איירבול נוראי: על שפת הכדורסל
לטובת חובבי הכדורסל ולקראת משחקי הפיינל פור של ליגת ווינר, המדור מגיש מילון מזורז לאנגלית אמריקנית, שקנתה אחיזה של קבע בתחום. לטובת השאר, המדור מתרפק על פנינים של שייקה אופיר, מסביר מהו חרמן ומספר על מילון ערבי חדש
שידורי הטלוויזיה החדירו את השפה העברית לתחום, והיום מתגלגלות על כל לשון המילים "בלם", "קוון", "קרן", "נבדל" ו"עבירה". הכדורסל לעומתו רווי אנגלית אמריקנית. ויש עוד הבדל. שידורי כדורגל מדברים בשפה השווה לכל נפש. הכדורסל נשמע לפעמים כמו שיח היי-טקיסטים בעמק הסיליקון הישראלי.
2. כדורסל בגלובאלית. אז זה נשמע ככה, כשמדובר באנגלית מעוברתת, או עברית מאונגלזת, ולהלן כמה דוגמאות מתוך רבות. הציטוטים משידורי חצי הגמר ביום שלישי.
אֶיירבוֹל. כדור שנזרק לקליעה אך אינו מגיע לטבעת או ללוח: "יבזורי עושה איירבול נוראי". אנגלית: airball.
דאנק. הטבעה: "רוברטס עושה מזה דאנק". אנגלית: dunk. המילה האנגלית משמשת במקורה להטבעת קרייקר בתוך דיפ.
מאני טיים. רגעי ההכרעה במשחק צמוד. "שרון ששון מאני" (אחרי כמה קליעות שהחזירו את ירושלים למשחק בשלב ההכרעה). אנגלית: money time, "זמן הכסף", להזכירנו שהכסף הוא שם המשחק האמריקני, גם בכדורסל. משחק שהוכרע הרבה לפני סופו סובל מגארבג' טיים, זמן הזבל.
פוזֶשֶן. החזקת כדור ברציפות בידי אחת הקבוצות: "יש לנו פוזשן אחד". אנגלית: possession.
וגם "גארד (guard) מוליך כדור", "סנטר (center) שלישי", "הגנה נגד פיק'נרול (pick'n roll)" ועוד ועוד.
3. ויש גם טאץ' ישראלי. בכל זאת נולד גם סלנג עברי טהור בשפת הכדורסל. דוגמיות.
זריקה לחמש. קליעה ממרחק רב, הרבה מעבר לקו שלוש הנקודות.
יאללה בלגן. משחק לא מסודר, בכדורגל הוא קרוי "שכונתי".
להיכנס ליער. לחדור לסל בין שחקני הקבוצה היריבה, בעיקר כשמדובר בגברים גבוהים וחסונים.
לתפור שלֶשה. לקלוע סל ממרחק. "דאוול תופר שלשה".
4. כדורגל וכדורסל. למרות השוני הרב בין המשחקים מסתמנת זליגה לשונית ביניהם.
בונקר. מונח כדורגל טיפוסי, משחק הגנה צפוף שנועד בעיקר לשבש את משחק ההתקפה של היריב. השבוע התלונן מאמן חיפה כדורסל אבי אשכנזי, מאמן מכבי חיפה כדורסל: "אומרים עלי שאני בונקריסט".
הילד. מונח שהפך למילת פולחן בשני הענפים. תמיד יש "ילד", מין הבטחה צעירה מרעננת, ולפעמים סתם בחור נמוך. בהפועל תל אביב כדורגל זה עכשיו נאתכו, בגלבוע גליל כדורסל זה גל מֶקֶל, שעליו הוכרז השבוע "הילד הפך לגבר". בברצלונה, עד להודעה חדשה, כוכב העל מֶסי הוא "הילד", ויוסי בניון ימשיך להיות "הילד" עד זקנה ושיבה.
