מסע בין כוכבים: וויליאם שאטנר רותח
בגיל 78, וויליאם שאטנר, קפטן קירק הנצחי מ"סטאר טרק", רושם עוד קאמבק: עכשיו הוא מנחה תוכנית אירוח בטלוויזיה. עם השופטת ג'ודי הוא מדבר על הצלוליטיס בישבן, קלסי גראמר נזכר למה אשתו ירתה בו, וג'נה ג'יימסון מספרת לו על "כוכב הפורנו שנמצא בתוך כולנו". והוא גם יהודי חם. מה זה חם, רותח
"וויליאם הוא מקור השראה בשבילי. הוא מוכיח שגם כשאין לך שום כישרון, זה יכול להיות מגניב". (הקומיקאי גרג ג'ירלדו)
השנה היא 1968 וימים קשים עוברים על וויליאם שאטנר, שחקן קולנוע וטלוויזיה קנדי בן 37 שזה עתה סיים לשחק בסדרת מדע בדיוני כושלת למחצה בשם "מסע בין כוכבים". שאטנר, שגילם את דמותו של מפקד החללית "אנטרפרייז", קפטן ג'יימס טיבריוס קירק, הוציא זה עתה אלבום בכורה שאפתני, Transformed Man The, שמשלב קטעי דיבור, שבהם הוא מקריא ממחזותיו של שייקספיר, וגרסאות כיסוי לשירי פופ עדכניים כמו "מיסטר טמבורין מאן" של בוב דילן. התוצאה: מקום של כבוד בפנתיאון היצירות המוזיקליות הגרועות של כל הזמנים. הקאבר ל"לוסי בשמי היהלומים" אפילו נבחר לביצוע הרע ביותר אי פעם לשיר של הביטלס.
עם השנים, בסיוע קליפים שבהם מבצע שאטנר את שירי האלבום, צבר The Transformed Man מעמד של תופעת פולחן. בקליפים, שרצים באינטרנט, נראה שאטנר עוצר לפאוזות מופרזות וסופר דרמטיות, מפתיע עם צעקות לא מוסברות, וחוזר על מילים באופן מקרי.
אבל לכל אורך הקריירה שלו המשיך שאטנר לבצע את שירי האלבום ולהגן עליהם בפני המלגלגים (ג'ורג' קלוני הצהיר פעם ש"אם הייתי נתקע על אי בודד, הייתי רוצה ש-The Transformed Man יהיה איתי. הוא יהווה תמריץ לנסות להיחלץ משם. אם תקשיב לו מספיק, תעשה קאנו מהרגל שלך בשביל לעזוב").
בסוף 68' כש"סטאר טרק" בוטלה בעקבות הרייטינג הבינוני והאלבום נקטל מכל עבר, העתיד לא נראה זוהר במיוחד. אבל שאטנר לא נבהל; הוא חזר לעשות את מה שתמיד עשה-הוא המשיך לעבוד. סרטים דלי תקציב, טלוויזיה, רדיו-איפה שרק אפשר. הקריירה שלו, שחבה את חייה לכוח ההתמדה הבלתי ייאמן של האיש, התאפיינה בשטף בלתי פוסק של פרויקטים שבהם היה מעורב: שאטנר שר, שיחק, הנחה תוכניות טלוויזיה, ביים סרטים, כיכב בפרסומות ואפילו כתב ספרים. במשך חמישה עשורים הוא רשם לזכותו כמה וכמה קאמבקים, כשכל פעם הוא ממציא את עצמו מחדש.
בשנות השבעים-כשפרקים חוזרים של "מסע בין כוכבים" שודרו ברחבי ארצות הברית והפכו את הסדרה להיסטריה, שאטנר כבר היה מוכן לתהילה. היום, עוד שנייה בן 78 ואחרי חמש עונות בתפקיד זוכה האמי של דני קריין, עורך הדין האקסצנטרי בסדרה "בוסטון ליגל", שאטנר רושם עוד קאמבק: הפעם הוא מנחה תוכנית אירוח אישית (משודרת בישראל החל ממוצאי שבת בערוץ הביוגרפיה), עושה שטויות בבלוגים מצולמים שהוא מריץ עם הבת שלו, מופיע בסדרת פרסומות קורעות של חברת התיירות "פרייסליין" ומגדל סוסים בקנטאקי עם אשתו הרביעית. לא רע, בסך הכל.
