אוכלים את עצמם
"לצופים לא היה מושג מה קרה לגוף שלנו", מתמודדי "לרדת בגדול" השילו עשרות קילוגרם בתוך כמה חודשים וחיו בחלום מתוק עכשיו הם חוזרים למציאות
לאחר מבחנים ובדיקות רפואיות נבחרו 12 מתמודדים. בעונה הראשונה הם התגוררו במושב רמות שברמת הגולן לתקופה של שלושה שבועות, שבסיומה נשלחו הביתה לעבודה עצמית שנמשכה עד הגמר.
בעונה השנייה שוכנו כחודשיים וחצי במלון בנחשולים, ונפגשו כעבור שלושה חודשים בתוכנית הסיום שצולמה באוגוסט 2007.
בתקופה זו לא ראו את בני משפחותיהם, ומדי יום עברו אימוני ספורט אינטנסיביים תחת ידיהם של אורלי בר ונדב מאירסון. צוות של דיאטנים, רופאים ואנשי מקצוע מוינגייט ליווה את המתמודדים שחולקו לשתי קבוצות. בכל שבוע נשקלו ובסיום כל תוכנית נערך טקס הדחה. כל גרם שירד זכה לתשואות גדולות. מהמנחה, מהמתמודדים, מהצופים.
כבר בימים הראשונים היה ברור שהמתמודדים מתקשים
להסתגל למשטר האימונים הרצחני. "לקחת אנשים ששקלו 140?180 קילו ולהעביר אותם שש שעות אימונים ביום זה מטורף", אומר צביקה הילף, 44, זוכה העונה השנייה. "היינו שמנים שעשו מאמץ יתר. היה שלב שהיו לנו דלקות בברכיים והביאו לנו אנטיביוטיקה".
"בחיים לא עשיתי ספורט", מספרת רימה פולשומן, 35, מתמודדת נוספת מהעונה השנייה. "פתאום לקום בשש בבוקר, בקור אימים. זה היה סבל ועינוי. היו לי סחרחורות איומות על ההליכון, בכיתי מרוב כאב ודמיינתי את עצמי לבושה בבגדים נשיים, הכי יפה בעולם. המאמן נדב מאוד עודד אותי. אמר 'את כמו קטר רוסי, לא רואה בעיניים'".
גם שני המתמודדים האחרים באותו גמר, שירי אזולאי וגרי פרי, שהפכו לזוג במהלך התוכנית, איבדו כל רסן. "הרגנו את עצמנו. רצח. כמעט הגעתי למיון", מתארת אזולאי. "אכלנו מלפפון ביום או יוגורט אחד עם אפס אחוז שומן. לא עושים תחרות עם גוף, לא משחקים בגוף. זה גוף של בן אדם".
את הסיפור המלא של מתמודדי "לרדת בגדול" ניתן לקרוא בגיליון החג של סופשבוע
נא להמתין לטעינת התגובות
