האלוף צ'ייני ומילון הכינויים הגזעניים
בעקבות הפרשה המסעירה ועם צאת סרטו של קלינט איסטווד, מבקשת הזירה הלשונית לשפוך אור על כמה כינויים גזעניים בטעם חו"ל. ואם בעלבונות עסקינן, מהו השם שהציע אייל ברקוביץ לאוטוביוגרפיה של שלמה שרף ואיך נכנה בעברית אופורטוניסט
בסלנג האמריקני כינויים רבים לאנשים מן המזרח הרחוק, וחלקן מתייחסים לעיניים המלוכסנות, כמו slant-eyed ו-slope. עדיין לא נוצר כינוי מקובל לפועלים הסינים הרבים בישראל. יתכן שהשם צ'ונג שהוצמד לחייל חדש בצה"ל מתייחס למעמדו הנחות, בדומה לשם "פיליפין". בכל מקרה, ביטויים אתניים הם חלק מהפולקלור של כל מדינה, אבל בוודאי של מדינות הגירה כמו ישראל וארצות הברית.
סרטו של קלינט איסטווד שיצא בשבוע שעבר לאקרנים בישראל, "גראן טורינו" סובב סביב קהילת מהגרים בני הומונג, קבוצה אתנית ממזרח אסיה שמקורה בדרום סין. בסרט זוכים הסינים, וגם השחורים, האירים, האיטלקים ומי לא, למגוון ביטויים אתניים, רובם בעלי אופי גזעני. חלקם לקוחים מלשונו הפרטית של גיבור הסרט וולט, כמו "אגרול" לידידו הסיני טאו, ו-oriental yammy (ממתק אוריינטאלי) לאחת הנערות. רובם הם כינויים המקובלים בסלנג האמריקני. מתרגמת הסרט, רות שק-יסעור, שיתפה אותנו בפתרונות התרגום שמצאה בהעברת הדיאלוגים לעברית.
גוּק. שם פוגעני לאנשי המזרח הרחוק: סינים, וייטנאמים, יפנים וקוריאנים, בעיקר בהתייחסות לחייל אויב ממלחמות אמריקה. מקור השם בגלגול של גוגו, צורת משנה של קוקו, כלומר, משוגע, והוא מתייחס למגוון עניינים נוספים, כמו זונות וטיפשים. רות שק-יסעור תרגמה בסרט: מלוכסן.
דגו. איטלקי. השם ניתן גם לספרדים והוא גלגול של השם הפרטי דייגו. גם greasy dago (איטלקי שמנוני).
הוֹנקי. כינוי מלגלגל שניתן ללבנים על ידי שחורים. המילה התגלגלה מהכינוי האנקי (hunky) למהגרים מהונגריה וארצות סלאביות, והיא גלגול-קיצור של "hungarian" )הונגרי). שק-יסעור תרגמה: לבנבן.
זיפֶּר-הֶד. כינוי לאסיאתים, אנגלית: zipper-head (ראש דמוי רוכסן). לכינוי שני הסברים. על פי ההסבר הפשוט הכוונה לעיניו המלוכסנות של האסיאתי המזכירות רוכסן. ההסבר השני מצמרר. על פי הערות שנרשמו בשולי התסריט שניתן למתרגמת, הכינוי נטבע במלחמת קוריאה על ידי חיילים בחזית שדרסו חיילים מקומיים, כאשר הצמיגים השאירו את צורת הרוכסן על הגופות. שק-יסעור תרגמה: "ראש ריצ'רץ'" או "ראש רוכסן".
ג'וּ. יהודי, Jew, עם רמז לתאוות הבצע היהודית. ב"גראן טורינו" אומר וולט לספר שלו המעלה את המחיר: "מה אתה, חצי יהודי או משהו?"
מיק. כינוני גזעני לאירים. קיצור של השם הפרטי מיכאל.
סלוֹפּ. אסיאתי. מילולית: מלוכסן, נטוי (slope). בסרט הוא נאמר על ידי צעיר לטיני
ספּוּק. כינוי פוגעני לכושים. מילולית: רוח רפאים (spook), ככל הנראה רמז לכך שהם אינם נראים בלילה עקב צבעם.
ספֵּייד. כינוי פוגעני לכושים, בעקבות דימוי במשחק הקלפים (spade).
עכברושי ביצה. ביטוי פוגעני החוזר שוב ושוב בסרט כלפי אסיאתים מפי וולט, מקורו ככל הנראה בסלנג החיילים במלחמת קוריאה. אנגלית: swamp-rats.
פּאדי. כינוי פוגעני לאירים (Paddy), בעקבות השם פאדריג, גירסה אירית של פטריק. הכינוי מתייחס בעיקר לשוטר אירי, וגם לשוטר בכלל.
פולאק. פולני, כינוי המוכר גם בסלנג הישראלי הוותיק. בסרט נשמע הביטוי hard-nose polack (פולני קשה עורף).
צ'ינק. כינוי פוגעני לסינים, וכן צ'יניטו (סיני קטן) ככינוי לנער סיני.
רַייס-ניגר. כינוי פוגעני יצירתי לסינים, מילולית: "כושי אוכל אורז" (rice-nigger).
רַייס בֶּרנֶר. כינוי שטנה שהדביק וולט, שעבד כל ימיו במפעלי פורד, למכוניות יפניות. מילולית: שורף אורז (rice-burner).
"הם עשו לו סאברה ושתילה בגוף" (ראש קהילה יהודית במרכז אמריקה בכתבת תחקיר על רציחתו של ישראלי בידי כנופייה מקומית, "שומר מסך").
"לא היה ולא נברא, לא היו דברים מעולם, הכל כלאם פאדי" (אהרן ברק בסדרת ביטויי הכחשה למעורבותו בהרכבת הקואליציה).
"לא ידעתי איך לאכול את ההצלחה" (מוטי, שמשקלו עלה מאז ניצח בריאליטי "לרדת בגדול" ב-115 קילוגרם).
שי גואטע כותב: מה מקור הביטויים דוגרי וראסמי? אני טוען בצחוק שמקור הביטויים הוא בכלל באנגלית. לדוגמא, אם מישהו יטען "מכבי חיפה היא קבוצה טובה" ואחר יענה לו "דוגרי", זה יהיה שיבוש של המשפט "i do agree" באנגלית. חברו יענה לו במילה "ראסמי", שהוא בעצם עיוות של המשפט באנגלית trust me. מה באמת מקור הביטויים הללו?
אכן, קישורים יצירתיים, אבל שתי המילים באות מערבית. דוגרי (ובתעתיק: דֻעְ'רִי) פירושה בערבית באופן ישיר, ללא מתווכים, מקור המילה בטורקית. רסמי פירושו בערבית רשמי (כלומר, הדבר הרשום), ומכאן נולדה המילה בעברית.
בן יהודה כותב בעיתונו "האור", באביב 1891, בדיון נרחב על המילה הלועזית 'אופיסייל': "ואנו משתמשים במלה הערבית רשמי", ובהמשך "בוודאי עלינו לקחת את המילה הערבית, ולתת לה אולי צורה יותר עברית".
יהודה נויפלד כותב: "אני מורה לאנגלית במכללת קיי להוראת מורים בבאר שבע. באחד השעורים, הגענו, אני יחד עם תלמידיי הבדואים, למסקנה שבעברית לא קיימות מילים עבור המילים האנגליות effective ו-issue. אנא, התייחס לכך".
שתי המילים מייצגות את הקושי הרחב לתרגם מונחים לועזיים לעברית. issue פירושה בעצם הוצאה, גלגול של המילה הלטינית exitus. מכאן התגלגלה, למשל, לתחום שוק ההון ושם תרגומה הנפקה, וגם לתחום הציבורי: issue הוא נושא שיצא לדיון ציבורי או תקשורתי, העניין שעל הפרק. בדיבור הישראלי נהוג להשתמש גם במילה האנגלית כמות שהיא: 'אישוּ'.
סוגיית המילים הלועזיות עומדת על הפרק גם בוועדות האקדמיה ללשון מאז ומתמיד. בשנה האחרונה נדונה בוועדת האקדמיה למילים בשימוש כללי, שאני חבר בה, המילה "אופורטוניסט", ולצידה "אופורטוניזם". תהליך מציאת החלופה העברית אינו פשוט.
אופורטוניסט הוא אדם המנצל הזדמנות הנקרית בדרכו, בדרך כלל תוך הסתגלות לערכים או לדרישות של הסביבה שבה נוצרת ההזדמנות. אופורטוניסט נחשב שם תואר שלילי, אך לא בהכרח. שרגא בירן, בספרו "בשבחי האופורטוניזם, מבוא לתורת ההזדמנויות", סבור שמדובר בתכונה חיובית של בעל יוזמה המזהה הזדמנויות.
על רקע זה דנה הוועדה בכמה חלופות לשתי המילים: ההיבט של ניצול ההזדמנות הוליד את נְצַלְתָּן ו'נְצַלְתָּנוּת' (או נַצֶּלֶת). ההיבט של ההזדמנות הוליד את מִזְדַּמְנֵן והִזְדַּמְנְנוּת.
ההיבט של ההסתגלות העלה את סְתַגְּלָן וסְתַגְּלָנוּת, מילים הקיימות במילון, והשאלה היא אם הן מתאימות למשמעות האופורטוניזם והאופורטוניסט.
הדיונים בעיצומם. כחבר הוועדה אשמח לקבל תגובות והצעות נוספות במדור זה. (אפשר ורצוי ב"כתוב לעורך" או במייל: ruvik@maariv.co.il)
אורי פרידלנד מזכרון יעקב כותב: לפני מספר ימים ישבתי עם חבריי ביערות הכרמל, בזמן שאחרים הלכו 'לקושש עצים', ופתאום הופתעתי לי מעוצמת המילה לקושש. מהיכן בא הפועל הזה?
'לקושש' בא מן התנ"ך, ושם הוא משמש גם לעצים אבל גם לתבן ("ילכו וקוששו להם תבן", בספר שמות). על פי הצליל ניתן לראות שהפועל מתייחס לקש: המקושש אוסף או (לפי רש"י) מלקט קש, ולפי דעה אחרת, תולש את הקש משורשיו. הפועל התפשט היום לתחומים נוספים. "ללכת לקושש" סתם הוא לצאת לקניות, בפוליטיקה "מקוששים קולות", בעיקר במסגרות מצומצמות כמו כנסת, על נתניהו נאמר למשל שהוא "מקושש לגיטימציה", ועוד קישושים לרוב.
במדור הקודם הוצגו כמה שאלות לשוניות בתחום הכדורגל, לכבוד ערב המחווה ליעקב חודורוב שהתקיים בראשון לציון. והרי התשובות.
1.
"שער אנגלי" הוא ביטוי מהכדורגל השכונתי של שנות החמישים. זהו שער המובקע עם רדת החשיכה, לאחר שרוב השחקנים פרשו ונשארו רק המכורים למשחק. "גול טורקי" באותו עניין, הוא בעיטה הפוגעת בחלקו החיצוני של השער, ונחשבה שער במשחקים שכונתיים.
2. אופניים ומספריים הם שמות לבעיטת מספרת: מספריים בעברית, אופניים בפורטוגזית: ביצ'יקלֶטה.
3. "המילה כישלון היא לא המילה הנכונה להגדיר את העונה הזו" (שמעון מזרחי, לאחר שהתברר שאפסו סיכויי מכבי תל אביב לעלות לשלב הבא).
4. הביטוי "לכדור יש שני צדדים" נאמר על ידי יו"ר מכבי רעננה בכדורסל דווקא, זוהר הלפרין.
5. יורם ארבל הביא את הביטוי בו הוא משתמש "הלכה חמורו" מן המשנה. במסכת בכורות מתקיים דיון בהלכות פרה. רבי טרפון פסק דבר מה והתברר שטעה, ועל כן אמר לעצמו: "הלכה חמורך, טרפון", כלומר, עליך למכור את החמור שלך כדי לשלם עבור הפרה. רבי עקיבא משחרר את טרפון מהתשלום, הביטוי נשאר אתנו, ויש בו חן מיוחד. ראשית, כי הפועל "הלך" משמש בסלנג הישראלי באותה משמעות (אבד, הפסדתי אותו). שנית, מאחר שהחמור בימינו הוא כידוע זכר, אבל במשנה הזו מתייחסים אליו כנקבה.
6. השם שהציע אייל ברקוביץ לאוטוביוגרפיה (שלא נכתבה עדיין) של שלמה שרף הוא "קוס אמק".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
