ראשי » חדשות » בריאות » יומן סרטן

יומן סרטן: לא הרמתי ידיים - אבל אני ריאלי

לא הרמתי ידיים, אבל חייבים להיות ריאליים. הזמן יגליד את הפצעים ואנחנו נזכור את הרגעים היפים שלנו יחד

אתמול היה טוב ויהיה גם מחר. שלמה ארצי מבטא בפשטות את מחשבותיי. יש רגעים שהם סיום ובסופם התחלות חדשות. במהלך המאבק למדנו להכיר את עצמנו וניסינו להתעלות. לרגעים כאבנו, בכינו, חווינו, אהבנו, צחקנו, דמענו, חשבנו, שיתפנו. המצב הבריאותי רק החמיר ולמרות זאת לא איבדנו תקווה. אני מצרף קטע שכתבתי לבנות המלוות את הודיה בדרכה. השיתוף והתמיכה הם לא דבר מובן מאליו.

קיבלתן את המונח "בנות נחמה" כי אתן באות לנחם. מקווה אנוכי שיצאתן מחוזקות. רגעים אלה משמעותיים מאוד עבור כולנו. אנחנו מבינים שהגענו לקטע שאין ממנו חזרה. עם כל הצער והכאב, צריך לחשוב על הודיה שנשאה 1,000 ימים של מחלה ויכלה לה.

למדנו שאפשר לחיות עם הסרטן, לפחות תקופה. בקשתה האחרונה היא להיקבר עם נוף לים. כמו שאמרה: אם לא בחיינו, אז במותנו.

שלא תחשבו לרגע שהרמתי ידיים, אבל חייבים להיות ריאלים ולהסתכל נכוחה. הבנים מודעים לקושי עם מינון נכון. הזמן יגליד את הפצעים ונזכור את הרגעים היפים שהיו רבים מאוד. ביתנו הפך לקונדיטוריה. לפחות עוגות בלי סוכר בבקשה - אנחנו בדיאטה. עוד שנים אספר לבנים על המשפחה המורחבת ששמה קיסריה שעמדה איתנו בקו האש.

"תגידי" של שלמה ארצי הוא שיר אהוב מאוד על הודיה שלנו.

"תגידי

תגידי שאת מתכוונת.
השתיקה שלך רועמת.
איזה יום עצוב.

תגידי, מה את מתעלמת?
תגידי שקר או אמת.
תגידי משהו.

תגידי, כי כמעט שכחתי
מה זה רגש, כמו שלימדת אותי.
לא מרגיש אפילו יום.

תגידי , כי אולי נכון
לא לפתח ציפיות,
לא לפתח אשליות.

תגידי, את לא שמה אודם
לכבודי כמו מקודם.
איזה יום עצוב.

תגידי, כי זה כמו מלכודת,
לא צחקת כבר איזה חודש.
תגידי משהו.

תגידי, כי כמעט שכחתי
מה זה רגש, כמו שלימדת אותי.
לא מרגיש אפילו יום.

תגידי, כי אולי נכון
לא לפתח ציפיות,
לא לפתח אשליות.

תגידי שאת מתכוונת.
השתיקה שלך רועמת.
איזה יום עצוב.

תגידי מה את מתעלמת?
תגידי שקר או אמת.
תגידי משהו".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

יומן סרטן

ב"יומן סרטן" מתאר נמרוד את המלחמה שהוא מנהל על חייה של אשתו הודיה, ומגיש דוח אנתרופולוגי על החיים בקולוניה האונקולוגית. נכון לעכשיו, הפגזים עוד נופלים

לכל הכתבות של יומן סרטן