איזה כיף למות בעברית
עם שוך הסערה שחולל נאום האפיפיור, המדור עושה סדר ומגיש לקוראיו מילון מוות עברי בסיסי. וגם: איך משפיעות הכרעות לשוניות על דו"חות חנייה, יום הולדת 32 למילה מהפך וחידון לא נושא פרסים עם הביטויים העדינים של השבוע
העברית עשירה מאוד בביטויים ובמילים הקשורות במוות, ובין היתר היא מציעה כמה וכמה פעלים למי שמאבד את חייו. להלן מילון מילון מוות עברי בסיסי, ושנהיה כולנו בריאים.
הושמד. רק בשואה, ותמיד ברבים. הביטוי הנורא מכולם לעניין השואה, ואולי המדויק מכולם. ב"נרצחו" הקורבן נחשב אדם פרטי. השמדה הופכת את ההורג למפלצת הרואה בקורבן שלו תת אדם.
הלך לעולמו. גירסה יהודית מובילה, בעקבות ספר קוהלת ("הולך אדם לבית עולמו"). היהדות מציעה עשרות דרכים לציון מותו של אדם, כגון "בא יומו", "הגיעה שעתו", "נוחו עדן" ועוד ועוד.
התבזבז. גירסת העולם התחתון. שפת העבריינים מלאה בביטויי מוות, בדרך כלל מצד המוציא להורג. רשימה חלקית: הזיז. העלים. בִזבז. טחן. עשה לו סוף. פירק. צִנזֵר. קטף. סינן. קרע אותו. שלח לו זר. תפר אותו.
חוסל. חיבור לא מחמיא בין תרבות העבריינים למלחמה בטרור.
מצא את מותו. הדרך התקשורתית למות. תרגום ישיר מצרפתית: il a trouvé la mort, יש גם בגרמנית.
מת. הדרך הכי פשוטה למות בעברית, אולי דווקא משום כך אין בה שימוש נרחב.
נהרג. הפועל המקובל למי שמת מוות בלתי טבעי, נחשב נייטרלי יחסית. משמש בעיקר בפעילות קרבית ובתאונות דרכים.
נספה. פועל מיוחד לאסונות קשים ומהירים, בעיקר בתאונה ובמגיפה. מדי פעם הוא משמש בהקשר לשואה. מקורו בתנ"ך, ולא במקרה הוא קרוב משפחה של המילה סוף.
נפטר. הדרך הטבעית למות. קיצור של הביטוי החז"לי "נפטר מן העולם".
נפל. הפועל שיוחד לחיילים המוצאים את מותם במלחמה. המקור בקינת דוד: "איך נפלו גיבורים", ומכאן הפך לצורת המוות הגבוהה והמקודשת ביותר. מהשירה הזו בא גם "חלל", הלוחם ההרוג, והביטוי "נפל חלל".
נרצח. מת כתוצאה מפשע מכוון של אדם אחר. הפועל שבנדיקטוס שכח.
שלח יד בנפשו. התאבד. בעיתונות של פעם כתבו: "מת בנסיבות טראגיות".
שלח יד בנפשו. התאבד. בעיתונות של פעם כתבו: "מת בנסיבות טראגיות".
מי אמר למי השבוע?
1. לא סופר אותם לא ממטר ולא מקילומטר
2. נפגע בו בצורה חד משמעית שאינה משתמעת לשתי פנים
3. כולכם זבלים. משתין עליכם מהמגדל
4. אל תהיה פרייער
5. מה אתה מתחקר אותי כמו איזה ינשוף?
התשובות לא לפי
א. הממונה (לשעבר) על אגף התקציבים באוצר למני מזוז
ב. הסוכן פינטו לעבריין בסדרה "הסמויים"
ג. אוהד בית"ר ירושלים על אבי לוזון
ד. ראש מועצת נתיבות לאנשי הרב רנטגן
ה. העבריין רמי עמירה
התשובות בסוף המדור.
תקנות בעברית יכולות להיות עסק יקר. זה מה שקרה לעיריית נתניה, שהפסידה במשפט על עבירת חניה לקצין המשטרה בדימוס עודד שכטר. שכטר חנה במהלך היום ליד מדחן שקבע שהחניה בתשלום בשעות 0700-1900.
לכאורה מדובר בשעות היום, אבל פסיקת האקדמיה משנת 1994 קובעת שיש לכתוב בעברית רצף מספרי מימין לשמאל, כלומר, במקרה זה הרצף התקני הוא 1900-0700, והחניה במקום אסורה דווקא בשעות הלילה, דבר שהעירייה ודאי לא התכוונה אליו. שכטר ערער באמצעות משרד עורכי הדין עצמון לוי וזכה במשפט. משרד עורכי הדין גם הסתמך על פסיקה בעניין של השופט אגרנט משנת 1970. האקדמיה עוד לא פסקה אז את פסוקה, ואגרנט הביא לראיה את דעתו של הבלשן ראובן סיוון, ואת נוהג הכיתוב בתמרורים בחיפה.
