מחלום למציאות: על המחול "טראוט"
היצירה "טראוט" של אבשלום פולק וענבל פינטו היא כמו העולם של אתמול או סופו של חלום והיא מבקשת לוותר על הראייה הרומנטית שלנו בדיוק בגלל האימה שבתוכה אנחנו חיים כאן עכשיו, ובגלל הערגה שמעוררים בנו מקומות רחוקים
בתוך חלל המדמה תחתית של באר, או מרתף מוצף מים, נפגשים הרקדנים, המוזיקאים, הזמרת ואפילו הקירות שגם להם תפקיד ביצירה. היצירה "טראוט" היא כמו העולם של אתמול או סופו של חלום. זהו אירוע שמוציא מהכוח אל הפועל כוחות פנימיים ותהליכים שאין עוד דרך לדוחקם מתחת אל פני האדמה אלא להציפם אל פני המים ושוב לדחוק, במתח מתמשך. זוהי יצירה שמבקשת לדייק יותר ולוותר על הראייה הרומנטית שלנו בדיוק בגלל האימה שבתוכה אנחנו חיים כאן עכשיו, ובגלל הערגה שמעוררים בנו מקומות רחוקים.
אז מה היה לנו שם? זוגות נשים שנעות כמעט רק ביחד, ברקיעות רגלים, בקפיצות ובלי לבטים. וגבר בסינר - גבו המגובנן חשוף. הרבה רגעים הוא יושב על שרפרף ומחכה או מפנה מבט אל הקיר כמו תלמיד נזוף נתון מרצונו למרוּתן הגמורה. וזמרת - רקדנית בשמלה תפוחה לבנה נעה על פני המים כמו ספינה, ממלמלת מילים בשפה רחוקה או נוהמת בקול הנפרד ממעמקים. כאילו הקול שבא ממנה אינו אלא התגבשויות של המים האפלים, ויש בו המון כוח עד שהוא הופך למסה רוטטת ורועשת.
ויש דליים, ודלתות ,וכוסות והם כולם מהויות מלאות פתחים. ומוזיקה חיה. ועוד סולו יפה אחד, של זו שלמרות התנועה הנמשכת, גם היא חותרת לוויתור. ואפשר גם להציע הסבר פשוט: היו שם אהבה, מסירות ותלות.
טראוט
צילום: אסף אשכנזי
ענבל פינטו ואבשלום פולק הם יוצרים מרשימים ומלאי הפתעות. החלקים של הריאליזם המאופק שבו זרמו החיים במרתף האפל, היו מעוררי מתח ויפים באמת. האירוניה והגיחוך היו שם מתחת גם בלי סנפירים מוגזמים, פלמינגו ורוד, פרחי לוטוס או קסמים אחרים. וגם דופק החיים וטבע האדם, ורקדנים מצויינים, הכל היה שם לגמרי. כי "טראוט" מצליח להציע עולם שאין לנו בו סיכוי למצמץ עינים מול קרני השמש החודרות, פשוט כי אין כזו. ובכלל
איך אפשר להמלט ממה שבתוכנו ודומה כל כך לכובד - שבעים אחוז מים.
בעבודת הסולו "מעצמה" של טליה בק רקדנית הלהקה, רקדנית יושבת מול שולחן כתיבה, שערה מתבדר. באופק המבט התנועה מתרחשת בעיקר למעלה, בזרועות - שלרגעים נדמה נעות מעצמן. יש בעבודה הזו משהו ענייני הבוחל בפאתוס והמגע עם המוזיקה של תום טללים מטלטל ומדויק. אבל הכל מתחיל ונגמר לפני שאתה מתמסר או מתרווח לאחור, נעשה שותף גמור למועקה.
"טראוט" להקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם