 |
|
/images/archive/gallery/302/213.jpg קריית שמונה. צילום: עומר חימי 
|
|
|
|
קריה נטושה |
|
|
|
|
אחרי הנסיגה מלבנון הפכה קריית-שמונה להיות אחת
הערים הבטוחות במדינה. אבל עם השקט, הגיעו גם
בעיות כלכליות ונטישה המונית. כתבה שניה בסדרה |
|
|
|
|
|
|
|
|
יותר מ-30 שנה היתה קריית-שמונה סמל למתיחות בגבול הצפון. היום, חמש שנים אחרי נסיגת צה"ל מלבנון, נחשבת העיר לאחד המקומות הבטוחים במדינה. אבל אחרי שהבעיות הביטחוניות ירדו מהפרק, הצרות האמיתיות רק התחילו.
"הפכנו לעיר נורמאלית, עם בעיות של פרנסה, רווחה, חינוך ובעיות מוניציפאליות רגילות", אומר ראש העיר, חיים ברביבאי. גם כתב חברת החדשות של ערוץ 2, מנחם הורוביץ, מסכים עם הקביעה הזאת: "בשנים האחרונות אנחנו הופכים אט-אט לעיר נוספת, כמובן עם עבר טראגי מאוד, בגלל המצב הביטחוני שהיה כאן".
אחת הבעיות איתן מתמודד ברביבאי היא הנטישה ההמונית של הצעירים והעובדה שלמרות הציפיות שהיו לאחר הנסיגה, לא חל גידול משמעותי במספר התושבים בעיר. "מה שיביא אנשים לקריית-שמונה זה מקומות תעסוקה", הוא מסביר. "בכמות האוכלוסייה שקיימת כאן, תמיד נהיה תלויים בממשלה".
הורוביץ נאלץ להסכים. "מדינת ישראל לא השכילה במשך כל השנים להביא לקריית-שמונה מפעל אחד ממשלתי עתיר ידע, שיעסיק כמה מאות עובדים וישמש עוגן גם לאוכלוסייה הוותיקה וגם לחדשה". הוא מדגיש. "מפעל שכזה היה יכול לגרום למהפך של ממש בעיר ובחיי הצפון כולו".
"העיר עומדת במקום כבר כמה שנים", מוסיפה עליזה אלימלך, אשתו של שמעון שנהרג מפגיעת קטיושה ביוני 1999. "אני מקווה שהיא תתפתח יותר, שיהיו יותר מקומות לפתח את הילדים שלנו, משהו שאין בקריית-שמונה וזה חבל מאוד".
אלימלך, שמגדלת לבדה ארבעה ילדים החליטה, למרות מות בעלה, להישאר בקריית-שמונה. "קשה לי לצאת מהעיר הזאת", היא אומרת. "יש את המשפחה שתומכת, והתושבים בקריית-שמונה, ומקום העבודה שלי. זאת עיר חמה שמכבדת אותי ואת פועלו של בעלי ולמרות כל הקושי, זה עושה חם בלב, אבל חבל לי שאנשים יקרים עוזבים את העיר כי אין מה לעשות בה. אני מקווה שקברניטי העיר ייקחו זאת לידיים, כי במידה מסוימת העיר מפגרת וזה חבל".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| ראש העיר, חיים ברביבאי. צילום: אנצ'ו גוש
| /images/archive/gallery/298/172.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
לא נכנסים למעגל התיירות
|
|
 |
|
|
אפילו תיירות הפנים בצפון, שנמצאת בעלייה מאז הנסיגה, פסחה על קריית-שמונה. בעוד שמדי שבת ממלאים עשרות משפחות ומטיילים את בתי ההארחה והצימרים במושבים ובקיבוצים בסביבה, בית המלון היחידי שפעל בעיר הפך לפני כמה שנים לבית החייל, ועשרות הצימרים בעיר נשארים ריקים גם בסופי שבוע.
"ביולי אוגוסט מסתובבים בצפון כמיליון איש", מציין הורוביץ. "לא יכול להיות שבכל ערי הגליל ובצפון כולו יש אירועי תרבות, והעיר היחידה בה אין כלום זה קריית-שמונה. צריך להפוך את העיר לעיר תרבות".
ברביבאי, ראש העיר בשבע השנים האחרונות, מאשים במצב את הממשלה, שלדבריו מזניחה את העיר. "לצערי הרב, בעקבות המצב הכלכלי הקשה במשק בשנתיים האחרונות, נפגעה קריית-שמונה פעמיים", הוא מציין. "פעם אחת בשל הקיצוצים אותם חוותה כל המדינה, ובפעם השנייה בכך שהממשלה ביטלה את כל ההטבות שהיו ליישובי קו העימות".
"אחרי 32 שנות קטיושות ציפינו לפחות לעשור שנים של בנייה מחדש", מלין ברביבאי. "הממשלה חייבת לתת העדפה ליזמים שרוצים להגיע למקום ולהציע פיתויים כדי שאנשים ירצו לבוא ולהשקיע".
