תהיו לי בריאים: הכל על רפואה עתידנית
אקדמאים וחברות תרופות בישראל מפתחים את ביה"ח העתידי, שיאריך חייכם וישפר את איכותם. ויש גם תרופה לסרטן, בנשיפה לסמארטפון
עד שנת 1900 היא זינקה ל-47 שנה, ובמהלך המאה ה-20 מעגל החיים גדל בשלושים שנה, עד ל-73 שנה בממוצע. בחישוב גס, זה יוצא יותר מסך כל הגידול שהצטבר ב-5,000 השנים שחלפו מאז תקופת הברונזה.
אז תוחלת חיים כפולה יש לנו, אבל מה עם איכות החיים, שואלים המפקפקים. כאן נכנסת לתמונה הרפואה העתידנית, ואיך שלא נסובב את זה, המציאות עולה על כל דמיון. היום, כש"השתלת איברים" נשמעת כמו צירוף סביר לאוזן הממוצעת, יושבים חוקרים ועובדים על גידול איברים להשתלה. ממש כך.
נשמע לא סביר? לא פחות מהעובדה שאת בדיקות הרופא, אם הכל יתנהל כשורה, יחליף סמארטפון רפואי, את בדיקות הדם יחליף אף אלקטרוני שפותח כדי לזהות מחלות, ואת מקום התרופות שמשפרות את מצב הרוח תחליף קסדה: עתידנות מטבעה היא סוג של נבואה, אבל אנשי המקצוע והחוקרים שהתראיינו לכתבה עושים הכל כדי שהנבואה הזו תהפוך למציאות.
בקיצור: ננו-חיישנים "מריחים" את החומרים הנפלטים מהגוף ומאבחנים את המחלה
דמיינו מתקן בגודל טלפון שולחני. דמיינו שאתם נושפים לתוך צינורית שמשתרבבת ממנו, ולאחר דקות ספורות של המתנה הרופא מקבל דיווח על מצב הבריאות שלכם המבוסס על ניתוח הבל הפה - ממש כמו שהיום מאבחנים שכרות במכשיר הינשוף שנמצא בניידות המשטרה.
עכשיו אפשר להפסיק לדמיין: NA-NOSE יוכל להתריע על כך שהנבדק לקה במחלה מסוג מסוים ואפילו לקבוע באיזה שלב עומדת המחלה, הרבה לפני הופעת תסמינים חיצוניים. פרופ' חוסאם חאיק מהפקולטה להנדסה כימית ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון עמל לפתח את המכשיר החדשני, לצד 36 החוקרים בקבוצתו.
"אבחון מוקדם של מחלות יעלה בשיעור ניכר את האפשרויות לטיפול ואת סיכויי ההחלמה", מסביר פרופ' חאיק. "מערכת ההרחה המלאכותית כוללת מערך חיישנים זעירים בגדלים ננומטריים, המחוברים ליחידת חישוב אלקטרונית. ההתקן יוכל לאבחן מחלות באמצעות דגימות נשימה, והתוצאה תופיע באופן מיידי על צג המכשיר.
בזכות גודלם הזעיר ותכונותיהם החשמליות, הפיסיקליות והכימיות המיוחדות, החיישנים רגישים ביותר, ומסוגלים להריח את השינויים בהרכב החומרים שמאפיינים מחלות שונות, ואפילו את השינויים בהרכב החומרים בשלבים השונים של המחלה. הואיל והמערכת תהיה קומפקטית, ניידת, ובמחיר זול יחסית, היא עשויה להיות זמינה לכל רופא או מרפאה".
מערכת ההרחה המלאכותית מקבלת את השראתה ממערכת ההרחה האנושית או הכלבית: לכל מחלה יש תבנית ברורה של ננו-חומרים, כלומר חומרים שגודלם 1/100,000 מקוטר השערה. מערך של ננו-חיישנים קולט את החומרים, ומעביר פלט סיגנלים שנקלט בסיום תהליך החשיפה ביחידת חישוב מתקדמת, המבוססת על אלגוריתמים של רשתות נוירונים שמתמחות בזיהוי תבניות.