מטץ'-אפ, (אנגלית: match-up), מונח מפתח בכדורסל (עימות או התאמה בין שני שחקנים יריבים בהיבטים שונים). במשחק העונה בכדורגל השבוע דיבר אייל ברקוביץ על "מץ' אפ" בין חרזי לאחד משחקני הפועל תל אביב.
5. ולסיום, מונחי מפתח בכדורסל, עם הסאב-טקסט.
גבוה. עוג בגובה 2 מטר ומעלה, שאמור לקלוע ב"צבע" ולחסום נמוכים ממנו, אבל לאו דווקא לכדרר ולקלוע מרחוק. "גבוה שזורק שלשות" הוא חלומו הרטוב של כל מאמן. "נמוך", אגב, הוא משהו כמו 1.95 ומטה.
פיזיות. מסות גוף ושרירים, היכולת להרביץ בלי לחטוף עבירה, הכל על גבול האלימות.
צבע. המקום מתחת לסל שבו כולם מתחככים, דוחפים וקצת מרביצים.
השבוע יצא לחנויות מארז אלבומי שייקה אופיר, וזאת באיחור רב. באלבום מבחר כמעט מלא של מערכונים, שירים וקטעים מתוך סרטים ומחזות בהם השתתף. גילוי נאות: במארז מתפרסם גם "מילון שייקה אופיר" שנכתב על ידי.
שייקה אופיר יצר לא מעט טקסטים להופעות. הוא עיצב באמצעות השפה טיפוסים ישראליים, וכשהקהל התגלגל מצחוק הוא צחק גם קצת על עצמו. הוא כתב וביים את שתי התוכניות הראשונות של "הגשש החיוור". בעבודה הזו יצר את התשתית לכל מה שהגשש היה והמשיך להיות אחריו, וגם את התפיסה הלשונית, שעוצבה
שייקה אופיר הוליד את תרבות הספונריזם העברית, מסוג "שבורית זכוכה" ו"חצי גום ערוף", רובם נשמעו בהופעה חד פעמית בראשית שנות השישים בקטע הקרוי "בלבולי לשון", ומאז הם עימנו. לא מעט מחידושי הלשון שלו הפכו מטבעות לשון מקובלות. לכל אלה התלוו שפת הגוף ושפת הפנים וחיתוך הדיבור המיוחד שלו, אשכנזי שדיבר ספרדית טהורה, עד שהפך נטול זהות אתנית, ישראלי, מעצב תרבות ישראלי, מעצב השפה הישראלית.
דייג אוהב דגים? משפט אלמותי של הגששים במערכון שכתב אופיר. בהמשך: אם אוהב אותם, למה הוא מוציא אותם מהמים?
זרח מפרחוני. שיכול של "פרח מזכרוני", שהפך מטבע לשון עצמאית.
יופי, נחמה. פנייה של מנצח המקהלה לזמרת המועדפת עליו, שהפכה מטבע לשון.
כשיָרים - אני נשכבת. סוניה גורביץ במשפט בן אלמוות בהטעמה רוסית, ב"תקרית גבול".
מקרה עין. "דוקטור טיכו, תן לו מקרה עין, יטפל בו".
חיים מגבעתיים שואל: "שאלתי אשה נשואה למה הנייר שהיא הנפיקה לי יצא חם? תשובתה היתה: 'כי אני אשה חמה!'. תהינו ביחד על הקטע המיני והיא טענה שהיא 'אשה חמה לילדיה'. מי מאיתנו צודק? האם אשה יכולה להיות חמה במיטה וגם חמה לילדיה?"
