"ספק" הוא יותר מחזה מאשר סרט
המחזה שהפך סרט, "ספק", משתמש בזוויות צילום מעוותות כדי לשקף את המהומה הרגשית של הדמויות, כמו היה סרט של היצ'קוק. ג'ון פטריק שאנלי, שביים את "ספק", ידוע בעיקר כמחזאי מצליח בברודווי. היצ'קוק ודאי מתהפך בקברו
הופמן בספק צילום: מתוך הסרט
הנזירה סטריפ רואה את החיים בגווני השחור והלבן בלבד. האזורים האפורים שבהם מקנן בדרך כלל הספק זרים להשקפת עולמה והיא טוענת שהיא יודעת למה. ניסיון חייה הארוך והמר לימד אותה להריח מרחוק את הסטיות השונות מדרך הישר, והכומר הופמן מתיישב לה בול בתוך הנישה הסוטה.
ג'ון פטריק שאנלי, שביים את "ספק", ידוע בעיקר כמחזאי מצליח בברודווי. אמנם בעברו הרחוק הוא כבר ביים סרט אחד לקולנוע, ולפני 20 שנה אף זכה באוסקר עבור כתיבת התסריט ל"מוכת ירח" (עם שר וניקולס קייג'), אך באופן עקרוני הוא מתכתב טוב יותר עם הנעשה על במה מאשר עם המתחולל על הבד. מחזהו "ספק", שנכתב לפני כמה שנים, גרף הן הצלחה קופתית והן את תשואות הביקורת, וגם הוכתר בארבעה פרסי "טוני", כטוב בהצגות של עונת 2005. וכעת מריק אותו שאנלי על המדיום הקולנועי.
כמו במקרים רבים קודמים, המעבר בין סוגי ההבעה אינו חלק. מה שעובד מול קהל חי, לא תמיד מצליח כמבנה פילמאי.
דיאלוגים שנופלים כפצצות על אוזני הצופים באולם התיאטרון נשמעים לעתים קרובות נפוחים ונטולי בסיס קוהרנטי כשהם נצעקים מתוך הבד. וכל זה קורה ב"ספק" הקולנועי.
נכון, מה יותר מעורר מאשר דיון עקרוני בזכות חפותו של כל נאשם? נכון, מה יותר מפחיד מאשר פדופיל המסתתר מאחורי קדושת תפקידו? נכון, מה יותר מבעית ממריל סטריפ המחופשת לנזירה קנאית ונטולת חוש הומור? אלא שמרכיביה השונים של חבילת הבונבונים הזו אינם יושבים טוב זה לצד לזה, והתוצאה הפילמאית הינה צעקנית ונטולת חן.
לא תהיה זו חשיפתו של סוד מדינה כמוס אם ייכתב כאן שסטריפ שוב נפלה למלכודת ההפרזה. גם אין זה סוד שהופמן הוא שחקן נהדר. אך ההתנגשות הבלתי נמנעת בין השניים אינה מניבה שום גיצים דרמטיים. מוזר לא פחות הוא תפקודם של אנשי המקצוע המעולים-הצלם רוג'ר דיקינס, המלחין הווארד שור והעורך דילן טיצ'נור. אף ששלושתם משתייכים לצמרת הגבוהה בהוליווד, כאן הם אינם בשיאם.
במיוחד מפתיעה לשלילה עבודתו של דיקינס, הצלם הקבוע של האחים כהן, שבוחר עבור שאנלי זוויות צילום מעוותות, האמורות, כביכול, לשקף את המהומה הרגשית בה שרויים הכומר והנזירה, כאילו מדובר בסרט של היצ'קוק. ושאנלי, איך שלא הופכים אותו, עדיין איננו היצ'קוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