אם התבנית מתאימה לסוג מסוים של מחלה, שהשבב כבר "למד" להכיר בתכנות מוקדם, הוא מציג את האבחון. יחידת זיהוי התבניות נותנת מידע על זהות, תכונות וריכוז של החומרים שמערך החיישנים נחשף אליו.
יש למה לצפות
מערכת ההרחה המלאכותית תוכל בתוך עשור להפריד לא רק בין חולי סרטן לאנשים בריאים, אלא גם בין סוגי הסרטן השונים בדרגת דיוק גבוהה (93%-79%). לדוגמה, במחקר שנערך בשיתוף פעולה עם ד"ר ניר פלד מבית החולים שיבא תל השומר, הצליחה המערכת להבחין בין סוגים שונים של סרטן ריאות, בדיוק ממוצע של 88 אחוז וללא צורך בביופסיה.
הבשורה לא מסתכמת רק בסרטן: היישומים הקליניים של האף האלקטרוני הורחבו למגוון רחב של מחלות אחרות. במחקרי "הוכחת היתכנות" ראשוניים, מרכיבי מערכת ההרחה המלאכותית נתפרו במיוחד לגילוי מחלות ומצבי בריאות שונים. במסגרת הזו נערכו בדיקות נשיפה כדי להבחין בין חולי כליה ובין אנשים בריאים, כמו גם בין השלבים השונים של המחלה. כמו כן אובחנו חולי פרקינסון, אלצהיימר וטרשת נפוצה.
בקיצור: הנגשה ידידותית של בדיקות רפואיות חיוניות, באמצעות שימוש במכשיר זמין ביותר - הסמארטפון
סמארטפון רפואי ראשון מסוגו בעולם, של חברת לייף-ווטש, מאפשר בדיקה עצמית של שבעה מדדים רפואיים: אק ג, קצב לב, טמפרטורת גוף, רמת סוכר בדם, אחוזי שומן בגוף, ריווי חמצן בדם ומדד לרמת הלחץ של המשתמש. הסלולרי האישי יחצה את גבולות הפייסבוק והברברת, ויהפוך לכלי שמספק מידע על בריאותו של המשתמש.
להבדיל משימוש באפליקציות תוכנה בלבד, כאן מדובר בחיישני מגע המוטמעים במכשיר ומסייעים בניהול עצמאי של יומן תרופות, תזונה ופעילות גופנית. "השקענו בפיתוח חיישנים ייחודיים שאפשר לשלב בתוך מארז טלפוני, תוך שמירה על דיוק רפואי מרבי ועל צריכת סוללה נמוכה במיוחד", מסביר ד"ר יעקב גבע, יו"ר לייף-ווטש. "אנחנו שוקדים על ניתוח אוטומטי של אותות ביולוגיים כמו אק"ג, לבדיקות רפואיות קצרות שיערכו משתמשים שאינם מיומנים".
יש למה לצפות
הרפואה כיום מסורבלת, התורים ארוכים ופגישות עם מומחים יכולות להיות יקרות מאוד. נכון להיום, חולים נדרשים להגיע לקופות החולים או למשרדי הרופאים כדי לערוך בדיקות בסיסיות יחסית: במכשיר הסלולרי יתאפשר לערוך בדיקות מהירות מרחוק. תוכלו להגיע לרופא עם דו"חות של בדיקות שעשו אנשים בביתם ולקבל אבחון רפואי אמיתי, מהיר ומהימן, שמתבסס על מדידות לאורך זמן ולא על מדידות נקודתיות כפי שנעשה היום.
הבשורה הגדולה בפיתוח הטלפון היא האפשרות של כל אדם לערוך בדיקות רפואיות בכל מקום וזמן - בבית, בנסיעה, בשעות העבודה או בשעות הלילה. זה נהנה וזה לא חסר: המטופל יחסוך בתורים ובכאבי ראש, והרופאים ייהנו מהעובדה שהמטופלים יערכו ניטור עצמי, שיכול למנוע אשפוז או הידרדרות בריאותית.
