המשכיות בעלילה: מו"לות משפחתית
הוצאות הספרים העבריות, כך מתברר, הן העסק הכי משפחתי בישראל - שליחות תרבותית שעוברת מדור לדור. לכבוד שבוע הספר ניסינו לבדוק האם האהבה למילה הכתובה אכן עוברת בירושה ומה גורם לבני המשפחה הצעירים להצטרף לתעשייה באחת התקופות הקשות שלה. השושלות של הוצאות הספרים בישראל
אל עודד מודן, שעומד בראש הוצאת "מודן", חברה הבת רוני. האם שולה (הידועה יותר בתור "בישולה") עורכת את סדרת הפסיכולוגיה. "זה לא היה מהלך טבעי. עבדתי במקומות אחרים, כעורכת בעיתון ועם ילדים בסיכון", אומרת רוני מודן. "תמיד הייתי מחוברת למו"לות, ובסופו של דבר עשיתי את כל הסיבוב כדי לחזור".
מה זה אומר להיות מחוברת למו"לות?
"זה אומר לעבוד מכיתה א' בשבוע הספר, לקרוא המון ספרים, להכיר את הריח שלהם ולדעת מגיל צעיר מה זה העתקי שמש".
ויש אפילו דור רביעי: בראש הוצאת "שוקן", שהקים שלמה זלמן שוקן בברלין ב-1931, עומדת היום נכדתו רחלי אידלמן. בתה, ד"ר יעל הדס, מנהלת את ההוצאה, דור רביעי בשושלת. "המחשבה הראשונית הייתה שיעל תמשיך לפתח את ההוצאה הלאה. מצד אחד אני אומרת תודה לאל. מצד שני כשאני רואה מה קורה בשוק הספרים, אני מבינה את הבעייתיות", אומרת רחלי אידלמן. "מדי פעם עולה בי השאלה אם בחרתי נכון מבחינה תרבותית. זה מקצוע נהדר, אבל אני לא משוכנעת שעשיתי את הדבר הנכון מבחינה כלכלית. בטח לא היום".
מסובך יותר מטלנובלה דרום אמריקאית, מורכב יותר מספר שמות, אלה חיי ההוצאות לאור של עם הספר. בנים של, אחיינים, אמהות ובנות - כולם חוברים יחד להוציא לכם מדי שנה 6,384 ספרים. אז מה בעצם עומד מאחורי כל השושלות האלה? לכבוד שבוע הספר יצאנו לשאול את היורשים והמורישים, הצאצאים וההורים, למה כל כך קשה להיפרד מעסקי המילים המשפחתיים.
משפחת מלצר, הבעלים של "ספרי עליית הגג", היא מראה מובהקת לשילוב בין עסקים, משפחה ואהבת הספר. לד"ר יהודה מלצר כבר היו שתי הוצאות בעבר: "אדם" (שאחראית על "העץ הנדיב" ועל ספרי הקומיקס של דודו גבע וקובי ניב), ו"ספרי תל אביב", שהקים עם אחיו מולי ועם דני טרץ'.
אחרי שנפרדו הקים את "ספרי עליית הגג", ושותפיו הקימו את "מפה". 20 שנה אחרי, הוצאת מפה נמכרה ומולי עורך ספרים אצל אחיו. כולם
איתם בהוצאה עובד עילאי, בנו של יהודה מלצר, כמנכ"ל. "זה עסק משפחתי", אומר הבן עילאי. "העסק כל הזמן בחיים שלנו. מגיל ארבע אני הולך לשבוע הספר. בבית תמיד דיברו על עסקי ספרים, ביקרתי עם אבא בבתי דפוס ובכריכיות, וזה מה שהיה מסביב כל הזמן".
הוא היה מצביע ואומר: "יום אחד, בני, כל זה יהיה שלך"?
"ממש לא. הוא תמיד קיווה שאצטרף אליו, אבל זה לא היה חלק מהתוכניות. בשלב מסוים התחלתי לעזור לו בתור חלטורה, ולאט-לאט החלטורה תפסה את המקום העיקרי. מהר מאוד הבנתי שאני אוהב את זה יותר מאת עבודתי בערוץ הספורט. מצא חן בעיניי שזה העסק שלנו, מצאה חן בעיניי העצמאות. זה הדבר שלנו, קאזה נוסטרה".
גם בהוצאת "מטר" מלאים בניחוח משפחתיות. את היסודות הניח יצחק טריואקס, שהיה כתב העיתון היידי "נייטס" בישראל. בעקבות מלחמת העולם השנייה החל לפעול ב-1946 כמפיץ הראשון של האנציקלופדיה העברית. בנו גבריאל, ששימש עורך לילה בעיתון "הארץ", המשיך את פעילותו. הוא מונה למשווק הראשי של האנציקלופדיה העברית מטעם משפחת פלאי, ואף הפיץ את אנציקלופדיה "בריטניקה" באנגלית בארץ. משנפטר בשנת 1975 המשיך בנו יצחק את פעילותו, ואליו הצטרף אחיו ביני (בנימין) שלוש שנים לאחר מכן.ב?1985 הקימו עם דודם משה טריואקס את הוצאת "מטר".
ביני: "תמיד שואפים לגדול, אלא שהתנאים שנוצרו לא פשוטים וגם לשמור על הקיים זו משימה גדולה. אני ואחי עובדים 30 שנה יחד, ואני לא זוכר מריבה אחת. אני מניח שזה עניין של אופי. השאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עם הדור השלישי. 'מודן' זה דור שני, 'זמורה' דור שני. מה יהיה בעוד עשר שנים, כשנפנה את הבמה?".
מה סבא שלך היה אומר?
"הוא היה מרוצה מאוד אם הוא היה רואה מה המשפחה עשתה למען הספר הישראלי. הראייה שלנו שונה משל הוצאות שאינן משפחתיות. כבעלי העסקים, העסק הוא אנחנו ואני מתאר לעצמי שיותר אמוציות קשורות לזה. לעסק משפחתי אתה יותר חרד".
אל דני פחימה, מו"ל "דני ספרים", הצטרף בנו אסף לתפקיד סמנכ"ל. "כשפתחתי חנות ספרים בקריית גת לפני 20 שנה, אבי המנוח אמר: ספרים זה מאוד יפה, אבל ממה תחיה?", משחזר פחימה. "עם הבן שלי זה היה אחרת. אני תמיד אומר שאם ילד רואה את האבא עם חיוך על הפנים, הרצון יבוא לבד. אלירן, בני השני, השתחרר לאחרונה מסיירת אגוז ויצטרף בעוד חודשיים לעסק. זה ממכר. כל ספר הוא חגיגה חדשה. אני רואה בהצטרפות של בני המשכיות".
"תנאי אחד: שילמדו. שלא יקרה מצב שיגידו לי: 'נתקענו בעסק ולא למדנו'".
המשבר בענף המו"לות לא גורם להיסוס?
"בסופו של דבר המשבר מכריח אותנו להוציא פחות ספרים, ולשים דגש על הטובים ביותר. אנחנו יותר זהירים. בחברה משפחתית אין מועצת מנהלים. אנחנו חוסכים בהוצאות".
נא להמתין לטעינת התגובות
