"השכונה שלנו" הוא סרט רע
איך ייתכן שסרט שביים אורי זוהר וכיכבו בו הגששים ושייקה אופיר נשכח מהתודעה? צפייה ב"השכונה שלנו", שמופיע בראשונה בדי-וי-די, מסבירה הכול. מדובר בסרט רע
"ואתה, יש לך דירה בשבילהם?". "בשבילם", הוא אומר לו. כיום כולם-בתקשורת, באקדמיה, ובוודאי בכנסת-משתמשים בשיבוש הלשוני "בשבילהם", ואילו הוא, ז'אקו הספר, כולה דמות בסרט בורקס עתיק, שולט גם שולט בעיקרי השפה העברית.
ז'אקו ומזרחי, שאריקה וגברי-דמויות מובילות בסרטו של אורי זוהר "השכונה שלנו", שזה עתה נגאל משכחה מוחלטת באמצעות מארז די-וי-די חדש, המציע עוד שלוש הרפתקות קולנועיות של הגשש החיוור: "גבעת חלפון אינה עונה", "שלאגר" ו"הקרב על הוועד", כולן מוכרות, כולן פולחניות. שלא כמו "השכונה שלנו", שעקבותיו כמו טושטשו במרוצת 40 השנים שחלפו מאז הפקתו.
השנה היא 1968, מלחמת ששת הימים הסתיימה זה לא מכבר, וממש כרגע נשמעה שריקת הפתיחה לשידורי הטלוויזיה הישראלית. אמנם אפרים קישון ("סלאח שבתי") ומנחם גולן ("עליזה מזרחי") הספיקו כבר לזרוע את זרעי הפורענות של הקומדיות העדתיות, אך הקולנוענים עדיין לא האכילו את העם במנות בורקס מוגדלות. מהבחינה הזאת, לפחות, מצטרף אורי זוהר לשני האבות המייסדים האחרים של הסרט הישראלי המסחרי, ומוסיף למדורה גם את קיסם הבורקס שלו.
מאז ומתמיד דגל הבורקס הפילמאי בעשיית צחוקים מהחיכוך הבין עדתי, ובאופן מתמיד הסתייעו מעצביו בחיקוי של עגות דיבור המאפיינות את בני העדות השונות-מזרחים כאשכנזים, שוטרים כגנבים, עניים כעשירים.
בהעדר מסורת קולנועית של ממש ("סנוקר" ו"צ'רלי וחצי" עדיין לא נחלמו, שלא לדבר על "משפחת צנעני"), " השכונה שלנו"-קומדיה, אלא מה-נסמך כולו על חיקויים של תימנים, רומנים, פולנים, עיראקים. כאילו דודו טופז נשכר פה לגלם את הדמויות כולן.
שייקה אופיר, העושה את דמותו של ז'אקו הספר, נהג דרך קבע להנגיד בין העברית המדויקת,
דברים דומים אפשר לומר על כוכבי הסרט-שלושת הגששים, שהמתח הקומי שהוביל את המערכונים שלהם נשען תמיד על שילוב מלא דמיון בין שפה גבוהה לנמוכה: גברי בנאי, הלוא הוא גברי החתן; שייקה לוי, מזרחי הבסטיונר; פולי האשכנזי, הפעם בתפקיד פוליאובסקי הסייד המתחזה.
מי שמכיר, ולו באופן שטחי, את גוף היצירה הגששית, יזהה בקלות את המערכונים "אוסף הבולים", " הסיידים", " הדייגים", המהווים את בסיס העלילה-לא-עלילה של "השכונה שלנו". צעירים, שאולי לא מודעים לפועלו של גדי יגיל, יוכלו להשתעשע בצורה חסרת המעצורים שבה הוא מציג גנגסטר משופם ממוצא רומני.
בכלל, לעומת הבימוי, התסריט, העריכה וגם הצילום המתקשים להציג רמה נאותה, ממריאים פה פולי, שייקה לוי, שייקה אופיר וגדי יגיל לרמה קומית גבוהה. הם, וגם גדעון זינגר הבלתי נגמר, שעושה את הדוקטור למחול, זה התובע מהסיידים שפס הכסף יהיה בצבע כסף.
נא להמתין לטעינת התגובות