בקיצור: בידוד תאי הדם של העובר מתאי האם, כדי לאבחן מחלות גנטיות
כל הורה יודע: המרוץ הישראלי לילד המושלם כרוך באינספור בדיקות גנטיות בזמן ההיריון. אבל מה קורה אם בשלב מאוחר של ההיריון מתגלים מומים? המחקר של חברת "ביוספ" יקצר את תהליך הבדיקות הגנטיות הדיאגנוסטיות, ויאפשר ניטור של מחלות בצורה יעילה ומדויקת, עם התאמת הטיפול המושלם למחלה. מכשיר שיוצב בפריפריה יאפשר לצמצם את הפערים במתן שירותים ייחודיים.
חברת ביוספ, שנוסדה על בסיס רעיון ופטנט שפותח באגף המחקר של המרכז הרפואי זיו בצפת, פיתחה תהליך המאפשר בידוד תאי דם נדירים במהירות, באיכות ובדרגת ניקיון שלא הושגו עד כה. "היישום המרכזי שהחברה מתמקדת בו הוא בידוד של תאי הדם של העובר מהדם האמהי, למטרות אבחון מוקדם של פגמים גנטיים בעובר", מסביר היזם ד"ר עופר קליין, המוביל את הפיתוח בחברה לצד מנהל האגף למחקר ופיתוח של המרכז הרפואי זיו, אהרון למיש.
"הצורך במציאת שיטה לא פולשנית לבדיקת מומים מולדים בעובר הפך בשנים האחרונות ליעד מרכזי של מעבדות מחקר וחברות דיאגנוסטיקה. כיום, כל השיטות הלא פולשניות לאבחון מוקדם של מומים בעובר הן בדיקות סקר, שתוצאותיהן סטטיסטיות בעיקרן. במקרה שתוצאות הבדיקות חיוביות, האישה מופנית לבדיקת מי שפיר שבה מוציאים תאים עובריים מהשלייה ומבצעים עליהם אנליזה גנטית.
התהליך מתבצע בטרימסטר השני-שלישי להיריון וכרוך בסיכון להפלה ובעלות גבוהה. אם יש צורך לסיים את ההיריון, זה קורה בתהליך קשה של לידה מוקדמת, ולא בהפלה כפי שקורה בשבועות הראשונים של ההיריון. ביוספ מציעה בדיקת דם פשוטה שתיערך בין השבוע ה-8 לשבוע ה-15 להיריון.
"מסמנים את התאים של העובר בסמן ביולוגי ייחודי", מסביר ד"ר קליין. "בעזרת מכשיר ה-CEP שפותח בחברה, מופרדים התאים הללו מכלל התאים של האם. אחרי 20 דקות מתקבלת דוגמה נקייה של תאי עובר חיים, שעליהם מתבצעות הבדיקות הגנטיות, כמו בבדיקת מי שפיר".
יש למה לצפות
בדיקה מהירה, מוקדמת ולא פולשנית תקבע מה מצבו של העובר בלי לסכן אותו ואת האם. תוצאותיה יאפשרו אבחון תסמונות כמו תסמונת דאון ומחלות נלוות. הטכנולוגיה תהווה בסיס לסוג חדש ומהיר של בדיקות ולקביעת הפאנל הגנטי של העובר. מחיר הטכנולוגיה מאפשר להנגיש אותה גם במדינות נחשלות שמערך הרפואה בהן ירוד. ההערכה: בתוך עשור נוכל לנטר את מרבית ההריונות בעולם בשלבים המוקדמים, ולאפשר טיפול הולם ומתאים.