עד כאן הסיפור, ומכאן דעת המדור. פסיקת האקדמיה, במקרה זה, אינה נראית לי. המספרים בעברית זורמים, כידוע, משמאל לימין, וכך אנחנו קוראים באופן טבעי גם רצף מספרי. קורא טבעי מבין בקריאה הראשונה ש- 0700-1900 הוא שבע בבוקר עד שבע בערב ולא להיפך. במקרים רבים הפסיקה בלתי אפשרית ליישום. אנחנו כותבים 15.11.07 ולא 07.11.15
העיקרון נשבר לעתים קרובות במקרים שבהם לא מובא מספר שלם. 1945-56 הן השנים שבין 1945 ל-1956, החלופה 1956-45 בלתי מתקבלת על הדעת. ובכלל, אנחנו כותבים היום במחשב, ושם ברירת המחדל היא משמאל לימין. מי שרוצה לכתוב על פי הכללים חייב לפעול נגד הנטייה הטבעית, ולהקליד תחילה את המספר המאוחר יותר, כדי שיופיע משמאל.
ומה קורה בשטח? הלכתי לגגל, ולהלן הממצאים. מבין חמישים ההופעות הראשונות של "בין השעות" שבהן מופיע רצף מספרי ללא חציצה של מלים, 32 הן משמאל לימין, כלומר, נגד התקן, ו-18 מימין לשמאל, כלומר על פי הקביעה התקנית. בין הבלתי תקינים אפשר למצוא את לוח שעות הלימוד במרבית האוניברסיטאות, מרכז השלטון המקומי, שעות הביקור בבתי החולים וכן מוסדות תרבות מכובדים. שומרים על התקן, בין היתר, עיריית תל אביב, צה"ל ומכללת סכנין.
שני שליש אינם עומדים בגזירה, ונראה שמדובר בתקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה. בכל מקרה, חוק הוא חוק. הפסיקה נקבעה, העירייה תשלם, וגם תחליף את הכיתוב על המדחנים. עדיף אופניים.
אחת המילים החשובות בתולדות הלשון הפוליטית בישראל היא "מהפך", ובימים אלה ימלאו 32 שנה להיוולדה על ידי חיים יבין, שעל פי עדותו עלתה בדעתו רגעים לפני שעלה לשידור, ומאז היא אתנו.
"מהפך" אינה מלה חדשה. היא שמו של אחד מטעמי המקרא, וגם מונח מתחום הגיאוגרפיה.
אריה פרלמן, קורא חרוץ של ספרות היסטורית, מצא שגם במשמעות שבה השתמש חיים יבין, כלומר, שינוי פוליטי דרמטי, היא אינה חדשה. וכך כותב פרלמן: "בשנת 1975 יצא לאור בהוצאת שקמונה, ספר בשם 'הסכסוך – למה ועד מתי?' מאת דוד קמה. בספר זה, משתמש המחבר במילה 'מהפך' 4 פעמים לפחות.
למשל: 'הערבים ... התנגדו בחריפות לחלום הציוני המתגשם כדי למנוע את המהפך, הקטסטרופלי לגביהם, הטמון בתכנית הציונית'. וגם: 'על היהודים מוטל אפוא להגשים מהפך אדיר. עליהם לשנות את הדימוי ההיסטורי שנתגבש בתודעתו של העולם על הסכסוך היהודי-ערבי".
פרלמן חיפש עוד ומצא את האדם הראשון, ככל הנראה, שהשתמש במילה, לא אחר מאשר ראש ממשלת ישראל משה שרת, וכך הוא כותב ביומנו ב-18 באוקטובר 1953 על פנחס לבון: "מעניין ומאלף ביותר המהפך שחל בהלך מחשבותיו ובכל נטיית רוחו של אדם חכם ומוכשר זה, אך כנראה גם בעל שליטה רבה במרכזי העצירה שלו".
יבין מן הסתם לא הכיר מקורות אלה, ועומדת לו זכות החידוש הספונטני, וההפצה לכל בית בישראל.
נתי קציר שואל: "האם יש קשר בין המילה העברית "גֵר", לבין המילה הספרדית גרינגו שפירושה אדם זר?
אין קשר בין המלים. "גר" היא מילה שמית מהשורש גו"ר, ופירושה פשוט "אדם (זר) שבא לגור". גרינגו היא מילה בסלנג הספרדי-אמריקני ומתייחסת ללבנים, בעיקר יוצאי אנגליה, בעיני תושבים דוברי ספרדית. המילה היא שיבוש של המילה הספרדית griego, "יווני", שהיא כינוי מקובל לזר בספרדית, כמו במשפט hablar en griego (הוא מדבר כמו יווני, כלומר, אי אפשר להבין אותו).
הביטוי "פאה נוכרית" לקוח היישר מן המשנה, במסכת שבת. שם נכתב: "יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חבירתה, בין משל בהמה, ובטוטפת ובסנבוטין בזמן שהן תפורין בכבול, ובפאה נכרית לחצר". היא נקראת 'נכרית', מאחר שהיא עשויה, כהגדרת חנוך אלבק, "משיער נשים אחרות".
התשובות ל"מי אמר למי": 1-ה, 2-ג, 3-ד, 4-א, 5-ב
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
