לא רק בחנוכה: האם כדאי לתת דמי כיס?
דמי כיס הם המשכורת הראשונה שהילד מקבל. מתי כדאי להתחיל לתת לילד דמי כיס, איך עושים את זה נכון? ומה קורה כשהוא מבקש העלאה?
מנגד, ישנם הורים המעוניינים לתת לילדיהם דמי כיס, אך מתקשים להתנהל מול השאלות – מאיזה גיל? באיזו תדירות? כמה לתת?
ראשית, ממליצה שבמקום לשאול עצמנו מדוע לתת דמי כיס, נשאל לשם מה? מה המטרות החינוכיות שאנו מנסים להשיג בכך שניתן לילדינו דמי כיס?
על פי הגישה האדלריאנית, התפקיד ההורי שלנו הוא לעזור לילדינו לפתח עצמאות, אחריות ותחושת ערך גבוהה. שהרי, ללא שלושת כישורים אלו, יתקשו להסתדר בחייהם הבוגרים. אם אבקש מכם לדמיין את ילדיכם 20 שנה מהיום, כשהם יוצאים מ"בית הגידול" שלכם, האם לא תייחלו לכך שידעו, בין היתר, להתנהל כלכלית באופן עצמאי ואחראי? כישורים אלו לא מתפתחים ביום. זהו תהליך.
דמי כיס מהווים, לצורך העניין, אמצעי נפלא לעודד אצל ילדינו אחריות, עצמאות ותחושת ערך גבוהה.
לפני שנותנים לילד דמי כיס, מומלץ לדבר עמו על מושג הכסף ולחשוף אותו למציאות הכלכלית של המשפחה. אם אתם נמנים על אותם הורים החוששים לדבר על כסף, כדי לזכור שזהו חלק בלתי נפרד מהעולם בו ילדכם חיים. לא כדאי ואי אפשר להתעלם מכך, רק צריך לעשות את זה חכם, מותאם לילד, לגיל ולערכים עליהם מחנכת המשפחה.
כבר בגיל הגן אפשר לקחת את הילד לקניות ולהראות לו את תווית המחיר על המוצר, להראות לו שקיימות מספר אפשרויות לבחירה ולנמק למה בחרנו במוצר הזה ולא במוצר אחר. אפשר גם להסביר לילד שאי אפשר לקנות את כל מה שרוצים, ושצריך לעבור דרך הקופה ולשלם כסף על כל מה שלקחנו. זו הזדמנות להסביר
אחרי שהילד חווה אתכם כמה פעמים את הדרך בה אתם קונים ומשלמים עבור הקנייה, קחו אותו לחנות צעצועים או לקיוסק, אמרו לו את הסכום שהקצבתם לו לקנייה, ותנו לו לחוות את התסכול מכך שהוא לא יכול לקנות הכול, ואת הסיפוק בלמצוא את הדבר שהוא רוצה וגם יכול לקבל. כמובן שאם הילד עדיין לא קורא מספרים, הוא ישאל אתכם כמה עולה כל דבר ואם מדובר בסכום גבוה או נמוך ממה שנמצא ברשותו.
תנו לו להתלבט ביו מוצרים דומים, עזרו לו למצוא יתרונות וחסרונות, אבל חשוב שההחלטה הסופית תהיה שלו.
רק אחרי שהילד למד לבחור תחת מגבלות, התקדמו לשלב הבא, שלב דמי הכיס. סכום דמי הכיס הניתנים לילד תלויים במספר גורמים: גיל הילד, סדר היום שלו והצרכים שלו וכמובן לאיזה הוצאות משמשים דמי הכיס, ולאלו לא.
כמובן שככל שהילדים גדלים, כך יש להם צרכים גדולים יותר ויקרים יותר. בגיל ההתבגרות ואחריו, חשוב עוד יותר להגדיר מהו הסכום אותו אתם יכולים לתת לילד ומה אתם מצפים שיממן בסכום זה. הורים רבים בוחרים לתת דמי כיס נמוכים לילדיהם הבוגרים, דמי כיס שמספיקים למזון מהיר ומתנות קטנות, ומעדיפים להיות מעורבים יותר בחיי הילד דרך מימון הוצאותיו.
לצד היתרון של מעורבות ואפילו "שליטה", קיים החיסרון בהגבלת האחריות של הילד והגבלת החינוך לעצמאות פיננסית.
גם העתוי תלוי בגיל הילד ובאופיו. כשהילדים קטנים, רצוי לתת להם מעט דמי כיס בכל שבוע – כך יהיה קל להם לתכנן וגם דחיית הסיפוקים לא תמשך זמן רב מדי.
החל מגיל 10-12, אפשר לעבור לתשלום חודשי ובכך להגדיל את רמת הקושי של התכנון והעמידה ביעדים. חשוב לעשות זאת עם הכנה מתאימה ומעקב צמוד בחודשים הראשונים.
בגיל ההתבגרות - דמי הכיס לא "מספיקים"? יש דברים נוספים שהנער/ה רוצה לקנות ואין לו/לה כסף? עודדו אותם לצאת לעבוד. החל מדוגסיטר, בייביסיטר, מלצרות ועבודות סטנדרטיות לבני נוער, ועד ליוזמות כמו מכירת עבודות שיצרו בעצמם, העמדת דוכן לימונדה במרכז המסחרי וכו'.
דמי כיס הם בעצם "המשכורת" הראשונה שהילד מקבל. הם מגיעים בסכום קבוע, בזמן קבוע והשליטה בכסף היא של הילד בלבד. כל המושגים מעולם המבוגרים של שליטה בהוצאות וההכנסות ותכנון כלכלי, באים לידי ביטוי גם אצל הילדים. זהו הצעד הראשון בדרך לניתוק הילד מהתלות בארנקו של ההורה, כדי שבבוא היום יוכל להפוך למבוגר עצמאי פיננסית בעל יכולת לכלכל את הוצאותיו בתבונה.
מומלץ "לשמור מרחק" ולא להתערב ולקבוע לאן הולך הכסף. אסור שהנושא יהפוך לכלי במאבקי השליטה בין ההורה לילד. בטח שלא מומלץ "להעניש" את הילד באמצעות מניעת דמי כיס, או לצ'פר אותו באמצעותם. צריך לעמוד מהצד ולנצל את מה שקורה כדי לחנך את הילד ולא כדי להוכיח אותו. אחריותנו כהורים, לעזור ולכוון את ילדינו לעשות שימוש נכון בכסף על פי הערכים המשפחתיים.
ולסיום, חינוך פיננסי ושיח על כסף חשוב מאוד, אך חשוב לא פחות להעניק דוגמה טובה לילדים. אי אפשר ללמד את הילד להיות אחראי, לתכנן מה לקנות בדמי הכיס, לבחור ולוותר על מה שלא מתאים לתקציב, אם ההורים לא יתנהגו בצורה דומה.
הורים שנתנו לילדיהם דמי כיס והעניקו חינוך פיננסי מגיל צעיר, יחוו את ההתבגרות הפיננסית של ילדיהם בצורה קלה יותר.זכרו, גם למיקוח יש ערך. אם הילד מבקש העלאה, זוהי הכנה מצוינת לעתיד, הרי יום אחד גם הוא יצטרך לגלות יוזמה ולבקש העלאת שכר מהבוס.
הכותבת היא אם לארבעה, יועצת משפחתית, מנחה קבוצות הורים ומורה במדרשה להנחיית קבוצות במכון אדלר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם