שריקת הברגולים להפסקת אש

ספר הילדים החדש והמשובח של שלומית כהן-אסיף מתאים במיוחד לתקופה בה רועמים התותחים. זהו סיפור על פילון שניצוד כדי לשמח לבבו של נסיך, אבל בסוף כולם מבינים שאי אפשר לשמח מישהו באמצעות שעבודו של אחר

יותם שווימר | 5/1/2009 12:45

בימים קשים אלו, לא קל לכתוב על ספרות ילדים. אך אולי דווקא בעיתות מלחמה יש בכוחה של ספרות הילדים לספק מפלט מהאימה המתחוללת מסביב. זוהי שעתה של הספרות ללמד על סבלנות, קבלה, אמת וחברות. המסר החינוכי החשוב בדבר חיה ותן לחיות, בצורתו הבסיסית ביותר: הוא אשר צריך להנחיל לילדים כשהתותחים רועמים.

שריקת הברגולים, שלומית כהן-אסיף צילום: כריכת הספר

ספרה החדש של שלומית כהן-אסיף, "שריקת הברגולים", הוא הספר הרגיש והמדויק ביותר לתקופה זו. כהן-אסיף היא לטעמי הישראלית היחידה שיודעת לכתוב אגדות. כל מי שקרא את "המלך ממדו" (ספריית פועלים, הוצאה מחודשת 2008) מכיר את איכויותיה הנדירות בז'אנר.

אגדת הברגולים המוצגת בספר, היא אגדה בתוך אגדה בדבר אנשים שקסם עתיק יומין העניק להם כוחות של עזרה והצלה. בסיפור נוגע-ללב זה אנו מתוודעים לפילון בשם טיטילן אשר נלקח ממשפחתו ביער על-ידי ראש הציידים של המלך, והובל לארמון בעקבות מותה של המלכה כדי שיבדר את בנה, הנסיך העצוב.

הצייד שלכד את הפיל הופך לשרפיל, אחראי על ביותו של הפיל בארמון, והוא מייצר שלל אסונות בניסיונותיו לאלף את הפילון המסכן. יחסים אלו של כובש ונכבש מעוררים את כעסם של הנסיך והגנן טוב-הלב אשר מייצגים את הצד השפוי במערכה הלא-הגיונית הזאת וכמו שמיטיב לתאר זאת הנסיך: "...(אבא) לא מאמין באגדות... אבל הוא מאמין שאפשר לתפור לפיל נעליים".

עושר טקסטואלי ולקח הומאני

האבסורד הופך לכאב אשר מתוכו יוצאים הגנן והנסיך להרפתקה קצרה בה פוגשים ברגול. כאשר אותו ברגול בא לעזרתו של הפילון גם המלך מבין את טעויותיו הרבות ומכה על חטא. תחת מעטה אגדתי (שמתעצם בזכות איוריה היפים של תמר נהיר-ינאי) נחשפת האיוולת שבכיבוש.

מוסר ההשכל הבלתי-נמנע של "שיראת הברגולים" מלמד כי אין עלינו לכפות את רצונותינו על אחרים. באמצעות אומללותו של הפילון מבינים הקוראים הצעירים כי ניסיונות אילוף לעולם יעלו חרס, הכובש ייצא בהפסדו וכאב הנכבש רק יתעצם.

בשעה שמיטב חיילנו נכנסים לעזה, מה טבעי יותר מלהעלות שאלות בדבר המצב שקדם לפעולה. כך גם בספר זה עולה השאלה: האם הפילון היה מאושר

אם היו מעניקים לו את החופש (בתוך המרחב הכלאי, שלכאורה הוא איננו נורא כל-כך) להיות הוא עצמו ולא מאלצים אותו להפוך לדמות שונה?

הדיאלוג החברתי והפוליטי שהספר מספק יש בו כדי להעניק לילדים את התכונה החשובה מכל: הטלת הספק. הספר מנוקד ומתאים לקריאה ראשונה. גילאי שבע ושמונה ידעו להתמודד עם העושר הטקסטואלי, אך ראוי יהיה לקרוא אותו יחד איתם, ולהנהיר במידת הצורך את רבדי המשמעות.

באזורנו, ביתר שאת בעתות מלחמה, אין מנוס מהתמודדות עם שאלות נוקבות מהסוג הזה, וספרה המוצלח של כהן-אסיף, גם אם לא התכוונה לכך, מהווה הזדמנות פז להוליך את דור העתיד ביד בטוחה לעבר חשיבה הומאנית ורגישה.

שלומית כהן-אסיף, שריקת הברגולים, הוצאת פועלים, 61 עמודים, 58 ש"ח