בקיצור: פיתוח תרופות שפועלות נגד חלבונים בתוך תאי סרטן עמידים, כדי לחסל את המחלה
סיבת המוות השכיחה בישראל בשנת 2010 הייתה סרטן, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. אחריה: מחלות לב. יחד הן גורמות ל-43 אחוז מכלל הפטירות בישראל. מי שחלה בסרטן והחלים ממנו, יודע שהטיפולים האגרסיביים בתאים סרטניים משחיתים בדרכם גם תאים בריאים, ולכן חשוב מאוד למצוא שיטות לחסל רק את התאים הסרטניים. כאן נכנס לתמונה מחקרו של פרופ' אסף פרידלר מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית.
פרופ' פרידלר מסביר: "בתאים קיימות מולקולות שנקראות חלבונים. החלבונים מבצעים את העבודה השוטפת בחיי התא, ובין היתר הם אחראים על חלוקת התא. כאשר התא הופך לסרטני, משתנה הפעילות של חלבונים מסוימים - בכל סוג סרטן בדרך אחרת. לכל חלבון כזה יש מבנה מסוים, ובתוכו "אתר פעיל'. רוב התרופות הקיימות נקשרות לאתר הפעיל ובכך מעכבות את החלבונים המעורבים בסרטן, ואת התפתחות המחלה.
"מתברר שלחלבונים רבים שפועלים בסרטן אין אתר פעיל, ולחלקם גם אין מבנה. כיום אין דרך לפתח תרופות אנטי-סרטניות לסוגי הסרטן הללו. המחקר שלנו עוסק בפיתוח שיטות חדשות להפיכת החלבונים למטרות לתרופות נגד סרטן. גילינו כמה חלבונים ללא אתר פעיל וללא מבנה שאפשר לעכב את פעילותם באמצעות מניעת קישורם לחלבונים אחרים שחיוניים לפעולתם, ואנו שוקדים כעת על שיטה כללית שתאפשר לפתח תרופות נגד החלבונים האלה".
מוות מתוכנן של תאים הוא תהליך חיוני ומורכב, המתרחש באמצעות רשתות של חלבונים הנקשרים זה לזה. זהו מנגנון הגנה חיוני מפני התפשטות של תאים לא תקינים, כמו תאי סרטן. הסרטן בדרך כלל אינו עובר את תהליך המוות המתוכנן, בגלל מוטציות בגנים המקודדים את החלבונים המעורבים בתהליך. התוצאה היא שתאי הסרטן שורדים ומשתלטים בעוד שהתאים הבריאים מתים. המחקר יוביל לשיטות חדשות שיגרמו למוות מתוכנן של תאי הסרטן.
יש למה לצפות
"בתוך כמה שנים יגדל 'בנק המטרות' שלנו לתרופות אנטי-סרטניות באופן משמעותי", אומר פרופ' פרידלר. "נוכל לפתח תרופות רבות לסרטן, בשיטות שיוכלו לשמש לפיתוח תרופות למחלות רבות אחרות שחלבונים חסרי מבנה מעורבים בהם. הדבר ישנה את חיינו. המחקר יספק שיטות חדשות ומטרות חדשות, ואם מישהו אחר יפתח תרופה על בסיס המחקר הזה ונדע שאנחנו יצקנו את הבסיס - נהיה מאושרים.
"היופי במדע הוא שאנחנו לא יודעים מה יהיה. אני רק יודע להגיד שהרבה אנשים משקיעים את כל המאמצים. מה יהיה בעוד עשר שנים? אני לא חושב שנכון להתנבא. לא נחשוב אם זה יקרה, אלא נגרום לכך שזה יקרה".
בקיצור: גירוי מגנטי של אזורים בתוך המוח כדי לטפל בהפרעות פסיכיאטריות
נפתח בחדשות הרעות: כל המחקרים מורים שדיכאון הוא המגפה של המאה ה-21. 15 אחוזים מתושבי מדינות המערב יפתחו במהלך חייהם דיכאון. מדכא? מאוד. אבל מה עם מי שהתרופות המקובלות לא עוזרות לו? קסדה ייחודית שמשדרת גלים מגנטיים ומשפיעה על פעילות המוח והרגש תהווה תחליף לתרופות הפסיכיאטריות. מאחורי הפיתוח עומדים איגוד הפסיכיאטריה וחברת בריינוויי, ואת המחקר מוביל פרופ' יחיאל לבקוביץ, מנהל המעבדה לחקר הרגשות והקוגניציה ב"שלוותה".
בסדרת מחקרים שנערכים במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן, תוך שימוש באלקטרופיזיולוגיה ובמודלים של התנהגות, הדגים פרופ' לבקוביץ את השפעת הגרייה המגנטית על פעילות ההיפוקמפוס במוחם של עכברי מעבדה. המחקרים הובילו למפגש עם חוקרים במכון ויצמן, שפיתחו אמצעים חדשים לגרייה מגנטית בעומק המוח. בימים אלו נבדקת יעילותה של הגרייה המגנטית העמוקה בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, ואפשרויות השימוש בה בחקר תפקודי המוח.
השיטה: מניחים סליל מעל ראש המטופל, שחובש כובע ים שעליו משורטטות הנקודות המדויקות שבהן הוא מגיב. בהמשך המערכת מכוילת למציאת האזור שגירויו מפעיל בצורה המרבית את האגודל. שאר הגירויים ניתנים ביחס לנקודה הזאת, וביחס לעוצמה שנדרשה אצל המטופל הספציפי כדי להביא לתגובה.
"אנחנו מנסים להשפיע על תפקודי המוח ללא חדירה לתוך המוח וללא תרופות. רבים מהאנשים אינם מגיבים לתרופות ואחרים סובלים מתופעות הלוואי שלהן, ויש מי שפשוט רוצים לנסות לשפר את מצבם באמצעים אחרים.
"התחום של הבאת אנרגיות לאזורים ממוקדים ללא פגיעה במוח הוא מדהים, ובעתיד אנחנו מניחים שכך נוכל לטפל בבעיות שינה, פגיעות בזיכרון, קשיים בריכוז. האמצעי אחד, היכולות מגוונות. יש היום כמה מכשירים שמנסים להשפיע על תפקודים פגועים במוח או תפקודים שיש לתקן אותם בגלל מצוקה שנגרמת לאנשים, ועושים את זה באמצעות העברת אנרגיה. אם לאדם יש פגיעת זיכרון או שהוא נמצא בדיכאון, בעתיד נוכל למפות באמצעות הדמיה את אזורי המוח הפגועים ולשלוח אליהם אנרגיה ממוקדת, מדויקת וללא תופעות לוואי".
יש למה לצפות
הקסדה תוכל לטפל במגוון בעיות פסיכיאטריות, כמו אנורקסיה, התמכרות ועוד. כיום נערך מחקר שמנסה לגרום להגברת האמפתיה אצל אנשים בריאים לחלוטין. בעולם עתידני יוכל להיות אצל כל אחד מאיתנו בבית סט קסדות: לגמילה מעישון, לשיפור מצב הרוח, או לכל אחד מתחומי הרגש שנרצה שיושפעו. נקום בבוקר, ונחליט שהיום אנחנו רוצים להיות מאושרים ורגישים יותר - נחבוש את הקסדות המתאימות לעשר דקות ונצא לדרך.
בקיצור: ידע בנוגע לגמישות של תאי גזע יאפשר לטפל במחלות שקשורות למוות של תאים
מהם המנגנונים שמאפשרים את הפלסטיות של הדי-אן-איי בתאי גזע עובריים? מניין היכולת שלהם להפוך לכל סוג תא? הבנת המנגנונים תאפשר בעתיד "הכנה" של תאים במעבדה, והשתלתם בגוף לצורך ריפוי אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת ומחלות ניווניות אחרות.
חוקרי האוניברסיטה העברית הצליחו לזהות את המנגנונים שמאפשרים לתאי גזע עובריים להפוך לכל תא בגוף האדם. הייחודיות של תאי גזע עובריים היא יכולתם להתחלק באופן אינסופי ולהתמיין לסוגים שונים.
