פנים בהמון

האמן הצרפתי ג'יי-אר שהה שלושה שבועות באביב האחרון במה שנראה כמו דוכן מזון נייד, שחנה בכיכר טיימס בניו יורק. אבל במקום להציע אוכל הוא הציע לעוברים ושבים תצלומים ענקיים שבהם הם מככבים. הם יכלו לקחת את תמונותיהם הביתה או להדביק אותן ברחוב בעזרת כלי העבודה החביבים על ג'יי-אר: מברשת ודלי של דבק העשוי מקמח ומים. ב-13 השנים האחרונות, מדביק ג'יי-אר, שמסרב לגלות את שמו המלא, צילומי דיוקנאות בשטחים ציבוריים ברחבי העולם. לעתים קרובות הוא עושה זאת במקומות שבהם הוא מסתכן במאסר או בגירוש ושבהם עשויה להתלוות לתמונותיו משמעות פוליטית. ברובע קיברה (Kibera) בניירובי (Nairobi) שבקניה הוא צילם את פניהן של נשים וחתך את הדיוקנאות לשניים. את המחצית העליונה הדביק על רכבות ואת המחצית התחתונה הדביק על גיליונות פח גלי שהונחו בשולי מדרון היורד מהמסילה. כשחלפה הרכבת התחברו הדיוקנאות לשבריר שנייה, ופניהן של הנשים הפכו שלמות לרגע אחד. בכך הפנה האמן את תשומת הלב לנשים הללו, המתקיימות בשולי החיים, רמז לכך שהן אולי אינן נחשבות "שלמות" על ידי החברה שהן חיות בתוכה.


הכתבה המלאה פורסמה בגיליון ספטמבר 2013 של מגזין נשיונל ג'יאוגרפיק


לצפייה במיצב דיוקנאות הנשים ועבודות אחרות של ג'יי-אר 

לקריאת כל התגובות ברצף