דורה: מחנונית מגניבה לנערה מתבגרת
אחרי תשע שנים של סקרנות אינסופית ושומן ילדות, דורה גורבת גרבונים והופכת לטינאייג'רית מגניבה. איך הפכה המגה-חנונית למלכת הכיתה ומה נאבד ברגע שהיא תחליף את הסניקרס בחוטיני? דורה חוקרת. את המיניות שלה
לתפקיד המבוגר האחראי שלצדה לוהק בוטס הקוף הרעשני (מרקו התקשר. הוא רוצה תמלוגים), ואת תפקיד הזאב הרע גילם סווייפר (חטפני), השועל התחמן. המנה האנומלית הזאת בתפריט הפאסט-פוד הטלוויזיוני החזיקה מעמד עשור שלם, אבל עכשיו ערוץ ניקלודיאון וחברת המשחקים מאטל רוצים לבגר אותה, כלומר להעביר אותה תהליך של כוסיפיקציה, כדי שהיא תדבר לטווינאייג'ריות (גיל 15-10) שמתחילות להשתעמם מבוטס ומספר אדום גדול ולגלות עניין במגפיים וליפסטיק אדום קטן. קולקציית הסתיו הקרוב של דורה תכלול פחות שומן ילדוּת ופחות בד.
דורה נולדה מן האינטרנט, בימים שבהם בועת הדוט.קום התמלאה אוויר ודולרים לקראת הפיצוץ והתפיחה המחודשת. פתיח הסדרה מציג אותה כדמות במשחק מחשב מהדור הישן, סופר-מריו גרסת גן ריקי. גם בסדרה עצמה מופיעה אלמנט וובי בולט - סמן בצורת חץ מאיר את המקומות שאליהם היא צריכה להגיע.
היא יודעת למצוא תשובות ופתרונות, כמו הילדים שגדלו על גוגל וויקיפדיה, וכשהיא לא יודעת היא שואלת את הצופים שמעולם לא פגשה - קצת כמו שאלה בפורום. שם הסדרה, "Dora the Explorer", מעורר חשד שמא מדובר בכלל בפרסומת סמויה לדפדפן אקספלורר של מיקרוסופט (מה שמציב את בוטס בתפקיד הסייען של מיקרוסופט, מהדק הנייר המעצבן). החשד הקונספירטיבי מתגבר כשרואים את סווייפר, שדומה דמיון מטריד ללוגו הדפדפן המתחרה, פיירפוקס.
דורה, שקהל היעד המקורי שלה הוא פעוטות וילדי גן, היא חנונית מגניבה: אינטליגנטית, חקרנית וסקרנית, קוראת ספרים, דוברת אנגלית וספרדית, חביבה ואוהבת אדם וחיה. בכל פרק היא יוצאת, בוטס לצדה ותיק הגב המדבר על גבה, למסע שבו תדבר עם הצופים ותיעזר בהם, תתגבר על מכשולים ותפתור חידות, תפגוש חברים מוכרים וחדשים, תפטפט בספרדית ותגיע תמיד ליעדה בשלום. גם כשסווייפר השועל מנסה לחבל במסעה, היא לא מקללת ולא מאיימת ולא מרביצה, רק דורשת באסרטיביות: "סווייפר, תפסיק לגנוב!". שלוש פעמים וזה עובד. ספרו את זה לנשיא לשעבר בוש.
הדור הבא של דורה הוא גם אינטרנטי, אבל בדרך אחרת. במקביל להבגרת הדמות תשיק חברת מאטל, שהמותג הכי מפורסם שלה הוא ברבי, בובה של דורה שמתחברת לאינטרנט ו"מעצימה ילדות להשפיע ולשנות את החיים של דורה ושל חבריה", כפי שלרלרה סגנית הנשיא לשיווק של מאטל, ג'ינה סירארד.
בעברית פשוטה, אפשר לשחק איתה כמו עם ברבי 2.0: הילדות יכולות לשנות את אורך השיער שלה (חשוב), צבע העיניים שלה (חיוני) והתכשיטים שלה (הכרחי. כרגע יש לה צמיד בצורת פרח), שינויים שיחולו גם בבובה הפיזית. וכמובן, אפשר תמיד לצייד אותה באקססוריז נוספים, שיימכרו בנפרד.