אל תוכנית הראיונות החדשה, Raw Nerve ("ללא מעצורים"), מביא שאטנר את מלוא אישיותו האינטנסיבית והחריגה. בכל פרק הוא מתיישב לשיחה עם סלבריטאי מוכר, כשבין אורחי העונה הראשונה ניתן למצוא את טים אלן, לאונרד נימוי (מר ספוק מ"מסע בין כוכבים"), השופטת ג'ודי, פראן דרשר, קלסי גראמר, דרו קארי, ג'ון ווייט וגם-באחת התוכניות המומלצות-כוכבת הפורנו ג'נה ג'יימסון.
כשהם יושבים על סידור הכיסאות המוזר ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה-כתף אל כתף במקום פנים אל פנים, כמקובל-שאטנר ואורחיו מנהלים שיחות כנות ולא מתוסרטות על מגוון נושאים, החל מהרגלי הקוקאין
אסטרטגיית השיחה של שאטנר מעט מפוקפקת: כשהוא שואל את השופטת ג' ודי אם הכאב שבחייה משפיע על החלטות שלה בבית המשפט, היא עונה שאין שום כאב בחייה. "יש לך", עונה שאטנר, "אבא שלך מת?". "כן, הוא מת", מאשרת ג' ודי. "הנה לך", עונה שאטנר, "זה כאב". קצת אחר כך, גולשת השיחה לנושא הצלוליטיס בישבן של השופטת. בראיון טלפוני לא מתקשה שאטנר להסביר למה תוכנית הראיונות שלו שונה מכל עשרות התוכניות הדומות: "אצלנו, הכל יכול לקרות".
אבל למה טוק שואו?
"למה טוק שואו? תראה, הרשת שאלה אם אני מעוניין בזה, והתגובה הראשונית שלי היתה: 'למה אנחנו צריכים עוד טוק שואו?'. יש הרי המון, לא? אבל אז עלה בדעתי שאם אבוא לתוכנית כזו ואעשה את מה שאני עושה כל הזמן עם חברים, עם משפחה ועם סתם אנשים, אז יהיה מרתק. תמיד דיברתי עם אנשים, ואני כבר די טוב בזה".
למה אתה מתכוון בדיוק?
"אני מתכוון לשיחות, לשיחות אמיתיות, לשיחות נפש. במהלך כל חיי נהניתי משיחות עמוקות וטובות והמחשבה שלי היתה שאם אצ ?ליח לשחזר את זה מול המצלמות, אז יש לנו משהו פה. ראית את התוכנית?".
ראיתי.
"ואיך היה?".
בתוכנית שראיתי ראיינת את השופטת ג'ודי. אהבתי את הקטעים על הישבן. "אחד מהלוקסוסים שיש לנו זה שהתוכנית מצולמת בטייק אחד ארוך בן שעה או שעה וחצי, ואת זה אנחנו עורכים אחר כך. השיחה שלי עם השופטת ג'ודי אולי יוצאת קצת בוטה בגרסה הערוכה, כי קטעי הקישור נחתכים. וחוץ מזה, לתוכנית קוראים Raw Nerve וזה בדיוק מה שחיפשנו, את קצות העצבים החשופים. אבל אל תטעה, אני לא מנסה ליצור פרובוקציות אצל האורחים בתוכנית. אני מגיע מרצון אמיתי לשמוע מה שיש להם לומר. אני מגיע מאהבה".
מה היתרון שלך כמישהו שמגיע מאהבה?
