מאזן האימה החדש
נסיגת צה"ל מלבנון הובילה לשינוי מהותי במצב האסטרטגי בזירה הצפונית, ששיאה הנסיגה הסורית
  חיים איסרוביץ
22/5/2005  22:02
בסוף החודש יתקיימו בלבנון בחירות לפרלמנט, שיהוו חותמת סופית ל"אביב של ביירות", ששיאו היה יציאת הכוחות הסורים אחרי 29 שנות שליטה. חיסולו של ראש הממשלה לשעבר, רפיק חרירי, זירז את המהלך להוצאת הסורים, אך את נקודת המוצא אפשר למקם חמש שנים קודם לכן, בבוקרו של ה-24 במאי 2000, כאשר אחרוני חיילי צה"ל יצאו את אדמת לבנון.

המהלך, אותו הוביל ראש הממשלה באותה תקופה, אהוד ברק, הביא לשינוי אסטרטגי בזירה הצפונית. "ישראל יצאה ושמה קץ לכל התירוצים", מסביר פרופ' איל זיסר, ראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל-אביב.

לדברי זיסר, הסורים ראו בנסיגה הישראלית איבוד של קלף מיקוח. כיוון שלאורך השנים נשמר השקט בזירת רמת הגולן, יכולה היתה סוריה להמשיך ולהקיז את דמם של חיילי צה"ל בלבנון באמצעות ארגונים שונים. כעת נשמט קלף זה מידה.
הפגנות האופוזיציה בביירות. צילום ארכיון: אי-פי
חיזבאללה חדר לשטחים
במרבית שנותיה של ישראל בלבנון, האויב הגדול ביותר היה חיזבאללה, הארגון השיעי הגדול ביותר שזכה לתמיכה של איראן ושל סוריה. נסיגתה של ישראל, או "בריחתה" כפי שראו זאת תומכי הארגון, נתפשה כניצחון של דרך המאבק והוכחה כי רק בדרך הזרוע ניתן לסלק את ישראל.

הנסיגה איפשרה לפעילי חיזבאללה להתייצב ממש על קו הגבול. בסיועה של איראן, שהגבירה את משלוחי הנשק לארגון, הציב חיזבאללה לאורך הגבול עם ישראל מערך אדיר של רקטות, שעל פי פרסומים שונים, מגיע מספרן לעשרת אלפים. לידי חיזבאללה הגיעו, נוסף לקטיושות המוכרות, גם רקטות מדגם פג'ר-5, שטווחן מגיע עד 75 ק"מ, דבר המציב את כל שטח ישראל, כמעט עד קו חדרה, בטווח האש.

אולם למרות מאזן האימה החדש שנוצר בצפון, ובניגוד לתחזיות האפוקליפטיות שדיברו על אש בלתי נפסקת בצפון, השימוש בנשק היה מדוד. בחמש השנים מאז הנסיגה נהרגו בצפון 14 חיילים (בהם שלושת החיילים שנחטפו) ושישה אזרחים. את האש הפעיל חיזבאללה בדרך כלל בתגובה לפעילות ישראלית - חדירות מטוסי ישראל לשטח האווירי של לבנון (ירי נ"מ או החדרת מזל"טים) או חיסול של בכירים בארגון (אם כי ישראל לא נטלה אחריות על מקרים אלה). ואולם במקרים מסוימים פעל חיזבאללה ללא "התגרות" מצד ישראל, כמו בירי הקטיושה לשלומי ביום העצמאות.

עם זאת, שלח הארגון יד ארוכה לתוך העימות הישראלי-פלשתיני, שפרץ חודשים ספורים לאחר הנסיגה. חיזבאללה יצר קשר עם אנשי חמאס, ג'יהאד איסלאמי ובעיקר עם פעילי פת"ח, וסייע בהדרכה ובייזום של פיגועים בשטח ישראל. חיזבאללה גם ניסה להבריח נשק לשטחים, אך ישראל הצליחה לעצור את הספינות "קארין איי" ו"סנטורני" ולסכל את המהלך.
מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה. צילום ארכיון: רויטרס
תחילת השקיעה
בזירה הלבנונית, לעומת זאת, עבר הדגש של חיזבאללה לתחום הפוליטי. "לארגון ניתן הרבה קרדיט על הוצאת כוחות צה"ל, אך זה היה לזמן קצר", אומר פרופ' זיסר. "הארגון החל להעביר את תשומת הלב לתחום הפנימי. יש לחיזבאללה הרבה פנים והוא החל לחזק את הפנים הפוליטיות שלו".