החיבור יאפשר גם להפעיל את דורה בעולם המקוון,
"הסיפוק המיידי שהבנות מקבלות בעודן משנות את דורה אונליין וחוזות בבובה משתנה באורח קסם מול עיניהן הוא פריצת דרך בשוק הצעצועים של ימינו. בנוסף לכך, ההורים יכולים לחוש בנוח בידיעה שהעולם המקוון של דורה מספק חוויית משחק בטוחה ושלמה לילדים שלהם". כן, חוויה בטוחה כמו לשלוח נערה למסע שופינג בקניון.
וזה לא שדורה לא התמסחרה עוד קודם - היא הכניסה מיליארדים במוצרים נלווים, אבל ההורים לפחות יכלו להתנחם בעובדה שהם קונים לילדים צעצוע חינוכי ולא ברבי בעלת פרופורציות לא טבעיות של רגליים ארוכות, מותני צרעה ושדי פלסטיק ענקיים, או בראץ שרלילה בעלת שפתיים גדולות ויותר מדי איפור.
"יש מגוון לא קטן של מוצרים שכמעט בלתי אפשרי לרכוש לא ממותג, אז אם כבר, אני מעדיף את המותגים שמשדרים פחות אלימות, פחות רוח שטות, ודורה די עונה על הצורך הזה", אומר ברק פיטוסי, בן 35, איש תקשורת וגרפיקה ששניים משלושת ילדיו, בני חמש ותשע, צופים בדורה.
ההידרדרות הערכית של דורה מלווה, באופן טבעי, במהפך חיצוני. ניקלודיאון ומאטל יחשפו את הדמות המשופצת רק בסתיו, ובינתיים פרסמו צללית שלה, כאילו היתה אמבר החשפנית, שצלליתה המעורטלת מוטלת על המסך רגע לפני שהיא מגיחה מאחורי הקלעים אל קדמת הבמה.
אצל דורה החדשה מחליף שיער גולש את תספורת הקערה, תיק בית הספר עם המפה המדברת נעלם, אולי לטובת סלולרי חכם עם מפות מקוונות וג'י.פי.אס, והחולצה ומכנסי הספורט עפו לטובת מה שנראה כמו שמלה קצרה שחושפת רגליים ארוכות. אלה, שנעטפו פעם בנעלי סקוטש וגרביים צהובים עם פרנזים, מסתיימות עכשיו בנעליים נשיות ואופנתיות (תודה לאל, על עקבים ויתרו לה לעת עתה).
בעוד דורה הישנה עמדה בטבעיות ונופפה בידיה, תנוחת היד של דורה החדשה מעודנת ופלרטטנית, ובמקום לעמוד יציבה על שתי רגליים היא עומדת כשרגל אחת שלה באוויר, מקופלת לאחור, ספק נוגעת ספק מתחככת ברגל השנייה. דורה החדשה תפלג את הקונצנזוס המגדרי: בנים לא יוכלו להמשיך את ההזדהות הא-מינית איתה - היא תהפוך לאחת מהבנות, שירצו לדמות לה, והבנים, או שלא ירשו לה לשחק איתם, או שיתאהבו בה. "ילדים יזדהו עם דורה במראה החדש, לא עם זו הגוצה שמסכמת את התמימות הילדותית", הזהיר הפסיכולוג ג'ק בויל ב"סאנדיי מייל" הבריטי, ולין שרידן מאוניברסיטת קלדוניאן אמרה: "דורה נתנה השראה למיליוני ילדים בלי שתהיה במידה אפס. הסירו את ידיכם מדורה".
הורים שראו את הצללית המאיימת לא נשמעו נלהבים. כמה מהם ארגנו עצומה ובה מחו על מסלול ההתבגרות הלא טבעי של דורה. לדעתם, "היא לא היתה הופכת לאייקון אופנה או שופהוליקית. היא היתה מנצלת את כישורי פתרון הבעיות שלה כדי להמציא דרכים חדשות להביא מים נקיים לקהילות נזקקות בעולם. אולי היא היתה הופכת לאצנית ברמה עולמית או הולכת אחרי אהבתה לחיות והופכת לפעילה לשימור הטבע או לביולוגית".