"שיחה מרתקת היא, בעיניי, יצירת אמנות כמו כל דבר אחר. אני יושב עם האורחים שלי ואורב לכל ניד וניע שלהם עד שאני מוצא משהו שירתק את שנינו. בהתחלה, בשלוש או ארבע הפעמים הראשונות, לא כל כך היה לי מושג מה לעשות. עד עכשיו, למען האמת, אין לי מושג מה אני עושה. אין לי תוכנית פעולה כשאני יושב לראיון עם בנאדם, אתה מבין? אני פשוט הולך עם הלב. שיחה טובה היא כמו ג'ז. אני עושה הכנה ברמת לימוד הפרטים לקראת הדברים שאני רוצה לשאול, אבל כשאני מתיישב עם אורח אני מתמסר לג'ז".
נדמה כאילו כל הקריירה שלך היית אמן של המילה הכתובה.
"זה מעניין שאתה אומר את זה, ואף נכון: מילים תמיד עניינו אותי, המשקל שלהם והקצב והמשמעויות. שליטה בדברים האלו פירושה שליטה באמנות השיחה, בג'ז של השיחה".
תגיד, מה הקטע עם סידור הישיבה בתוכנית?
"יש כל כך הרבה תוכניות טוק שואו דומות, ובכולם אתה יושב במרחק מטר וחצי מהמנחה שלשמאלך כשבעצם הקהל שיושב ומקשיב לך נמצא מולך והמצלמות מצלמות מהצד. אז עם מי אני אמור לדבר? זה מאוד מבלבל. ואז יש את הראיון המקדים שלפני הראיון ובו הם עוברים איתך על כל הדברים שאתה הולך לומר. לי נמאס מכל זה. וחוץ מזה, אצלנו בארצות הברית קיימת תרבות שיחה מאוד שונה מאשר אצלכם, במזרח התיכון. אתה מבין?".
לא ממש.
"באזור שבו אתה גר, אנשים מתקרבים אליך יותר מאשר בארצות הברית, יש יותר מגע. בארצות הברית יש את המרחב האישי של אנשים, מעין בועה שיש סביבם ושאסור לך לחדור. יש פחות מרחב אישי כזה במקום שממנו אתה בא, ובדיוק לזה ניסיתי להגיע עם סידור הישיבה בתוכנית, לאינטימיות של קרבה פיזית. שים לב שכשאני יושב שם מול אורחים אנחנו במרחק של כמה עשרות סנטימטרים אחד מהשני ולא קילומטר וחצי".
וזה לא קצת מלחיץ את האורחים שלך להיות קרובים כל כך?
"המטרה היתה האמצע-להיות קרובים מספיק בשביל אינטימיות אבל רחוקים מספיק בשביל לא להפחיד. דיברת עם מישהו ממש מקרוב פעם? זה מפחיד".
שאטנר לא לגמרי מסכים עם הדימוי שלו ככוכב פופולרי מטורלל מעט ונטול כמעט לחלוטין כישורי משחק. כשכולם מסביב צחקו, שאטנר ניסה להסביר שהוא דווקא התכוון ברצינות, אבל כשכבר לא היתה ברירה, הוא הצטרף לצחוקים.
רק בשנים האחרונות נראה שהוא מתחיל לאמץ את הדימוי הזה, אפילו ליהנות ממנו. הוא הפגין הומור עצמי במערכונים של "סאטרדיי נייט לייב" שלועגים לפרסונת המדע בדיוני שלו, ואפילו גילם גרסה מוקצנת של עצמו ב"פלישה לאייווה", דוקו-ריאליטי מוזר במיוחד שבו הוא מנסה לביים סרט מדע בדיוני פיקטיבי ומשתמש לשם כך בעיירה שלמה.
גם התמדתו בקריירת השירה שלו ראויה לציון: אפילו אחרי הפיאסקו של The Transformed Man המשיך שאטנר לשיר בסגנון המוטרף והייחודי שלו, כולל ביצוע זכור במיוחדל?Rocket Man של אלטון ג'ון, זכה לאינספור חיקויים ומחוות.ב?2004 הסבלנות וההתמדה השתלמו: האלבום Has Been, שבו מבצע שאטנר שירים שלו ושל אחרים, הצליח להרשים סוף סוף את המבקרים ואת הקהל, ופרס אמי נחת בחיקו בסוף העונה האחרונה של "הפרקליטים", שבה נולדה דמותו של דני קריין.
