קובי-קאי: ראיון עם קובי פרג'
3 חודשים אחרי סיומה של העונה ה-1, קובי פרג' חוזר יחד עם יתר החברים של "שבוע סוף" למשבצת של שישי בערב. לקראת העונה ה-2 הוא מספר על האווירה בסט ("יש רוח חדשה") השאיפות לעתיד ("תיאטרון, קולנוע. לא חסר דברים") וגם על הצוות ("הקאסט נטול אגו. הפכנו לחבר'ה"). ראיון
התוכנית, שהתרוממה בין היתר בזכות הפארודיה המוצלחת ל"אח הגדול", מחזירה למסך גם את אותה שורה מרשימה של שחקנים וקומיקאים, שינסו להנעים את זמננו ועל הדרך להשיב את נתוני הרייטינג הטובים מהעונה הקודמת.
קובי פרג'. צילום: יוני המנחם
אחד משורת השחקנים הזו הוא קובי פרג', שבין היתר גילם את הבובליל והביא לנו את החיקוי של אורן "פסיכו-קינזיס" זריף. לרגל חזרתה של התוכנית תפסתי אותו אחרי יום צילומים מעייף כדי לדבר על הפרמיירה המחודשת. "התחלנו את הצילומים לפני שבועיים", הוא מספר. "אני חוזר מהימים האלו בתחושה נורא כיפית, גם הצוות מאוד מגובש, אבל זה מתיש. זה נראה כיף חיים לעשות טלויזיה, אבל זה עבודה לכל דבר. אם אין צילומים אז יש קריאות, חזרות".
"אני מאד מתרגש לקראת העונה החדשה", הוא מודה ומוסיף, "אני כל היום מתעניין ושואל איך הדברים נראים. יש רוח חדשה בהפקה. הרבה כותבים חדשים התווספו לנו".
מה השוני מהעונה הקודמת?
"אני לא יודע להצביע על מה שונה. מבחינתי היתה לי בעונה הקודמת התנסות ראשונה במשבצת הזו ואני יותר משופשף".
מה נראה העונה משבוע סוף? מה נראה ממך?
"הרבה דמויות חדשות. אני מביא איזה דמות של ישראלי שנדבק למטיילים ישראלים אחרים בחו"ל. ממה שאני יודע זה נראה משעשע, אבל לא ראיתי את זה ואני יודע שעבדתי על זה קשה".
אני עוצר כדי לתהות לגבי חלקו של צוות השחקנים בדמויות שאנחנו רואים על המסך: "הרוב מגיע מהתסריטאים", הוא נותן את הקרדיט, "אנחנו מביאים לשם את הפנים של הדבר הזה, אבל כן, יש גם רעיונות שבאים מאיתנו".
מחפש אתגרים
בשלושת החודשים האחרונים, פרג' לא שקט על השמרים ("אני לא טוב במנוחה, אני צריך לעבוד", הוא מודה). אחרי חמש שנים בהם כיכב ב"פיג'מות", סדרת הילדים המצליחה שיצר עם עודד פז ואילן רוזנפלד, הוא חזר קצת לנישת הצעירים ועבד במהלך הפגרה על "האחים דה גמה" בערוץ לוגי.
פרג'. צריך לעבוד. צילום: יוני המנחם
"זו תוכנית שמלמדת גיאוגרפיה בצורה נורא הומריסטית. שווה צפייה. סדרה מקסימה שמביאה נתונים מאד מרשימים. אפילו אירחתי את אורי גוטליב לפרק אחד".
מה אתה אוהב יותר לעשות, תוכניות לילדים או למבוגרים?
"גם "הפיג'מות" היא לא בדיוק לילדים. גם הדברים שאני עושה לילדים נשארים בגבול ה"אול-פמילי". זה לא שאני מתחנחן ב"פיג'מות". "הפיג'מות" היא מוצר שלראייתי עבר כבר לגמרי את תחום הילדים".
אז מה יותר כיף מבחינתך, "הפיג'מות" או "שבוע סוף"?
"אין לי משהו יותר כיפי. גם לחזור לעבוד עם אילן ועודד זה כיף ומוכר לי, אבל גם 'שבוע סוף'. עוברים הרבה מגרשים ויש עוד לאן לשאוף".
לאן?
"תיאטרון, קולנוע. לא חסר דברים להתנסות בהם".
מה הדבר שהכי היית רוצה להתנסות בו בעתיד הקרוב?
"מניח שתיאטרון".
יש לך התנסות בתיאטרון?
"לא. לא בתיאטרון רפרטוארי או משהו בסגנון".
