ננוצ'קה: להקה ישראלית בניו יורק
חברי להקת ננוצ'קה, טריו ישראלי שפועל בניו יורק, מגיעים לארץ להופעה בלבונטין בתל אביב. בראיון לליהיא לסלו מספרת יולה, סולנית הלהקה, על האלבום שבדרך, ערבוב הסגנונות האקלקטי ועל ההופעות בארצות הברית

כתוספת גרנדיוזית, יולה, הסולנית והבסיסטית של ננוצ'קה, מזמינה אתכם להריץ חיפוש בגוגל ולגלות שזו גם משחתת רוסית. גיוון, זהו שם המשחק.
להקת ננוצ'קה עברה כמה גלגולים מהקמתה בניו יורק לפני כשנתיים. הגלגול הראשוני כטריו כלל מתופף אמריקני, ההרכב הנוכחי הוא על טהרת הכחול לבן: יולה בארי – בס ושירה, רועי גוראל על הגיטרה, יובל סמו בפסנתר ובקלידים ותמיר ברזילי, שמופקד על התופים, איתו נפגשה הלהקה דרך הופעות משותפות עם אסף אמדורסקי בארה"ב.
ננוצ'קה לא שוקטת על השמרים בכל מה שנוגע להתפתחות ושינויי כיוון מוזיקליים. מהרכב שכלל רוק עם נגיעות תיאטרליות, ניו ווייביות ואפילו צועניות, הסגנונות בהם הם נוגעים התרחבו והשתנו באופן טבעי ובהמשך לשינויי החברים בהרכב.
כיום יולה מעדיפה להלך בעדינות בין הטיפות בכל הנוגע לניסיון לתאר את הסאונד של ננו'צקה. הגדרת האלטרנטיב כנראה תמיד תעשה את העבודה, אבל גם אותה היא לוקחת בעירבון מוגבל. מבחינתה, ננוצ'קה היא קודם כל משהו שצריך לראות ולשמוע בהופעה.
"קשה להגדיר את המוזיקה שאתה עושה. אף אחד לא יכול לשים את עצמו בקופסה כזו מעצבנת. ואני חושבת שבמקרה שלנו זה אפילו עוד יותר מורכב כי זה באמת קצת הכל מהכל. הייתי אומרת שזה פיוז'ן אבל בפיוז'ן צריך להיות תג – של ג'אז, או פאנק, וזה ממש רחוק ממה שאנחנו עושים".
"אפשר לקרוא לזה אולי אלטרנטיב לפאנק ולרוק, ששם את המוזיקה במקום אחר מבלי לנסות לקרקע אותה יותר מדי. זה גם לא פייר כי להקה היא דבר שזז ודבר שמתפתח ודברים שעשינו בתקליט הקודם שלנו, שהם יותר קברטיים, כבר לא נמצאים בכלל בפורמט החדש של הלהקה. אז מבחינת הגדרות זה פשוט ללכת לשמוע ולראות. הסטייטמנט והחוט המקשר הם אותו הדבר".
ערבוב הסגנונות הוא משהו שכולכם זרמתם איתו בקלות, או שהיו חילוקי דיעות?
"גם וגם, כמו כל דבר. החיכוכים גורמים לזה להיות מעניין. אם מישהו מושך לכאן ומישהו מושך לכאן זה מדליק את הדמיון אחד של השני. וכמו בכל דבר יש את הצד הטוב ואת הצד הרע, אבל באופן כללי בטח שזה דבר טוב. זה מה שגם מדליק אותי בלהקה הזאת – שלא משעמם לי".
האלבום הראשון של ננוצ'קה, Carefully Planned Accident יצא ב-2006. מיני אלבום, Mediterranean, יוצא בימים אלה בהפצה עצמאית. האלבום הבא עדיין לא הוקלט וננוצ'קה מודים כי הם מעדיפים לקחת את הזמן ולתכנן לטווחים קצרים.
אתם מכוונים לחתימה בלייבל?
"לא חושבת. תראי, אם מישהו ירצה לתת לנו תקציב ענק ויגיד לנו: בואו, תסעו לקאריביים ותקליטו תקליט בשמונה חודשים אני חושבת שאף אחד מאיתנו לא יגיד לא. זה תמיד בא עם תנאים. כבר הבנו שהתעשייה עצמה לא מקבלת אותנו כמו שאנחנו, ולא נעשה את הסוויץ' כדי להיכנס לשם, אז בינתיים זה ככה. זה בא מניסיון – זה פשוט לא קורה".
להפצה עצמאית יש את היתרונות שלה, יולה חווה ולומדת להעריך אותם. מהטיפול בהזמנות של דיסקים, דרך עדכון ותחזוקה של אתר הבית והמייספייס של הלהקה ועד צילום קליפים. בתור להקה עצמאית, שפועלת ללא לייבל או גופים מקשרים, הברירה היחידית לקשר עם קהל היא – קשר ישיר, משהו שהיא מקבלת בברכה.

"זו העבודה שלי. חוץ מלכתוב מוזיקה זה פול טיים ג'וב. ואני מעדיפה את זה כפול טיים ג'וב מאיזה ג'וב שאני לא אוהבת, עבודה של תשע עד חמש באיזה משרד של רופא שיניים. הרבה יותר נחמד להרגיש שאתה עוסק במה שאתה באמת אוהב".
בארה"ב ננוצ'קה לא הייתה זרה למועדונים, והתכנון הוא גם לחזור לשם בשלב מסוים, לסיבוב
"ההופעות שלנו לא כאלה ארוכות. שעה ורבע, שעה וחצי גג הופעה, אם ממש מתאמצים. באים אלינו בסוף ההופעה ושואלים, "למה כל כך קצר?" מה קצר, לא נמאס לכם, אחרי שעה ורבע לראות כמה אנשים מנגנים?" היא צוחקת ומוסיפה, "יש לאנשים פה סבלנות. קהל שאוהב לראות הופעות ארוכות. כל החבר'ה מרגישים אותו הדבר. אנחנו מאד אוהבים להופיע בארץ. אין מה לעשות, זה משפחה וחברים".
ננוצ'קה תופיע הערב בלבונטין 7 בתל אביב