הדוקטורנט שי מלצר, בהנחייתו של ד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, השתמש באמצעים מיקרוסקופיים כדי לבדוק את חוזק הקשר בין החלבונים לדי-אן-איי בתאים חיים, ומצא שינויים כימיים בחלבונים שעוטפים את הדי-אן-איי - ובמעבדה סבורים שהשינויים הללו קשורים לפלסטיות של תאי הגזע.
"אנחנו מתעניינים במנגנונים שמאפשרים לתאי גזע את הפלסטיות המדהימה שלהם", מסביר ד"ר משורר. "תא גזע יכול להתחלק באופן אינסופי, וברגע מסוים להפוך לכל תא. מתאי הגזע העובריים מתפתח גוף שלם, אבל כשמוציאים אותם מהעובר משאירים את התאים במצב הבלתי ממוין, העוברי לנצח. מתא אחד אפשר לקבל מיליארדי תאי גזע. אם נרצה למיין אותם ולהפוך אותם לכבד, לשריר או לכל תא - נוכל. הבעיה המרכזית היא איך עושים זאת. יש היום הרבה פרוטוקולים שמאפשרים ליצור מגוון רחב של תאים מתאי גזע עובריים".
יש למה לצפות
בעוד עשור נוכל לטפל בעזרת תאי גזע בכל מיני מחלות, כמו סוכרת ואלצהיימר, שבהן הבעיה היא מוות של תאים, וגם במחלות עיניים: "ההשתלות הצליחו בחיות באופן פנומנלי, ויש כבר כמה ניסויים שמראים שההשתלות עובדות בבני אדם ומחזירות את הראייה למי שראייתם הולכת ונעלמת", אומר ד"ר משורר.
"אין לי ספק שבעוד עשור נראה הרבה טיפולים כאלה. ברגע שמבינים את מנגנוני ההתפתחות אפשר לחקות אותם במעבדה, ולהכין כליה מלאכותית או כבד מלאכותי. עשרות אלפי אנשים מתים בהמתנה להשתלת כבד, והתקווה היא שנוכל להשתיל תאי כבד שהוכנו מתאי גזע".
בקיצור: לקיחת רקמה עוברית מחיות כדי לאפשר השתלה של אברים בבני אדם
מחקריו של פרופ' יאיר רייזנר ממכון ויצמן עוסקים בפיתוח שיטות יעילות לנטילת רקמות עובריות שמקורן בבעלי חיים ולהשתלתן בבני אדם הזקוקים להשתלת כבד, כליה, לבלב וריאות. באופן זה מקווים החוקרים להתגבר על המחסור המתמיד באיברים להשתלה.
בניסויים שבהם הושתלו בעכברים רקמות עובריות של חזירים, הדומות לרקמות אנושיות, גילו החוקרים שמידת ההצלחה ביצירת התחליף לרקמות הפגועות תלויה בגילם המדויק של התאים המושתלים, ובשלב ההתפתחותי של העובר שממנו הופקו.
"יש 'חלון זמן' התפתחותי שבו מתאפשרת השתלה מוצלחת: התאים המושתלים יגדלו בכמות מספקת, יסגלו לעצמם את תפקודי הרקמה שנועדו להחליף, והמערכת החיסונית תתנגד פחות לקליטתם", מסביר פרופ' רייזנר. "האפקט האימונולוגי חשוב במיוחד, שכן השתלת איברים מחזירים בוגרים כרוכה במחסום אימונולוגי קשה במיוחד שעלול לגרום למות החולה המושתל".
מחקריו של פרופ' רייזנר הראו כי אם נשתיל רקמה עוברית שנלקחה בשלבים מוקדמים, כל כלי הדם שילוו את גדילת האיבר המושתל בגוף המארח יהיו כלי דם אנושיים, שיתפתחו בד בבד עם גדילת השתל כדי לספק את המזון הדרוש להתפתחותו. כלי דם אלה לא יידחו, ולפיכך שתל מהחזיר ידרוש טיפולים קונבנציונליים לדיכוי הדחייה, כמו אלה המשמשים בהשתלת כליה מאדם לאדם.
