קלינאית תקשורת ומדריכת קלינאיות מוסמכת, אודיולוגית ראשית במיח"א (מחנכי ילדים חרשים) חיפה ומרצה במכללה האקדמית שאנן. "בתקופה זו מוחו של האדם גמיש מאוד ומאפשר רכישת מיומנויות חדשות ומושגים חדשים באמצעות התפתחות תאים חדשים, כולל אלו הממונים על רכישת השפה. ידיעה זו מעודדת אותנו ללמד את הילד שפות שונות בעת ובעונה אחת, עוד בטרם קובעו אצלו חוקי שפת האם".

לכל שפה יש כללים משלה. זה לא יכול לבלבל את התינוק?
"עולמנו אכן מלא בשפות רבות ושונות, ולכל שפה חוקים פונולוגיים, סמנטיים, תחביריים, מורפולוגיים ופרגמטיים משלה. פעמים רבות גם חוק המתאים לשפה אחת סותר את החוק המקביל לו בשפה השנייה. למשל, בעברית משתמשים בשם התואר לאחר שם העצם (בית גדול), ואילו באנגלית משתמשים בשם התואר לפני שם העצם (a big house). לכן הורים רבים חוששים לחשוף את ילדיהם בגיל הרך לשתי שפות, שמא יתבלבלו ולא ירכשו שפה טובה. לדעתם, קשה לילד הרך להבין שאותו מושג יכול להתבטא במילים שונות ובשפות שונות.
"בתחילת המאה ה-21 הופיעו מחקרים רבים העוסקים בשאלה זו. מסקנתם של כל
הימל מספרת שמסקנה חד-משמעית זו הקלה על רבים מאזרחי ישראל, כי "כידוע, ארצנו היא ארץ קולטת עלייה ורבים מתושביה מעוניינים להשריש את שפת אמם ומייחלים לשמוע את ילדיהם משוחחים אף הם בשפה זו. מצד שני, ילדיהם מתחנכים בארץ דוברת עברית, ולהורים היו לא מעט לבטים כיצד יבינו את חבריהם ואת מוריהם שמדברים עברית".
האם יש שפות מסוימות שהשילוב ביניהן קל יותר לקליטה בשביל התינוק?
"לדעתי, אין זה משנה מהי השפה השנייה, כיוון שהילד רוכש שפה באמצעות קליטת החוקים שלה ולא על ידי למידת מילים כמו תוכי. לכל שפה ישנם החוקים האוניברסליים ששייכים לכל השפות, ויש חוקים שייחודיים לה".
האם יש כללים מסוימים לדיבור בשתי שפות עם הילד?
"כדי לוודא שכל שפה תירכש בצורה הולמת וראויה, סביבתו של הילד צריכה לדאוג לכך שכל אדם המשוחח עם הילד חייב להשתמש תמיד באותה שפה. למשל, האב או האם ישוחחו עם הילד בשפת המקום, ואילו ההורה השני, הסבתא או המטפלת ישוחחו בשפה השנייה. חשיפה לשפה כוללת שאלות ותשובות, משחקים, שירים וסיפורים. ההורים בהחלט רשאים לחשוף את ילדם הקט לשתי שפות, ועליהם להיות עקביים בשפה שבה הם משוחחים עמו. הדבר אינו מזיק, להיפך: לעתים אף מועיל לילד. אולם על ההורים גם לדעת, כי ילדים החשופים לשתי שפות מבססים את שפתם באיחור של מספר חודשים, איחור המתקבל בצורה חיובית בתחום ההתפתחות התקינה של השפה".
כלומר, הורים שילדיהם מאחרים לדבר יכולים להיות רגועים?
"כל הורה חייב לעקוב אחר התפתחותו השפתית, החברתית והרגשית של ילדו. מבחינת השפה, אם ההורה חש שילדו אינו מתפתח כשאר הילדים בני גילו, אם הילד כבר בן שנתיים ואינו אומר אף מילה - עליו לקחת אותו לקלינאי תקשורת לאבחון. הקלינאי יוכל לומר להורים אם עליהם להפסיק לחשוף את ילדם לשתי שפות או שלא".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון אוקטובר של מגזין להיות הורים היוצא בימים אלו לחנויות. חפשו אותו בחנות הקרובה לביתכם. לרכישת מנוי.