במדגסקר עדיין מזיזים ת'טוסיק
סרט ההמשך של "מדגסקר" לא מנסה לשנות, להעז או להעביר מסר חבוי. וזה מה שהופך אותו למוצלח כל כך

לאחר החופשה המפתיעה שזכו לה על חופי מדגסקר, מנסים ארבעת החברים - אלכס האריה (בקולו של בן סטילר), מרטי הזברה (כריס רוק), גלוריה ההיפופוטמית (ג'אדה פינקט סמית) ומלמן הג' ירף (דיוויד שווימר), ואיתם גם צמד הקופים המשכילים, מלך הלמורים ג'וליאן (סשה ברון כהן) ויד ימינו מוריס (סדריק הבדרן ), ויחידת פינגווינים למבצעים מיוחדים, לעשות את דרכם בחזרה לאמריקה.
אלא שהמטוס החבוט שנורה מכף קלע במדגסקר לא מצליח להרחיק טוס, והם מוצאים את עצמם בלב הסוואנות של אפריקה. בשעה שהפינגווינים עמלים על הרכבת המטוס חדש, נטמעת הרביעייה בקרב בני מינה: מרטי מגלה אלפי זברות שמדברות ומתנהגות בדיוק כמוהו; גלוריה הופכת לרווקה מבוקשת בלהקת ההיפופוטמים; מלמן ההיפוכונדר ממונה לרופא האליל של הג'ירפות; ואלכס פוגש בהוריו (ברני מאק ושרי שפרד), שמהם נחטף בילדותו, ויוצא להתמודד על כתר מלך החיות.
כמו קודמו, ולהבדיל מקולגות מצוירות מתוחכמות ו/או מתחכמות, "מדגסקר 2" מבקש בעיקר לבדר את הקהל הצעיר. הוא עושה זאת היטב: דמויות משעשעות, עלילה פשוטה ובהירה, אקשן לא רע ואנימציה לא שגרתית (כמו לסתה הרבועה של גלוריה או כפותיו הספוגיות של אלכס). לעומת אקורד הפתיחה מבשר הקדרות-סצנת חטיפתו של גור האריות אלקיי (אלכס) מאביו-שאר הסרט מקפיד על טון "כולם להזיז ת'טוסיק".
נכון, למרטי יהיו בעיות זהות כשיגלה שהוא זברה ככל הזברות (וכולן מעצבנות כמו כריס רוק), ואלכס ייאלץ להתמודד עם השפלה והגליה לפני שיזכה שוב להביא גאווה להוריו, שלא לדבר על הצרות הבין גזעיות
בשאר הזמן אפשר ליהנות מזריקת האנרכיזם הפרוע שמביא לכל העסק סשה ברון כהן, ומדמויות המשנה החדשות, ששוב גונבות את ההצגה: זובה הנכלולי (אלק בולדווין), המבקש לנשל את אביו של אלכס מכיסאו, ומוטו מוטו, ההיפופוטם הכי שרמנטי בביצה, בקולו הנמוך מים המלח של הראפר וויל איי אם (א-לה בארי ווייט).
יש ב"מדגסקר 2" גם רגעים מפתיעים, כמו קו העלילה הנועז למחצה הרוקם סיפור אהבה בין היפופוטמית לג'ירף, או העובדה שהכאת קשישים מתקבלת בסרט בנונשלנטיות, אבל לרוב הוא שומר אמונים לדרך המסורתית של סרטי אנימציה לכל המשפחה.