אתה נתפס כמצחיקן, יש רצון לעשות גם תפקידים דרמטיים?
"כל אתגר. זה חלק ממני".
איזה קומיקאי אתה הכי מעריך, למעמד של איזה שחקן היית רוצה להגיע?
"לא יודע. שייקה אופיר מאד השפיע עלי, אבל הוא כבר לא איתנו. העם היהודי מוכשר מאד בקומדיות. שחקן? פיטר סלרס".
על התחרות עם "ארץ נהדרת" כבר נכתבו עשרות מילים ונאמרו בערך פי שתיים. גם לפרג' כבר נמאס להתייחס
לנושא: "הדעה שלי עליהם היא כמו של כולם. הם נהדרים ומצוינים. מעולים. אני לא מרגיש בתחרות איתם. אני בא למקום עבודה. אין לי שום תחרות עם אף אחד. לזכייניות יש תחרות. אני לא מתחרה ולא מוכר פרסומות".
סינרגיה על הסט
"שבוע סוף" חוזרת למשבצת הקשה של יום שישי בערב ומחליפה את "צחוק מהעבודה", שדווקא רשמה נתונים לא רעים: "בעונה הראשונה הצלחנו ביום שישי יותר מכל מי שישב שם בשנתיים-שלוש האחרונות. זו אחת הסיבות ש'שבוע סוף' חוזרת לעונה שנייה, בגלל שהיא הצליחה ביום שישי ולמרות כל הקטילות. בסופו של דבר התוכנית חוזרת למצב את עצמה ונקווה שהיא תתן עונה יותר טובה. תמיד יש לאן לשאוף".
סט של מצחיקנים. פרג' ב"שבוע סוף". צילום: יוני המנחם
הצוות של "שבוע סוף" מורכב מקאסט מרשים של שחקנים וקומיקאים מהשורה הראשונה. ביקשתי מפרג' התייחסות ספציפית לכל אחד. התחלנו עם עידן אלתרמן. "מה עולה לי בראש על עידן?", הוא חושב ומחקה את אלתרמן כצחי - "יופי". "יופי - כל היום. הוא נורא אוהב שאני עושה לו 'יופי'".
לאט-לאט הוא עובר על כל החבורה: "אורי (גוטליב) מאד מצחיק אותי. הוא פשוט איש מצחיק וקסום ונורא כיף להיות איתו. שני (כהן) היא חברת ילדות שלי, היא כמו משפחה, היא כמו אחות. קיגלר זה איש שיש לי איתו חיבור מאד טוב והוא נורא מצחיק גם בחיים האישיים".
"עופר (שכטר) ומיקי (גבע) הם שני אנשים צעירים ומוכשרים שמוסיפים המון צבע לדבר הזה. אלי (יצפאן)? מה אני יכול להגיד עליו - זה קרנבל. זה אדם, שכל רגע יש לו יציאה. אין דקה אחת של רצינות וגם הרצינות שניה אחת אחרי זה מתהפכת".
בסט מרובה מצחיקנים, מי זה שעוצר כל רגע, תוקע דאחקות ושופך את כולם?
"כל רגע מישהו אחר לוקח את התפקיד. זה סט של אנשים שכולם מצחיקים גם בחיים. אתה לא יכול אחרת. אז כל פאוזה מישהו אחר ממלא. ואם מישהו במצב רוח - אנחנו מרגישים אחד את השני מאד טוב. זה קאסט שמהיום הראשון היה נטול אגו וקיבל אחד את השני. הפכנו לחבר'ה".
אתם מבלים ביחד?
"מדי פעם. עכשיו לקחנו את הזמן אחד מהשני, אבל יש פעילויות כאלו ואחרות".
אנחנו מקנחים את הראיון בתרומה של שנת השפשוף הראשונה על הסט של "שבוע סוף" לעונה השנייה. "למדתי מהי מיומנות של זמן עבודה. זה להבין באיזה מסגרת זמן אתה עובד. אלו לא ימים שבהם מזרימים ים של כסף לתוך צילומים ו"שבוע סוף" היא הפקה יקרה".
"בתוך תוכנית שמרכיבה צילומי חוץ יש הרבה מאד קצב וזמן הצילום קצר כדי לתת את הטייקים שאתה מכין בבית ואת הפאן שאתה מצליח להוציא. צריך להביא את זה על הבאזר ואני מרגיש שאני מתייעל ומשתפר".
צברת ביטחון?
"זה גם מגיע מן הסתם, אבל אני לא מאמין שזה היה נורא חסר".
נא להמתין לטעינת התגובות