ויוזמות של משקיעים דווקא יש. לדברי ברביבאי, השקט בגבול הצפון הביא להתעניינות מצד יזמים שמעוניינים לבנות אתרי נופש בעיר. "אנחנו נמצאים במו"מ מתקדם עם מספר יזמים לבנייה של מאות יחידות לינה, בתקווה שהדבר יכניס את קריית-שמונה למעגל התיירות, והיא תהפוך להיות עיר שהתיירות בתוכה ולא מסביב לה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
| רוצה עיר שהתיירות בתוכה ולא מסביב לה. מנחם הורוביץ. צילום: חיים אזולאי
| /images/archive/gallery/258/057.jpg |
|
|
|
 |
| "אחרי 32 שנות קטיושות ציפינו לפחות לעשר שנים של בנייה מחדש". שכונה חדשה הנבנית בקריית שמונה בימים אלו. צילום: עומר חימי
| /images/archive/gallery/302/215.jpg |
|
|
|
|
|
|
"בסוף נפרוץ קדימה"
|
|
|
|
|
קרית-שמונה נהנתה שנים רבות מהטבות מצד הממשלה. התושבים זכו להקלות בתשלומי הארנונה, במיסים מופחתים ולסיוע רב בכל הנוגע לתעשייה ולהשקעות בעיר. יש שיגידו שבממשלה באמת רצו לסייע לעיר, אחרים יאמרו דווקא כי כשקרית-שמונה היתה בכותרות, הפוליטיקאים היו רצים צפונה כדי לתפוס כותרות.
"העיר זקוקה לחבילת הטבות שאין באף מקום אחד בארץ", מוסיף ברביבאי. "יש להפנות תעשיות עתירות ידע ועתירות עבודה לקרית-שמונה ספציפית".
במשרד ראש הממשלה דווקא הופתעו לשמוע את הדברים. "קרית-שמונה זוכה למעמד של אזור עדיפות לאומית א' ובחמש השנים האחרונות הושקעו למעלה מ-400 מיליון שקל בפיתוח העיר", טענו. "העיר קיבלה ותמשיך לקבל הטבות ותמיכות ממשלתיות עקב היותה ממוקמת באזור קו העימות".
אבל הדברים הללו לא משכנעים את התושבים. גורמים בעיריית קרית-שמונה אמרו ל-NRG מעריב כי כל ההטבות שנותנת הממשלה לא מביאות את העיר למצב בו היא יכולה לרוץ קדימה. "חצי מדינה מוגדרת כעדיפות א'", אמרו. "למרות ההטבות השונות, הממשלה ביטלה השקעות מאוד משמעותיות. מחירי הקרקעות התייקרו במאות אחוזים, כך שההטבות שמציעה הממשלה לא רלוונטיות ולא מושכות יזמים ומשקיעים לעיר".
לדברי הכתב הוותיק הורוביץ, קרית-שמונה עדיין שרויה בהלם קרב, אך העתיד נראה מבטיח. "ככל שהשקט יימשך קרית-שמונה תפרוץ קדימה, תצליח ותשגשג", הוא אומר. אנחנו גרים בתוך שמורת טבע, ב'סביון' של מדינת ישראל. יש כאן שקט נפשי, ביטחוני, אבל לצערי לא שקט כלכלי".
קצין האג"ם של פיקוד צפון, אלוף-משנה אמיר נדן, מסכים עם העובדה שהשקט הביטחוני שנוצר תורם לאיכות החיים בעיר ובצפון כולו. נדן גם נשמע אופטימי לגבי העתיד. "נביא אני לא יכול להיות", הוא אומר. "אבל הסבירות לשקט בעתיד גדל מיום ליום. סוריה יצאה מלבנון, מתחילה לקום שם מדינה, והסיכויים לשקט יותר טובים".
נדן, שעבר להתגורר בקרית שמונה בעקבות תפקיד שקיבל כמפקד החטיבה המזרחית בגבול ישראל-לבנון, התאהב בעיר. "בהתחלה היו הרבה לבטים, אבל החלטנו לעבור", הוא מספר. "התאהבנו ואנחנו ממשיכים כבר כמה שנים. יש כאן אנשים נהדרים, אוכלוסייה רב גונית וזה האזור הכי יפה במדינה".
|
|
|
|
|
|
|  | | "בהתחלה היו לבטים, החלטנו לעבור והתאהבנו". אמיר נדן, קצין האג"ם של פיקוד צפון ותושב קריית שמונה. צילום: עומר חימי
| /images/archive/gallery/307/596.jpg | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | מנחם הורוביץ: "ככל שהשקט יימשך קריית-שמונה תפרוץ קדימה, תצליח ותשגשג", הוא אומר. אנחנו גרים בתוך שמורת טבע, ב'סביון' של מדינת ישראל. יש כאן שקט נפשי, ביטחוני, אבל לצערי לא שקט כלכלי" | | | | | | |
| |
|
|
|
|
|
|
|