אליעזר בן יהודה קרא למאמרו הראשון משנת 1881 "שאלה לוהֵטה", וזו אכן השאלה של חיים מגבעתיים. "אדם חם" הוא בעל רגשות ויצרים עזים, הנוהג לחשוף אותם. מכאן ואילך הדימוי הולך לאן שרוצים. "אשה חמה במיטה" מגלה להט מיני, "אמא חמה לילדיה" מגלה רגש אהבה מתפרץ. שתיהן, יש להניח, מחבקות ומלטפות. "חם מזג" הוא מי שנוטה להביע כעס, "חם על מישהו" לקוח גם הוא מתחום הכעס, ו"דם חם" זה מה שצבירה פיק אומר שיש לה. "קר" בהתאמה הוא אדם חסר רגש או שאינו נוהג לחשוף רגשות.
תלמיד מכפר סבא שואל: מה מקור המילה 'חרמן'? אם מדובר בקללה? ביטוי סלנג? עלבון? ומה משמעותה האמיתית?
חַרְמָן הוא אדם המשתוקק למין ברציפות ובאינטנסיביות. באנגלית קוראים לאחד כזה horny. המילה חלה על גברים ונשים כאחד, ויש כידוע גם פועל: להתחרמן ולחרמן, מקור המילה בערבית ספרותית, שם חִרְמָאן פירושה געגועים למגע מיני. יש גם סברה שהמקור הוא מילה ערבית אחרת: חַ'ארִם, אדם בלתי יציב, ובצורה המדוברת: חַ'רְמָאן. יש גם טענה שמקור המילה טורקי.
הרחק מן הדיונים על משבר החינוך הכללי בישראל, מתמודדת מערכת החינוך הערבית עם בעיה לשונית-חינוכית עמוקה. בערבית מתקיימת כבר מאות שנים הפרדה בין השפה הספרותית (הפוצחה, כלומר, השפה הצחה) לבין שפות הדיבור הרבות שיש לכל קבוצה דוברת ערבית, שהתרחקו מאוד זו מזו. בשפות הדיבור אין באופן רשמי כתב, אין לכתוב בהן טקסטים ואין ללמוד אותן בבתי הספר. שם שלטת הפוצחה.
להפרדה הזו סיבות תרבותיות ואידיאולוגיות. התוצאה, כפי שמוכיחים כבר מחקרים רבים והיא הולכת ומתחדדת היא שההפרדה הזו פוגעת בתהליך הלימוד של הילד הערבי. הילד מגיע לבית הספר עם ידע לשוני בשפת הדיבור, אך בבית הספר עליו ללמוד שפה חדשה: הערבית הספרותית, אותה כמעט לא הכיר עד כה. רוב רובן של המילים בערבית המדוברת אינן קיימות באותה צורה בערבית הספרותית, ובכמחציתן אין כל דמיון בין השפות. לשבר הזה השפעה מצטברת על הישגי התלמידים בבתי הספר לאורך השנים.
הדוגמית מתוך משחקי הכרטיסים המובאת כאן בנויה על משפטי שטות שיש בהם משחק לשון. תפקידם בין היתר לחבר אצל הילדים הערבים בין עיצורים שהם רגילים להם בערבית המדוברת, לעיצורים האופייניים לערבית הספרותית. הכיתוב לתמונה, בערבית: צנארה צארת צפארה. תרגום: "החכה דגה צפצפה".
דני פריש שואל: "נשייה" מופיעה בתנ"ך במקום אחד בלבד (תהילים פח, 13). מהיכן התגלגל הצירוף "תהום הנשייה"?
הביטוי "תהום הנשייה" מקורו בכמה שפות, כמו בגרמנית: Abgrund der Vergessenheit (תהום השכחה), וגם ברוסית. בערבית הביטוי המקביל הוא "וָאדִי אֶלְנִסְיָאן" (נחל השכחה), כאשר השורש השמי נש"ה מופיע גם כאן. השימוש במילה 'נשייה' הוא בהשפעת הפסוק מספר תהילים, שם נכתב 'ארץ נשייה'. "תהום הנשייה" בעברית מופיע לראשונה במאמר שכתב פרץ סמולנסקין בעיתונו השחר בפתח השנה החדשה, בספטמבר 1873.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך".
נא להמתין לטעינת התגובות