על פי פרופ' זיסר, האסטרטגיה של הארגון היא להיאבק בישראל על מנת להשיג רווחים ולהתבסס כגוף פוליטי. אולם מאז נסיגת ישראל, מסביר זיסר, ובייחוד בתקופה האחרונה, גדל הקונצנזוס בקרב הלבנונים כי המטרה היא להשיג שקט ולא בעזרת כוח. בשל כך הופכת סוגית המשך דרכו של חיזבאללה למרכזית בשיח הפוליטי.

גם בצה"ל רואים את הנסיגה כנקודה ממנה החלה שקיעתו של חיזבאללה. קצין בכיר מסביר כי לארגון היתה אסטרטגיה של מאבק לשחרור מהנוכחות הישראלית, אך היציאה שמטה את הקרקע מתחת לרגליו. אמנם העימות עם הפלשתינים נתן לארגון מרחב פעולה, אומר הקצין, אך מאז הרצח של חרירי, ולאור המצוד הבינלאומי נגד הארגון, החל חיזבאללה לפנות יותר אל הזירה הפוליטית.
חיילים סורים עוזבים את לבנון. צילום ארכיון: רויטרס
חוות שבעא
זירת המאבק העיקרית בין צה"ל לחיזבאללה בחמש השנים האחרונות, היתה מורדות הר דב, חוות שבעא בפי הלבנונים. מדובר ברצועה צרה (שטחה הוא 14 ק"מ לאורך, שני ק"מ לרוחב) בשיפוליו של החרמון.

האו"ם, שאישר כי ישראל נסוגה באופן מלא מאדמת לבנון, קיבל את העמדה הישראלית, לפיה מדובר בשטח סורי ועתידו צריך להיקבע במו"מ בין ישראל לסוריה. בלבנון, לעומת זאת, רואים את חוות שבעא כשטח לבנוני, עמדה המאפשרת לחיזבאללה להמשיך ולפעול תחת הדגל של "שחרור האדמות הכבושות".

בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים, ולא בפעם הראשונה, כי שליח האו"ם, טריה לארסן, מסר לממשל הלבנוני כי ישראל מוכנה לסגת מחוות שבעא ולהעביר אותן לאו"ם, אם זה יעביר אותן לסוריה.

לדברי פרופ' זיסר, הסורים אמנם מצהירים כי מדובר בשטח לבנוני, אך מתחת לפני השטח גם הם מודים שהחוות שייכות לסוריה והם לא ייוותרו בקלות על השטח לטובת הלבנונים.

ובמקרה שישראל אכן תיסוג מחוות שבעא, האם בכך תסתיים ההצדקה לפעילות הצבאית של חיזבאללה? פרופ' זיסר לא כל כך אופטימי. "אחרי שבעא הם ימצאו סיבות אחרות להמשיך את המאבק", הוא אומר, אך מוסיף פתח לתקווה: "הכל תלוי בלחץ שיפעילו הלבנונים על הארגון להתפרק מנשקו ולשמור על השקט".
מפת אזור חוות שבעא.
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך


ראשי > חדשות > מיוחד > 
  
  
  
שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה
הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך
האו"ם, שאישר כי ישראל נסוגה באופן מלא מאדמת לבנון, קיבל את העמדה הישראלית, לפיה מדובר בשטח סורי ועתידו צריך להיקבע במו"מ בין ישראל לסוריה. בלבנון, לעומת זאת, רואים את חוות שבעא כשטח לבנוני, עמדה המאפשרת לחיזבאללה להמשיך ולפעול תחת הדגל של "שחרור האדמות הכבושות"
פרופ' איל זיסר: ברק שם קץ לכל התירוצים
כתבות פרוייקט
קצין בכיר: נתנו נוק-אאוט לחיזבאללה
מאזן האימה החדש
שעתו הגדולה של ברק
'היינו צריכים לסגת לפני 20 שנה'
''החדרנו את הקול הנשי''
קריה נטושה
מתגעגעים הביתה
''אני רוצה לחזור ללבנון''
'אנחנו משלמים על צורת הנסיגה'