זאק ומירי עושים סקס בלי רגשות
"זאק ומירי עושים פורנו" הוא סרט עתיר בדיחות, וולגרי ומגניב מאוד, כצפוי מסרט של קווין סמית. ועדיין כצפוי - אין בו אפילו שרידים של לב
זאק ומירי עושים פורנו. למתבגרים בלבד צילום: יח''צ
ומדוע לא, בעצם? עושה רושם שפורנו הוא מסוג הדברים שהדרישה להם לעולם לא תחדל. כמו סיגריות, כמו אלכוהול, כמו מורים ורופאים. ועם מטען תרבות הפופ המבטיח של זאק, חזותה המצודדת של מירי, והצורך הנואש שלהם לשלם שכר דירה, זה עוד עשוי להצליח. וכך יוצאים שני החברים למסע להפקת סרט פורנו מחתרתי (יש סרט פורנו שאינו מחתרתי?), שיהיה גם הומאז' ל"מלחמת הכוכבים" (סרט שסמית תמיד נהנה לעסוק בו), או בשמו החדש: "Star Hores".
דארת' וויידר והנסיכה ליאה, הכירו את דארת' ויברטור והנסיכה ליי-הר. תודו שזה נשמע כמו פרויקט שלא יכול להיכשל. בדיוק כמו שיתוף פעולה בין סת' רוגן לקווין סמית.
מצד אחד רוגן, כוכב התקופה שהופך משחקן "מגניב" לתעשיית קומדיות של איש אחד. הוא משחק ("הדייט שתקע אותי"), הוא כותב ("סופרבאד"), הוא מפיק ("אננס אקספרס"), והוא עושה הכול בכישרון יוצא דופן (בעיקר כתסריטאי). עוד רגע הוא מתיישב על כיסא הבמאי והופך לוודי אלן של הבטלנים.
מצד שני סמית, לא קולנוען לכל אחד. ההומור שלו גס, סקסיסטי ועושה כל מאמץ כדי להיות פוליטיקלי קורקט. הקולנוע שלו מוגבל. העיסוק שלו בתרבות הפופולרית האמריקנית, כאילו מדובר בתאוריית הקוונטים, אובססיבי (וממילא מחטיא את מרבית הקהל המקומי). ובכל זאת, מדובר בחנון הכי קול שיש.
סמית בעמדת נחיתות
רק שסמית מגיע ל"זאק ומירי" מעמדת נחיתות. הוא רוצה להיות ג'אד אפאטו. בעצם, הוא כבר ג'אד אפאטו, רק שאף אחד לא שם לב. באחרונה צפיתי בסרט "הברקה" (שיגיע אלינו בקרוב), העוסק בסיפורו של רוברט קירנס, ממציא המגב לרכב שהפטנט שלו נגנב על ידי חברת פורד, וחשבתי על סמית.
זאק ומירי עושים פורנו
כמו קירנס, סמית מרגיש שאפאטו גנב לו את הרעיון וכעת הוא עושה עליו מיליונים. הרי גברים בטלנים, סטלנים וחרמנים שמפטפטים את עצמם לדעת היו על שמו בטאבו במשך שנים. אבל סמית מעולם לא הצליח להפוך ליצרן בלוקבסטרים, בשעה שאפאטו מפוצץ קופות.
ההשוואה לסרטי אפאטו -
השוואה שסמית גוזר על עצמו לכל אורך הסרט, ובראש ובראשונה בליהוק סת' רוגן - עושה עוול ל"זאק ומירי", סרט מצחיק ועתיר בדיחות מתחת לחגורה שאוהדי סמית (ואני ביניהם), לצד בני נוער שהמילה "פורנו" בכרזות מכוונת אליהם, ייהנו ממנו.
סמית הוא כותב מושחז ונועז, אך הוא נעדר (עדיין?) את יכולותיו של אפאטו ליצוק לב לסרטיו. בעוד אפאטו המציא את הקומדיה הרומנטית מחדש כסרטי אחוות גברים, אצל סמית היסוד הרומנטי לא מוסווה - הוא פשוט חלש. כמו סצנת הסקס בין זאק למירי - המנוע הדרמתי של הסרט-זה קיים, אבל חלש מכדי לא להיבלע בים הגסויות שמסביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