יש למה לצפות
ההשתלות נמצאות בשלב מתקדם בניסויים פרה-קליניים, ויש סיכוי טוב שבעוד עשר שנים הן יצליחו לפתור את המחסור החמור בתורמים ויצילו חיים של חולי סוכרת הנמצאים בסכנת חיים. "נוכל להשתיל לבלב חלופי בחולים שגופם אינו מייצר אינסולין, והם נאלצים להזריק את החומר מדי יום", מסביר פרופ' רייזנר.
במקביל לעבודה על לבלב עוברי מהחזיר, קבוצתו של פרופ' רייזנר הראתה לאחרונה אפשרות חדשנית לשימוש בתאי גזע אנושיים מריאה עוברית לצורך שיקום ריאות שנפגעו ממחלות שונות.
בקיצור: אריזת חומרים טבעיים לתרופות נגד זיהומים או פטריות
תעשיית התרופות מגלגלת יותר מ-800 מיליארד דולר בשנה. רשות התרופות האמריקנית (FDA) מאשרת בשנה 23 תרופות בממוצע בלבד. רובן הגדול של התרופות המאושרות הוא וריאציות על תרופות קיימות: מספר התרופות החדשניות באמת המופיעות בכל שנה עומד על 2 בממוצע. אולי הגיע הזמן לחזור לתרופות מהטבע? מחקר חדש שנעשה במימון האיחוד האירופי גילה שצמחי המרפא בישראל יעילים במיוחד לטיפול בפטריות, חיידקים, וירוסים ומחלות זיהומיות.
בחברת "נופר" שוקדים על מוצרי רפואה טבעית ועל הנגשתם לחתך רחב של האוכלוסייה, כדי לאפשר את חיזוק מערכת החיסון בהתבססות על מולקולות טבעיות ולא סינתטיות. "אנו מקדמים את ענף צמחי המרפא כבר 17 שנה. בשנים האחרונות מופנים יותר יותר תקציבים מאירופה לחקר הענף, ובשלוש השנים האחרונות חלה האצה בתחום לצד תגליות פורצות דרך", אומר ישראל סולודוך מחברת "נופר".
מולקולות רפואיות סינתטיות גורמות לעתים קרובות לתופעות לוואי, שלא כמו תרופות טבעיות. "בעזרת איתור המולקולות הטבעיות שצריכתן משפיעה לטובה על מערכות הגוף, נוכל לארוז את החומרים ולהנגיש אותם לטיפולים אנטי-בקטריאליים כמו משחות לזיהומים או שמנים להתמודדות עם פטריות", מסביר סולודוך.
יש למה לצפות
"המחקר יעזור למקד את פיתוח התרופות לכיוון של חיפוש אחר תרופה טבעית. המהלך יקרין על הכלכלה הישראלית, שתוכל ליהנות מגידול בחומרי הגלם, במיוחד כי המחקרים מגובים באסמכתא של האיחוד האירופי. כיום מרבית האנשים פונים קודם לרפואה הקונבנציונלית ורק אחר כך מנסים חלופות טבעיות".
בקיצור: מיפוי רשת הנוירונים יאפשר טיפול כימי או מגנטי ממוקד
האבחון והטיפול בהפרעות מוחיות, נעשים היום לרוב בהסתמך על דעתו של פסיכיאטר, פסיכולוג או נוירולוג. בעתיד ייערך האבחון בעזרת תמונת הפעילות הרשתית של המוח בזמן ביצוע מטלות קוגניטיביות, ותיקון הפעילות בגירוי חשמלי או כימי מתאים. הפרעות ומחלות מוחיות הכוללות את תחומי הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה והכאב משפיעות על כ-2 מיליארד בני אדם ברחבי העולם, מה שכרוך בעלויות עצומות למערכות הבריאות.
שני האתגרים המשמעותיים ביותר הם מיפוי הפעילות הרשתית המוחית- על כך תעיד הכרזתו של הנשיא אובמה בדבר פרויקט 3 מיליארד הדולר למיפוי המוח, והתאמת הטיפול הנכון לבן אדם ספציפי.