הצופים כל כך אהבו את הדמות, שהמפיק, דיוויד אי. קלי, בנה סביבה סדרה שלמה, "בוסטון ליגל", שהביאה לשאטנר אמי נוסף ואת גלובוס הזהב. שאטנר השלים בכך מעין הקפת ניצחון פרטית של מי ששנים תויג כבדיחה. ב-2006 גילה שוב שאטנר מידה בריאה של הומור עצמי ואומץ לב כשנידב את גופו ונפשו לספיישל Roast של ערוץ קומדי סנטרל, שם נצלה כמיטב המסורת על ידי חברים וקומיקאים, ביניהם ג'ייסון אלכסנדר (שגם הנחה), ג'ימי קימל, שרה סילברמן ועמיתיו ל"מסע בין כוכבים" לאונרד נימוי וג'ורג' טקאיי (סולו).
בין הנושאים שנדונו ב-Roast היו, כצפוי, משקל גופו הנוכחי של שאטנר, כישרון המשחק המפוקפק שלו והפאה הנוכרית שעל ראשו. שנה אחר כך הרים שאטנר את "פרויקט שאטנר" שמורכב מסדרת סרטוני אינטרנט שבהם הוא מנהל שיחות מוזרות עם בתו, נוהג באוטוסטרדה או מסתלבט על יאכטה עם המשפחה.
כשאני שואל אותו אם הוא חש צורך להיחשף, שאטנר מכחיש. "אמנם הספקתי הרבה, אבל אני לא ממשיך לעשות את זה מרצון לחשיפה. ההפך קורה: גוף העבודה העשיר שמאחוריי רק מדרבן אותי להמשיך לעבוד".
במהלך הקריירה הארוכה שלך עשו לך שלל מחוות אבל גם ירדו עליך לא מעט. למה אתה מוקד עניין תקשורתי כבר כמעט חמישה עשורים?
?אין לי מושג. אולי זה קשור להתמדה שלי. אולי אנשים פשוט מרותקים לזה שאני עדיין פה, אחרי כל הזמן הזה, ועדיין עושה את הדבר שלי. אף פעם לא ניסיתי להיכנס עמוק מיד לשאלת ה ?למה אני,?? בגלל שאני חושב שמה שאמצא עלול קצת להפחיד אותי".
אמרת בעבר שהיתה לך תקופה ארוכה וקשה בין סיום הסדרה המקורית של "סטאר טרק" ועד לסרט הקולנוע הראשון שהופק על פי הסדרה ב-79', בין היתר כיוון שראו אותך רק כקפטן קירק כל הזמן.
"תקופה קשה? לא הייתי קורא לזה ככה עכשיו. זה לא שלא עבדתי. תמיד עבדתי במשהו כזה או אחר, אבל אלה באמת היו שתי ההזדמנויות הגדולות שלי ועשור בינוני יחסית עבר ביניהן, עשור שבו הייתי חלק מתופעת'מסע בין כוכבים' בלי שתהיה בכלל סדרה. זה מה שבאמת זכור לי מהתקופה הזו, משנות השבעים:
"לא הפסקתי לעבוד בטלוויזיה ובסרטים ובתאטרון, אבל תמיד הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול ממני, משהו שרק מתחיל. חמש או שש שנים אחרי ש'מסע בין כוכבים' נגמרה, התחילו לשדר אותה בשידורים חוזרים ואז התחילה ההיסטריה. הנה, ממש לא מזמן סיימתי לצלם סדרה בשם 'בוסטון ליגל' פה בארצות הברית".
היא משודרת אצלנו כבר המון זמן.
"יופי. אבל עכשיו שהסדרה נגמרה אין לי שום רצון, תקווה או כוונה לנסות להחיות אותה שוב בעוד כמה שנים. זהו. היה ונגמר, והשלמתי עם זה. כך בדיוק הרגשתי כלפי'מסע בין כוכבים', אבל במקרה הזה ההפך קרה.'מסע בין כוכבים' פשוט התפוצצה, והיתה תקופה בחיי שעסקתי רק בזה. לומר שהופתעתי מגודל התופעה של 'מסע בין כוכבים' יהיה אנדרסטייטמנט רציני. הייתי בהלם".
ומה באמת עם "בוסטון ליגל"? אתה לא מתגעגע קצת?
"חמש שנים זה המון זמן לסדרה. הספיק לה".
זהו? ככה?
"תראה, אני אתגעגע אל הטקסטים המופלאים שכתב דיוויד אי. קלי לדני קריין, הדמות שלי, ולמערכות היחסים שנקשרו על הסט ושנגמרות עם סוף הסדרה. זה עצוב אבל זה קורה. הכי אני אתגעגע לצ'ק השבועי שלי. איזה כיף היה לקבל את הצ'ק הזה כל שבוע. זהו, עכשיו אני חוזר לחיי שחקן ולאי הוודאות של מאיפה להשיג כסף לארוחה הבאה".
למה אתה צריך את "פרויקט שאטנר" בשלב זה של הקריירה?
"מבחינתי זה שער שדרכו אני והצופים יכולים לתקשר. ככה הם זוכים לראות אותי באמת, את וויליאם שאטנר של היומיום. חוץ מזה, הבת שלי מנהלת את האתר וזו עבודה טובה בשבילה, ואני כל כך נהנה מהשיחות שלי איתה כך שלא אכפת לי לעשות את זה מול המצלמות. גם ככה לא יוצא לי לדבר איתה מספיק, אז זו הזדמנות טובה. זה לא שיש לי צורך בחשיפה. תאמין לי, נחשפתי מספיק בקריירה שלי".
אז עכשיו אתה בבלוגים באינטרנט ובתוכנית ראיונות בערוץ הביוגרפיה. מה הלאה, מבחינתך?
"החיים שלי, הדינמיקה שלהם. הכל יכול לקרות, אתה יודע? בשנייה שאני מסיים לדבר איתך, לדוגמה, אני יכול פשוט לעשות הכל. אני עלול, אפילו, ללכת ולנשק את אשתי".
ב-79', אחרי שהסדרה המקורית צברה תאוצה בשידורים החוזרים, השתתף שאטנר בסרט הקולנוע שנעשה על עלילות צוות ספינת האנטרפרייז ושנקרא, בפשטות, "מסע בין כוכבים - הסרט". בשל ההצלחה הכספית המעודדת והחייאתו של יקום "מסע בין כוכבים" הרווחי הונפקו לאורך שני העשורים הבאים חמישה המשכונים לסרט בכיכובם של חברי הצוות המקוריים, כשאת החמישי, "הגבול האחרון", שאטנר אף כתב וביים.
הסרט אכזב בקופות בהשוואה לקודמיו. אחרי הכישלון היחסי הזה וסרט נוסף בסדרה בשם "הארץ הלא נודעת" בו שאטנר רק כיכב, הוא נפרד לשלום מהעיבודים הקולנועיים של "מסע בין כוכבים", או לפחות מההגמוניה של כוכבותו.
ב-94' העביר שאטנר את הלפיד לקפטן ז'אן לוק פיקארד (פטריק סטיוארט), כוכב סדרת הסרטים החדשה של "מסע בין כוכבים", " הדור הבא", כשגילם בפעם האחרונה את דמותו של קירק בסרט "דורות".
בעוד כחודשיים, אחרי דחייה של חצי שנה, אמור לצאת הסרט ה-11 בסדרה, הפעם בלי פיקארד ובלי קירק אבל עם מטען עצום של ציפיות וחשיפה מאסיבית באינטרנט. את הסרט החדש ביים נער הפלא של הטלוויזיה והקולנוע באמריקה, ג'יי ג'יי אברהמס, שאחראי ללהיטים "זהות בדויה" ו"אבודים", והבמאי של "משימה בלתי אפשרית 3".
העלילה, שחוזרת אחורה בזמן עם הדמויות המקוריות של הסדרה ודרכן אל צוות חללית האנטרפרייז, מהווה מעין אתחול מחדש עבור המותג, בדומה למייקאובר שאותו עבר באטמן בידי כריסטופר נולן. אבל נטייתו של שאטנר לקאמבקים לא צלחה הפעם: בעוד חברו לסדרה לאונרד נימוי משתתף בגרסה החדשה ומגלם את דמותו המיתולוגית של ספוק, נשאר שאטנר בחוץ.
"ניסינו להכניס סצנה בכיכובו לסרט אבל זה לא עבד", הסביר ג'יי ג'יי אברהמס לאחרונה בראיון, "ושאטנר גם היה מאוד ברור בזה שהוא לא רוצה שהתפקיד יהיה תפקיד אורח. הרי הדמות של קירק מתה בעולם של הסדרה. אולי כותבים מוכשרים ממני היו מצליחים להחיות אותו, אבל לא אני".
שאטנר לא מנסה במיוחד להסתיר את עלבונו, ואפילו פרסם סרטון במסגרת "פרויקט שאטנר" שבו הוא משיב לדברים של אברהמס, מכחיש שקיבל איזושהי הצעה לשחק בסרט ומציע מספר דרכים בהן אפשר היה להחיות את דמותו: "יש בידינו דנא של דינוזאורים בני 160 מיליון שנה, ואת קפטן קירק אי אפשר להחיות?".
גם בשיחה טרנס אטלנטית לא מצליח שאטנר להסוות שמץ קל של מרירות. מה הציפיות שלך מ"מסע בין כוכבים" המחודש שאמור לצאת בקרוב? זה מעניין אותך בכלל?
"אם מישהו היה בא ומנסה להרים סרט 'מסע בין כוכבים' מחודש עם הדמות של קפטן ג'יימס טיבריוס קירק, זה בהחלט היה מעניין אותי. בסרט החדש שהם עושים, עם זאת, הדמות של קירק צעירה בהרבה מדמותו בסדרה המקורית ובסרטים, אז אין לי שום קשר לסרט, וכל מה שאני יודע עליו זה שחבר שלי לאונרד נימוי משחק בו".
נעלבת כשלא פנו אליך?
"לא. למה לי להיעלב? זה העסק שלהם ועניינם הפרטי מה שהם מחליטים. אני לא חי את חיי לפי החלטות של אנשים אחרים. אבל עזוב עכשיו דיבורים על'מסע בין כוכבים'". איך אפשר? "נדבר על זה אחר כך. אני רוצה לדבר איתך על ארגון צדקה שהקמתי בישראל. זה חשוב לי".
או-קיי.
"אני ואשתי מגדלים סוסים כבר המון זמן, ובמשך יותרמ?20 שנה אני מנהל ארגון צדקה בארצות הברית שמתמקד ברכיבה טיפולית על סוסים עבור אנשים הנזקקים לכך. עכשיו אנחנו מביאים את התוכנית לישראל כדי שילדים משני צדי הגבול יוכלו לשחק יחד עם הסוסים ולרכוב עליהם".
פלסטינים וישראלים?
"וירדנים. יצרנו קשר גם עם ירדן כדי שילדים ירדנים יוכלו להשתתף. עקבתי באדיקות אחרי הקונפליקט האחרון באזור שלכם, והתקווה שלי היא שנוכל להקים אצלכם את מרכז הרכיבה שאנחנו מתכננים. אפילו התחלנו כבר לחפש מקום שיהיה קרוב יחסית לגבול. אני רוצה שתדע שישראל מדינה אדירה, לדעתי".
אז אתה מה שאנחנו מכנים "יהודי חם"?"
אם אתה אומר. מה זה 'חם'?".
חם . יהודי שאוהב את ישראל.
"זה לא נכון. אני יהודי רותח".
נא להמתין לטעינת התגובות