לגבי הגרדרובה החדשה מסרו מניקלודיאון: "הבובה החדשה לבושה בטוניקה, חותלות וסנדלים. היא אינה לובשת חצאית קצרה, כפי שנטען בכמה פרסומים כוזבים". טוב, ככה זה כשמתייחסים לדורה החדשה כאל ראש המוסד ומשחררים צללית שלה במקום תמונה.
דורה לא לבד - דמויות ילדוּת אחרות לפניה עברו מהפך כדי להתאים לילדים שיונקים מגיל חד-ספרתי דימויי גוף אנורקטיים ופורנו חופשי מהטלוויזיה, משלטי החוצות ומהאינטרנט. דובוני אכפת לי האהובים הלכו לדיאטנית והורידו את הכרס, צבי הנינג'ה עשו שעות נוספות במכון כושר ושריריהם השתרגו, באגס באני וחבריו מהלוני טונז הפכו לכנופיה לבושת שחורים מפחידה, ובובת הולי הובי הפכה מילדה בעלת קרזולת אדמונית ושמלת טלאים הומלסית לנערה בעלת שיער גלי בלונדיני, לבושה בחולצה קצרת שרוולים וג'ינס.
אחת שעברה שינויים דומים מאוד לאלה של דורה היא סטרוברי שורטקייק (תותית), בובה ודמות מצוירת מהאייטיז. שורטקייק היתה ילדה שמנמנה בעלת נמשים, ראסטות אדומות, כובע קצפת ותותים ושמלה מיושנת עם שרוולים ארוכים - ובאופן כללי נראתה כמו פחזנית.
בשנה שעברה היא נכנסה לטיפול עשרת אלפים ויצאה ממנו בחורה גבוהה ודקיקה (היא כבר לא נוגעת בקצפת, מתברר), לבושה בשמלה צמודה ועליונית עם שרוולים קצרים, שיער גלי ורוד וארוך ושפתיים נוצצות מליפגלוס. ב"ראיון" בתוכנית "גוד מורנינג אמריקה" אמרה שורטקייק המונפשת: "יש רק דרך אחת לתאר את המראה החדש שלי: פשוט טעים!". המראיינת שאלה מדוע שינתה את הלוק. "מי אוהבת ללבוש את אותה תלבושת שוב ושוב ושוב?", צחקקה קורבן האופנה.
סטרוברי שורטקייק בליפגלוס זה סבבה, אבל ונסה הודג'נס בת ה-20 מ"היי סקול מיוזיקל" חטפה על הראש בשנה שעברה כאשר צצו תמונות לנז'ריי ועירום שלה, שצולמו לדברי יחצניה באופן פרטי ודלפו לאינטרנט. כמוה גם מיילי סיירוס בת ה-15, כוכבת "האנה מונטנה", שהצטלמה אצל אנני ליבוביץ ל"ואניטי פייר" כשהיא לבושה רק בסדין, גבה חשוף ומבטה פתייני.
לדורה היו כל הנתונים לגדול אל תוך הגיק-שיק האתני סטייל סשה ומאליה אובמה (שגם הן זכו לבובות בדמותן). אבל החליפות רוצים לראות אותה כפקאצה שמשדרת מיניות. כמובן רק עד הרמה המותרת על פי חוק המיינסטרים האמריקאי לכוכבת ילדים.
אלא שהסיפורים של סיירוס והודג'נס, ועוד אינספור כמוהם, מזכירים לנו שברגע שמזניקים את המירוץ למיניות של כוכבות ילדים, קשה לעצור אותו. בייחוד כשהתקשורת והאינטרנט דורשים את ליטרת הבשר החשוף שלהם, והדרך מהשער של "מעריב לנוער" לשער של "בלייזר" קצרה מתמיד.
אם לא ניזהר, בעוד כמה שנים אנחנו עלולים למצוא את דורה מדגמנת אנורקסיה, מוציאה אלבום שירי פופ שעברו עריכה בפוטושופ ויוצאת מלימוזינות בלוס אנג'לס עם ברזילאי ובלי תחתונים. חייבים לעצור את זה: בעולם יש מספיק פריס הילטוניות, לינדזי לוהניות ואחיות אולסן. דורה יש רק אחת.
נא להמתין לטעינת התגובות