המחקר העתידי שמובילה חברת "אלמינדה" עם חברות נוספות כמו בריינסוויי, אורנים, אלפא אומגה ואינסייטטק, וכן שותפים אקדמיים במימון המדען הראשי של משרד התמ"ת, יאפשר את סגירת המעגל בין מדידת הרשתות המוחיות ובין גירוי בזמן ובמקום המתאים במוח. באנלוגיה למערכת הפופולרית "כיפת ברזל": הפגיעה המדויקת במטרה מתאפשרת רק לאחר זיהוי המטרה בעזרת מכ"ם המערכת, המכוון את הטיל.
היזם והמדען הראשי של אלמינדה פרופ' אמיר גבע והמנכ"ל רונן גדות מסבירים כי מוח האדם פועל כמו תזמורת פילהרמונית רבת נגנים וכלים. "התזמורת יוצרת מוזיקה טובה ומתוזמנת רק כשכל אחד מהנגנים מבצע את תפקידו במדויק, וקבוצות הכלים פועלות בתיאום מלא. כל אי דיוק יוביל לזיוף של התזמורת כולה.
כמו בתזמורת, כדי לפעול היטב, חלקיו השונים של המוח חייבים לפעול בהתאם לתפקידם - לעבד את הקלט, לזהות אותו ולזכור אותו בתזמון ובתיאום מדויקים. המוח בנוי מרשת מורכבת וסבוכה של תאי עצב, נוירונים, שפועלים בקבוצות ייעודיות וכמערכת כוללת. מבחינה מתמטית, אפשר לתאר את המוח כגרף המורכב מאוסף של צמתים, יחידות חישוב, המחוברות זו לזו בקשתות שמאפשרות את פעילותו.
פגיעה באחד הצמתים או הקשתות תוביל להפרעה בפעילות המוח. כדי לבדוק את פעילות המוח יש לתאר את פעילות הרשת המוחית כולה, כולל הקשרים בין האזורים השונים ופעילותם המתוזמנת. לאחר זיהוי אי תקינות בפעילות הרשתית ואפיונה, אפשר גם לנסות ולתקן אי סדירויות בעזרת גירוי חיצוני ממוקד ומתוזמן".
המערכת שפותחה בחברת אלמינדה ממפה את פעילות המוח בזמן פעולה מסוימת, בעזרת מדידת הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי הנוירונים במוח. עשרות אלקטרודות מאפשרות אבחון של תקינות הפעילות הרשתית, ומצד שני גירוי אזורים במוח בעזרת זרם חשמלי ממוקד ומתוזמן בהתאם לפגיעה בפעילות הרשת.
"בפעם הראשונה אנחנו מסוגלים לאפיין את הפעילות הרשתית החשמלית של המוח ברזולוצית זמן של מילישניות", מסבירים גבע וגדות. "אלמינדה מודדת את הפעילות הרשתית המוחית בזמן כאב ואת השפעת התרופות. במקביל אנחנו עורכים ניסויים במעקב אחרי הטיפול בזעזועי מוח ובפגיעות ראש בספורט, תחום שבלי המערכת של אלמינדה אי אפשר היום לבדוק את השלכותיו בשום אמצעי הדמיה אחר".
יש למה לצפות
"בעוד עשר שנים מהיום", אומרים גבע וגדות, "במקרה של הפרעה מוחית כלשהי - ADHD, דיכאון , פרקינסון או סכיזופרניה - הטיפול יתבצע באפיון אובייקטיבי של ההפרעה בפעילות הרשתות המוחיות, ובהתאמת טיפול ממוקד ומדויק המבוסס ברובו על גירוי חשמלי או כימי של האזורים הפגועים ברשת. זאת לעומת המצב היום, שבו הטיפול בנוי בעיקר מניסיון והרבה טעייה, של טיפולים תרופתיים לא ממוקדים או חודרניים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם